Loading AI tools
ציור של קאראווג'ו, בלונדון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלומית עם ראש יוחנן המטביל (באיטלקית: Salomè con la testa del Battista) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר קאראווג'ו, שצויר בין השנים 1606–1610 ומתאר את שלומית בת הרודיאס עם ראשו הערוף של יוחנן המטביל. היצירה מוצגת בגלריה הלאומית בלונדון.[1]
מידע כללי | |
---|---|
צייר | קאראווג'ו |
תאריך יצירה | בין השנים 1606–1610 |
טכניקה וחומרים | שמן על בד |
ממדים בס"מ | |
רוחב | 106.7 ס״מ |
גובה | 91.5 ס״מ |
נתונים על היצירה | |
זרם אמנותי | Caravaggisti |
מספר יצירה | NG6389 (הגלריה הלאומית) |
מיקום |
הגלריה הלאומית לונדון שבבריטניה |
סיפור עריפת ראשו של יוחנן המטביל, בידי הורדוס אנטיפס, על פי דרישת שלומית בת הרודיאס, מתואר בבשורה על-פי מרקוס:
21 וַיְהִי הַיּוֹם הַמֻּכְשָׁר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתוֹ לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל׃ 22 וְתָּבֹא בַת־הוֹרוֹדְיָה וַתְּרַקֵּד וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וּבְעֵינֵי הַמְסֻבִּים עִמּוֹ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־הַנַּעֲרָה שַׁאֲלִי מִמֶּנִּי אֶת־אֲשֶׁר תַּחְפְּצִי וְאֶתֵּן לָךְ׃ 23 וַיִשָּׁבַע לָהּ לֵאמֹר כָּל־אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלִי מִמֶּנִּי אֶתֶּן־לָךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת׃ 24 וַתֵּצֵא וַתֹּאמֶר לְאִמָּהּ מָה אֶשְׁאָל וַתֹּאמֶר אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל׃ 25 וַתְּמַהֵר מְאֹד לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתִּשְׁאַל לֵאמֹר רְצוֹנִי שֶׁתִּתֵּן לִי עַתָּה בַקְּעָרָה אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל׃ 26 וַיּתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֹד אַךְ בַּעֲבוּר הַשְּׁבוּעָה וּבַעֲבוּר הַמְסֻבִּים עִמּוֹ לֹא רָצָה לְהָשִׁיב פָּנֶיהָ׃ 27 וּמִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחַד הַטַּבָּחִים וַיְצַוֵּהוּ לְהָבִיא אֶת־רֹאשׁוֹ׃ 28 וַיֵּלֶךְ וַיִּכְרֹת אֶת־רֹאשׁוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וַיְבִיאֵהוּ בַּקְּעָרָה וַיִּתְּנֵהוּ לַנַּעֲרָה וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אֶל־אִמָּהּ׃
הציור התגלה באוסף פרטי בצרפת בשנת 1959. הוא נרכש על ידי הגלריה הלאומית בשנת 1970, בסכום של 100,000 לירות שטרלינג.
זהו ציור מאוחר של קאראווג'ו, שצויר ככל הנראה בנאפולי. הביוגרף הראשון של קאראווג'ו, ג'ובאני בלורי, הזכיר בשנת 1672 ציור של "שלומית עם ראש יוחנן המטביל", שנשלח בין השנים 1609–1610 על ידי האמן לנגיד מסדר ההוספיטלרים, לצורך השלמה איתו, זמן קצר לפני מסעו האחרון לרומא שבמהלכו נפטר. חוקר האמנות לארי קיית' (Larry Keith) תומך בדעה שבלורי התייחס לציור זה.[2]
עם זאת, ייתכן כי בלורי התייחס לציור שונה באותו נושא, שנמצא במדריד (אנ'). רמת הגימור והאור קושרים ציור זה ליצירות שנעשו בנאפולי, במהלך שהותו הקצרה של האמן בעיר בין השנים 1606–1607, אחרי שנמלט מרומא עקב האשמה ברצח. דעה זו מקבלת חיזוק עקב הדמיון בין שלומית לבין הבתולה בציור "המדונה של תפילת המחרוזת" (אנ'), ובין המוציא להורג לאחד משני המענים ב"הלקאתו של ישו" (אנ').
לוח הצבעים ביצירה מצומצם, זוהי כמעט יצירה בשחור לבן. עבודת המכחול רחבה יחסית, ואין את ההקפדה על פרטים שאפיינה יצירות קודמות של קאראווג'ו, כמו ארוחת ערב באמאוס. בציור אין רקע כלל והוא מתמקד בדמויות, הדגש הוא על מחוות והבעות, תוך שימוש בקיארוסקורו ניכר במיוחד (טכניקה הקרויה טנבריזם). בשלב זה של חייו קאראווג'ו כבר לא השתמש בדוגמנים חיים. הדמויות אמנם מבוססות על אנשים שחיו בסביבתו, אך הוא לא הציב אותם כדוגמנים, כפי שעשה בעבר.[3]
הציור מתאר את הרגע בסיפור שבו המוציא להורג מגיש את הראש בקערה לשלומית. הוא דוחף את ראשו של יוחנן המטביל קדימה ומפיל אותו על הקערה, המוחזקת בידיה של שלומית. פיו של יוחנן המטביל פתוח, כאילו הוא נושם את נשימתו האחרונה או פולט זעקה. מעניינת הסמיכות בין שלומית, הצעירה והיפה, למשרתת הזקנה. הן מביטות לכיוונים שונים. פניה המהורהרים והמוצלים של המשרתת, המביטה בעצב מטה, מהווים ניגודיות לברוטליות של ההוצאה להורג. הבעת פניה של שלומית מלנכולית, היא מפנה את ראשה הצידה ואוחזת בקערה בעזרת המפה הלבנה, כאילו לא רצתה לגעת בה בידיה החשופות. היא הרי ביקשה את ההוצאה להורג, ועתה נראה שהיא מתחרטת ומתביישת במעשה.[3]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.