Remove ads
שיטה מלבינה (שם מדעי: Faidherbia albida, לעיתים Acacia albida; שם עממי באנגלית Ana tree ובערבית הראז) היא עץ נשיר מתת-משפחת המימוסיים, משפחת הקטניות.
לשיטה המלבינה נוף גדול, העלים מנוצים, הפרחים מופיעים בשיבולים וצבעם כצבע החול. הפרי הוא בצורת תרמיל מפותל. העלים מורכבים באורך 6 סנטימטר ולהם 7 - 20 עלעלים. בבסיס העלה זוג קוצים ישרים באורך 2 סנטימטר. על ציר העלה ישנן בלוטות המפרישות צוף. התפרחת דמוית שיבולת בצבע צהוב בהיר. עלי הכותרת לבנים והאבקנים צהובים. שמו של המין נגזר מהגוון הלבן של הגזע.
בישראל משיר העץ עלים בגלל קור החורף. בישראל, כמו בארצות המוצא במזרח אפריקה, העץ מלבלב באביב ופורח בסוף הקיץ ובסתיו, בחודשים אוגוסט עד נובמבר.
_albida_in_Tel_Aviv.JPG)
הרבייה של השיטה המלבינה בישראל היא רבייה וגטטיבית, בניגוד לרביית זרע הנפוצה באפריקה. העץ עמיד לכריתה, שרפה ועיבוד חקלאי והוא מתחדש מהיחורים לאחר הפגיעה. מקור של כל קבוצת עצי שיטה מלבינה בישראל הוא מזרע אחד וכל קבוצת עצים היא בעצם עץ אחד בעל שלוחות.
Remove ads
מוצא העץ ומקום גידולו העיקרי בסוואנות של מזרח אפריקה ומזרחה עד למזרח התיכון ולהודו. העץ זקוק למים רבים לצורך גידולו. הוא צומח במקומות בהם יורדים 600–900 מילימטר גשמי קיץ, במקומות עם מי תהום גבוהים, לאורך גדות נחלים ובמשטחי הצפה של נהרות.
בישראל
ישראל היא גבול התפוצה הצפוני של עץ השיטה המלבינה. בישראל השיטה המלבינה מרוכזת בשבעה מקומות שונים ומבודדים זה מזה במקומות בהם יש לעץ מים זמינים בנוסף למי הגשם. חורשת עצי השיטה המלבינה הצפונית ביותר על פני כדור הארץ נמצאת בשמורת טבע תל שימרון בגבולו הצפוני של עמק יזרעאל, למרגלות היישוב תמרת.
בנוסף לשמורת תל שמרון נמצאים ריכוזים של השיטה המלבינה גם בנחל תבור, בשמורת שיטה מלבינה בעמק האלה[2], ליד ישרש[3], בשטחים החקלאיים בין מושב דור למושב עין איילה ובשמורת מבוא אשדוד, הכוללת את המקבץ הגדול ביותר. סיבת צמיחת שיטה מלבינה באזורים היותר צפוניים בישראל שנויה במחלוקת בין החוקרים. לדעת חלקם עצי השיטה הם שריד מתקופת המיוקן[4], אחרים סוברים שהעצים התפשטו צפונה לתחומי ארץ ישראל לפני ששת אלפים שנה דרך עמק הנילוס וצפון סיני[5].
עצי שיטה ניטעו בישראל במקומות שונים, למשל באילות[6]. עץ שיטה מלבינה יחיד בתל אביב נמצא במרכז סוזן דלל[7].
Remove ads
השיטה המלבינה היא עץ הנכלל ברשימת הצמחים המוגנים בישראל.[8] כבר בתחילת 1960 הוחלט להכריז על קיבוצי השיטה המלבינה בשלושת הריכוזים שהיו מוכרים אז, שמורת טבע תל שימרון, נחל תבור ועמק האלה, כשמורות טבע[2].
את השיטה המלבינה יש המזהים עם עֲצֵי שִׁטִּים[9] ששימשו לבניית המשכן, עצתה היא חזקה והגזע גבוה ועבה יותר מרוב מיני השיטה הנפוצים במדבר סיני וסביבותיו, מה שמתאים לקרשי המשכן הגבוהים[10].
- אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 10 – "צמחים בעלי פרחים א'", בעריכת דוד הלר ומיכה לבנה, הוצאת משרד הביטחון, 1982, עמ' 144
- הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר הוצאה לאור. כרך 16 עמוד 52.
- נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, הוצאת כנה - ירושלים. ISBN 965-264-051-4
- שיטה מלבינה, באתר ITIS (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר NCBI (באנגלית)
- שיטה מלבינה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר צמח השדה
- שיטה מלבינה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- שיטה מלבינה, באתר Tropicos (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר GBIF (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר The Plant List (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר IPNI (באנגלית)
- שיטה מלבינה, במאגר הצמחים האלקטרוני של הגן הבוטני שערך פרופ' עזרא דנין
- שמורת טבע שיטה מלבינה(הקישור אינו פעיל), רשות הטבע והגנים
- שיטה מלבינה - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולי - טיולים מסלולי טיול
- איגור ארמיאץ' שטיינפרס, אפריקה בשפלת החוף, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 בינואר 2019
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads