רציחות באוקספורד

רציחות באוקספורד (באנגלית: The Oxford Murders) הוא מותחן קולנועי משנת 2008 בבימויו של אלכס דה לה איגלסיה, על פי ספרו של גיירמו מרטינס, Crímenes imperceptibles, שיצא לאור בשנת 2003 (תורגם לאנגלית בשם זהה לשם הסרט, ולעברית בשם "רציחות נוסח אוקספורד").

רציחות באוקספורד
The Oxford Murders

עטיפת ה-DVD העברי של "רציחות באוקספורד". מימין לשמאל: ארתור סלדום, בת' איגלטון, לורנה, מרטין.
מבוסס על	רציחות נוסח אוקספורד מאת גיירמו מרטינס
בימוי	אלכס דה לה איגלסיה
תסריט	אלכס דה לה איגלסיה, ג'ורג גואריקצ'וריה
שחקנים ראשיים	אלייז'ה ווד, ג'ון הארט, לאונור ווטלינג, ג'ולי קוקס
מוזיקה	רוקו בנוס
צילום	קיקו דה לה ריסה
מדינה	הממלכה המאוחדת, צרפת, ספרד
חברת הפקה	Telecinco Cinema
חברה מפיצה	האחים וורנר, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	18 בינואר 2008
משך הקרנה	107 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פשע
מקום התרחשות	אנגליה
תקציב	14.1 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	oxfordmurders
תרגום לעברית	יניב אדלשטיין
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

הסרט עוסק בסדרת מעשי רצח המתרחשת באוקספורד, שבחקירתם עוסקים, בנוסף למפקח המשטרה, גם פרופסור ללוגיקה ודוקטורנט, שגילו את גופתה של הנרצחת הראשונה.

עלילה

מרטין (אלייז'ה ווד) הוא דוקטורנט למתמטיקה המגיע לאוקספורד מארצות הברית, לשם לימודי דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד. הוא שואף שהמנחה שלו יהיה הפרופסור ארתור סלדום (ג'ון הארט), אף שידוע לו שסלדום אינו עוסק יותר בהנחיה. הוא שוכר חדר בביתה של מרת איגלטון (אנה מאסי) הזקנה והחולנית, שהיא ידידה ותיקה של סלדום, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עבדה יחד עם בעלה ועם אלן טיורינג על פענוח צופן ה"אניגמה". בדירה מתגוררת גם בת' (ג'ולי קוקס), בתה המרירה של מרת איגלטון, העוסקת בנגינה בצ'לו בתזמורת מקומית.

בהרצאה שהוא נותן, מצטט סלדום מספרו של לודוויג ויטגנשטיין "מאמר לוגי פילוסופי" כדי לשלול את אפשרות קיומה של אמת מוחלטת. בניסיון להרשים את סלדום, מרטין מתווכח איתו, ומביע את אמונו באמת המוחלטת של המתמטיקה. "אני מאמין במספר פאי", הוא אומר. סלדום שם את דבריו ללעג. מרטין הפגוע מחליט לנטוש את לימודיו, והולך לחדרו שבאוניברסיטה כדי לאסוף את חפציו. הוא ממשיך לחדרו השכור, ובכניסה לבית פוגש את סלדום, שהגיע לביקור אצל מרת איגלטון. השניים נכנסים יחד לבית, ומוצאים בו את גופתה של מרת איגלטון, שנרצחה בעת ששיחקה "שבץ נא" לבדה. הם מזעיקים את המשטרה.

בחקירתם מספר סלדום לחוקר, המפקח פיטרסן (ג'ים קרטר), כי הגיע לדירה בעקבות פתק שקיבל ובו כתובתה של מרת איגלטון וציון שזו הראשונה בסדרה. על הפתק צויר מעגל. כיוון שסלדום הוא בר סמכא בנושא של סדרות לוגיות, הוא משער שזו דרך של הרוצח להתגרות בו. סלדום הסביר לפיטרסן: "סדרה לוגית היא סדרה של אלמנטים שבאים זה אחר זה לפי כלל מסוים. למשל: 4-3-2-1, או מספרים זוגיים: 8-6-4-2". מרטין וסלדום משוחחים עד כמה קל היה להעלים את הרצח, בהתחשב במחלתה הסופנית של מרת איגלטון, לוּ רק היה הרוצח נמנע מלחבול בפניה בעת הרצח.

כעבור זמן קצר מתגלה בבית החולים מקרה נוסף של זקן שמת לאחר שאלמוני הזריק חומר לא ידוע לזרועו. גם מוות זה לווה בפתק, שעליו ציור של סמל הדג (איכטוס). בביקוריהם בבית החולים, שבו עובדת לורנה, אחות חובבת ספרי מתח שהפכה לחברתו של מרטין, הם שמים לב לפרנק, הנמצא שם עם בתו הקטנה, הממתינה להשתלת ריאות.

סלדום משוחח עם מרטין, ומביע דעתו על מאפייניו של הפשע המושלם: "הפשע המושלם היחיד אינו פשע שאינו מפוענח אלא פשע שמפוענח באופן שמצביע על האיש הלא נכון".

מרטין וסלדום, יחד עם לורנה, מנסים לגלות בשני הפתקים שנלוו לרציחות רמז לרצח הבא, אך אינם מצליחים למנוע אותו: בעת שהם נוכחים בנשף מסכות וקונצרט לכבוד ליל גאי פוקס, נגן המשולש קם ומת. במקום נמצא דף המסביר שזהו הרצח השלישי בסדרה.

סלדום, מרטין ומתמטיקאים נוספים נוסעים באוטובוס לאוניברסיטת קיימברידג', שבה מרצה הנרי וילקינס על הישגו הגדול – הוכחה למשפט האחרון של בורמאט. בתחילת הנסיעה רואה מרטין את לורנה ברחוב, והוא מחליט לרדת מהאוטובוס כדי לבלות אתה. במהלך הבילוי הוא מבין, בעקבות רמז שקיבל מסלדום, ששלושת הסמלים הראשונים הם סדרת סמלים של הפיתגוראים, שפעלו ביוון העתיקה כתערובת של אסכולה מדעית וכת דתית, ראו את המספר כיסוד העולם, ועסקו בענפי מדע שונים, ובהם גם השתלת איברים. כדי להגיע לאיבר הבא בסדרה מרטין ולורנה נחפזים לספרייה, וכיוון שהוא סגורה הם ניגשים לחנות הספרים של "בלקוול", שם הם מוצאים את הספר המכיל מידע על הפיתגוראים, ועל פיו מזהה מרטין את החשוד, את המניע שלו ואת הרצח המתוכנן הבא שלו, הנורא מכולם. הוא מנסה להסתייע במשטרה ובסלדום כדי למנוע את הרצח הבא, אך טעות של המשטרה מאפשרת לרצח להתרחש.

בשלב זה נוצר רושם שכל הרציחות באו על פתרונן, אך כעבור זמן, כאשר מרטין ולורנה יוצאים לבלות בחו"ל, מגלה מרטין פרט נוסף, המשנה כליל את הפרשנות לאירועים. את פרשנותו החדשה מציג מרטין לסלדום בפגישה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.

פרשנות

רעיונות מדעיים הנשזרים בסרט

בעלילת הסרט נשזר עיסוק ברעיונות מדעיים אחדים, ובהם פרדוקס המעקב אחר כלל של ויטגנשטיין בחקירות פילוסופיות, עקרון האי-ודאות של הייזנברג, משפטי האי-שלמות של גדל, פרדוקס השקרן, המשפט האחרון של פרמה והשערת טניאמה-שימורה שהייתה שלב בדרך להוכחתו, וכן אפקט הפרפר.

חירות דרמטית

בנושאים אחדים מרשה לעצמו הסרט לחרוג מהדיוק ההיסטורי:

• מרטין מייחס לדמות הבדיונית של הארי איגלטון, בעלה המנוח של גברת איגלטון, את יצירת הממדים הפרקטליים. במציאות, את המושג "פרקטל" טבע בנואה מנדלברוט, ורעיון הממד הפרקטלי נוצר בשנת 1918 על ידי פליקס האוסדורף.
• "אם נצליח לגלות את משמעותם הסודית של המספרים, נבין את משמעותם הסודית של החיים", אומר מרטין לסלדום. אמירה זו ניתן לייחס לפיתגוראים של יוון העתיקה או לנומרולוגים בני זמננו, אך היא בלתי סבירה מפיו של דוקטורנט למתמטיקה.
• "סדרות לוגיות", שהן נושא מרכזי בסרט, אינן נושא למחקר בלוגיקה מתמטית או במתמטיקה, אם כי רבים פוגשים אותן במבחני אינטליגנציה, וגם שעשועי מתמטיקה עוסקים בהן. סלדום, המוצג כמי שמתמחה בסדרות לוגיות ואף כתב ספר אודותן, מציין את הגישה הגורמת לחוסר העניין של המתמטיקאים בסדרות לוגיות: "תמיד אפשר למצוא כלל או הצדקה שמאפשרים להמשיך סדרה באמצעות כל מספר. זה תלוי רק ברמת המורכבות של הכלל".
• בניגוד לדבריו של סלדום בהרצאתו שבפתח הסרט, ויטגנשטיין, כמעט אינו משתמש בנוסחאות בספרו "מאמר לוגי פילוסופי", ואינו משתמש בשפה הפורמלית של הלוגיקה המתמטית, אלא מציג טיעון פילוסופי בשפה טבעית, אמנם ייחודית.
• הספר שעליו מתבסס הסרט, "רציחות נוסח אוקספורד", מזכיר את אנדרו ויילס והוכחתו למשפט האחרון של פרמה, כולל התאריך המדויק שבו חשף ויילס את הוכחתו בהרצאה באוניברסיטת קיימברידג'. בסרט, כנראה מסיבות משפטיות, ההוכחה היא של "המשפט האחרון של בורמאט", והמוכיח הוא דמות בדיונית, הנרי וילקינס. גם הוא חושף את הוכחתו בהרצאה באוניברסיטת קיימברידג', אך זו מתרחשת חודשים אחדים לאחר המועד שבו נתן ויילס את הרצאתו.

הפקה

בעת צילום הסרט בפאב "הסוס הלבן" באוקספורד, 22 במרץ 2007

הסרט הוא קופרודוקציה ספרדית-בריטית-צרפתית בבימויו של אלכס דה לה איגלסיה. צילום הסרט החל ב-22 בינואר 2007 והסתיים ב-24 במרץ. הסרט צולם באוקספורד ובמוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. במהלך הפקת הסרט תיאר הבמאי את חוויותיו בבלוג שלו.

שחקנים

• אלייז'ה ווד: מרטין, סטודנט אמריקאי המגיע לאוניברסיטת אוקספורד ללימודי דוקטורט. קודם לליהוקו של ווד לתפקיד זה, היו הערכות שהתפקיד יינתן לשחקן המקסיקני גאל גרסיה ברנאל.
• ג'ון הארט: ארתור סלדום, פרופסור באוניברסיטת אוקספורד, בר סמכא בתחום של סדרות לוגיות. קודם לליהוקו של הארט לתפקיד זה, היו הערכות שהתפקיד יינתן לשחקן הבריטי מייקל קיין.
• לאונור ווטלינג: לורנה, אחות בבית חולים, חברתו של מרטין.
• אנה מאסי: מרת איגלטון, זקנה חולנית המשכירה חדר בביתה למרטין.
• ג'ולי קוקס: בת' איגלטון, צ'לנית, בתהּ של מרת איגלטון.
• ג'ים קרטר: המפקח פיטרסן, קצין המשטרה הממונה על חקירת מעשי הרצח.
• דומיניק פינון: פרנק, נהג אוטובוס, אביה של ילדה הזקוקה להשתלת ריאות.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של רציחות באוקספורד
• "רציחות באוקספורד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "רציחות באוקספורד", באתר נטפליקס
• "רציחות באוקספורד", באתר AllMovie (באנגלית)
• "רציחות באוקספורד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "רציחות באוקספורד", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "רציחות באוקספורד", באתר Metacritic (באנגלית)
• "רציחות באוקספורד", באתר אידיבי
• "רציחות באוקספורד", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
• "רציחות באוקספורד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• Los crímenes de Oxford – על הסרט באתר של הבמאי (בספרדית)