Loading AI tools
רבה של מקנס מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי רפאל ברוך טולידאנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה אב בית הדין ורבה של מקנס שבמרוקו. מחבר "קיצור שולחן ערוך" על בסיס פסקי 'כף החיים'.
 | |
| מימין לשמאל: רבי שלום משאש, רבי רפאל ברוך טולידאנו, רבי ברוך אברהם טולידאנו | |
| לידה |
1890 תר"ן מקנס, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1970 (בגיל 80 בערך) י"ח בחשוון תשל"א |
| מקום פעילות | מקנס (מרוקו), בני ברק (ישראל). |
| תקופת הפעילות |
? – 17 בנובמבר 1970 |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | הרב חיים בירדוגו, הרב חיים משאש |
| חיבוריו | קיצור שולחן ערוך, שו"ת רבי ברוך |
| צאצאים | |
| חתימה |
 |
  | |
נולד במקנס שבמרוקו לרבי יעקב טולידאנו רבה של מקנס ולחנה לבית סודרי. משפחת טולידאנו היא משפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד, שמקורה בטולדו. נשא את בת דודתו רחל בת רבי שלום עמאר. רבו המובהק היה רבי חיים בירדוגו. למד מוסר אצל רבי חיים משאש.
השם רפאל נוסף לו בשנת תר"צ, לאחר שחלה.
סמוך לפטירת אביו, בשנת תרצ"ב החל לכהן כדיין רשמי בבית הדין שבמקנס בראשות הרב יהושע בירדוגו. לאחר מספר שנים, הצטרפו להרכב בית הדין הרב יוסף משאש והרב ברוך אברהם טולידאנו. במסגרת תפקידו הרבני, נהג להשתתף בכינוסים שקיימה מועצת רבני מרוקו מעת לעת. באספה החמישית של המועצה, קרא לייסד חינוך עצמאי תחת השגחת הרבנים, שישולבו בו לימודי חול עד לקבלת תעודה מתאימה.[1]
בשנת תשכ"ג (1963) עלה הרב טולידאנו לישראל. הוא התיישב בבני ברק, תחילה בשכונת זיכרון מאיר ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו בישראל והשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות.
היה מזוהה עם אגודת ישראל. השתתף בכנסייה הגדולה החמישית בשנת תשכ"ד (1964) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: ”איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי”.
נפטר בי"ח בחשוון תשל"א ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.
אחר פטירתו קראה עיריית בני ברק את הרחוב שבו התגורר בסוף ימיו על שמו. רחוב על שמו קיים גם בשכונת רמת שלמה בירושלים. צאצאיו הקימו ישיבות ובתי מדרש על שמו: ישיבת חזון ברוך בצרפת, ישיבת אור ברוך בירושלים וקהילת עטרת ברוך בבני ברק.
הרב טולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי שולחן ערוך ועל ביאור כף החיים וכן על קיצור שולחן ערוך, ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא אשורר שירה לכבוד התורה, אשר נפוץ בקרב עדות המזרח. כתביו ותשובותיו על אורח חיים ויורה דעה יצאו לאור על ידי מכון אהבת שלום, תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך". תשובות נוספות בענייני אבן העזר וחושן משפט מצויים בכתב יד.
רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב יעקב טולידאנו היה ראש ישיבת "חזון ברוך" וממייסד מוסדות "מרכז התורה" בצרפת. שתי הישיבות קרויות על שמו. נכדו הרב ניסים טולידאנו והרב עימנואל טולידאנו היו הראשי ישיבת "שארית יוסף" בבאר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.נכדו הרב בצלאל טולידאנו הוא ראש ישיבת זוהר התורה. נכדו הרב גבריאל טולידנו היה ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים. נכדו הרב מיכאל טולידנו נשיא ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים וישיבת "ברית יעקב". ניניו הרב יואל טולידנו והרב שמואל טולידנו ראשי ישיבת "ברית יעקב" בירושלים. נכדו הרב שלום טולידאנו הוא ר"מ בישיבת מאור התורה. נכדו הרב יהודה טולידאנו מילא מקום אביו כראש ישיבת חזון ברוך. נכדו הרב יצחק סבאג חתן דבנו הרב יעקב, הוא מרא דאתרא דקהילת מרכז התורה וקהלת יעקב וגם הוא מראשי ישיבת חזון ברוך בצרפת. נכדו הרב שמואל טולידאנו הוא ראש ישיבת רינת יעקב.[2]
*ט. דויטש, ביקד החמה : תולדותיו ופעליו של רבי רפאל ברוך טולידאנו. ירושלים: הוצאת חכמה.
הפיוט אשורר שירה, באתר הפיוט והתפילה
רפאל ברוך בן יעקב טולידאנו (1889 או 1890-'1970), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
