Remove ads
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רָמוֹת מְנַשֶּׁה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, השוכן באזור הגאוגרפי רמות מנשה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו.
שמו של היישוב נגזר ממיקומו באזור נחלת שבט מנשה מתקופת המקרא.
רמות מנשה הוקם ביולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, כיישוב משלט.
תהליך העלייה לקרקע היה הדרגתי: תחילה ישב הקיבוץ על משלט סמוך, ורק כעבור זמן עבר למקומו הנוכחי.
מייסדי הקיבוץ היו חברי השומר הצעיר מפולין – יוצאי השואה ומשארית הפליטה. הקבוצה עלתה דרך איטליה בעלייה ב' והגיעה לארץ ישראל ב-18 במאי 1946. בארץ נקלטו כגרעין הכשרה בקיבוצים עין השופט ודליה, וב-29 ביולי 1948 עלו 64 חברים לקרקע כקיבוץ. העבודות הראשונות כללו סיקול, ייעור, עבודות חוץ ופיטרול באזור. תנאי הקיום היו קשים: מגורים באוהלים, בצריפים, בלי מים ובלי חשמל. בנובמבר 1948 אומץ השם רמות מנשה. באותה שנה הצטרפו עוד שתי קבוצות.
בשנת 1950 התאחד קיבוץ רמות מנשה עם גרעין "קידמה" של יוצאי אורוגוואי וצ'ילה, אשר מנה 95 חברים. האיחוד עלה יפה, ומכאן התחילה ההתפתחות לקראת קיבוץ גדול, קולט ויציב. בשנת 1955 הגיעו עוד 23 חברים מאורוגוואי וב-1962 הצטרפו חברי קבוצת חברת נוער "עשת" – סך הכול 31 חברים. במשך השנים הצטרפו קבוצות וחברות נוער נוספות וב-1968 הגיע גרעין "מרדכי אנילביץ'" מאורוגוואי ובו כ-30 חברים. ב-1972 התחילו להיקלט ראשוני בני הקיבוץ. מאז ועד היום גדל הקיבוץ, הודות להצטרפותם של בודדים ושל משפחות מישראל ומשאר העולם (ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, ועוד).
ב-1974 נחנך בקיבוץ חדר האוכל החדש בתכנונו של האדריכל מנחם באר. הבניין החדש החליף את צריף חדר האוכל שניצב בסמוך מאז היווסדו של הקיבוץ ומאז משמש כאולם התכנסות ומועדון. בשנות ה-80 הורחב חדר האוכל ועם הפרטת הקיבוץ הופסקה פעילותו. עם זאת, ב-2022 חזר חדר האוכל לפעול באופן חלקי. ברחבי הבניין, כמו גם במבני ציבור אחרים בקיבוץ, שילב האמן לאו פלטאו, חבר הקיבוץ, עבודות אמנות שיצר לאורך השנים.
בעקבות תהליך ההפרטה שהחל לפני כמה שנים, גרים בקיבוץ גם שוכרי דירות. הקיבוץ הקים לידו שכונת הרחבה קהילתית, ובה 138 משפחות של תושבים שאינם חברי הקיבוץ.
גברי ברגיל, שהיה מזכ"ל שלום עכשיו ומזכיר הקיבוץ הארצי והתנועה הקיבוצית הוא בן וחבר הקיבוץ.
בקיבוץ פועלת גלריה לאמנות המציגה תערוכות מתחלפות. לצד תערוכות נושאיות וקבוצתיות, מציגה הגלריה תערוכות יחיד וזוגיות לאמנים כדוגמת יובל דניאלי, אפרת נתן, רונית אגסי ודורון וולף.
בתחילת דרכו של הקיבוץ התבססה כלכלתו בעיקר על ענפי החקלאות: פלחה, מטע, כותנה, רפת וצאן. בשנת 1954 נכנס הקיבוץ כשותף במפעל "ארד" למדי מים (בשותפות עם קיבוץ דליה) ולצידו "ארם" – מפעל שירות לתיקוני מדי מים מתוצרת "ארד"[3].
בשנות ה-80 נקלע הקיבוץ למצוקה כלכלית ממנה התקשה להיחלץ. רק בסוף שנות ה-90 חל שינוי לטובה. ענפים מפסידים נסגרו: הצאן חוסל סופית, מתקני הלול נמסרו ליזמים פרטיים; הקיבוץ הקים מפעל למוצרים כימיים, אך בגלל בעיות של חוסר הון נאלץ למכרו למשקיעים אחרים. נוסף על כך, מועדון הלילה "הטרמינל", זכה להצלחה רבה והביא לעלייה נכבדת ברמת ההכנסות של הקיבוץ.
לקראת סוף שנות ה-90, לאחר דיונים ממושכים, החליטו חברי הקיבוץ על שינוי יסודי באורחות החיים: במקום התקציב השוויוני הונהג שכר דיפרנציאלי, והעזרה ההדדית הושתתה על מודל הקרוי רשת ביטחון. לאחר החתימה על הסדר הבנקים השתפר מצבו של הקיבוץ לבלי הכר.
לקיבוץ קבוצת כדורגל ששמה הפועל רמות מנשה מגידו (השם המקורי של הקבוצה היה הפועל אייל רמות מנשה על שמו של אייל שפירא בן המקום). היא מייצגת את כלל ישובי המועצה האזורית מגידו ומשחקת במסגרת ליגה ב' (מחוז צפון ב'). והיא הקבוצה הקיבוצית היחידה בארץ בליגה של ההתאחדות לכדורגל. מגרשה נמצא בתחומי קיבוץ רמות מנשה.
את הקבוצה מנהל חבר הקיבוץ שלמה לירן כבר יותר מ-30 שנה, כאשר בתחילת עונת 2021/22 הפסיק לאמן ומי שהחליפו הוא, אלעד ברצור מיקנעם מושבה ששיחק שנים רבות בקבוצה ועוזרו, עומר איילון בן הקיבוץ שגם גדל ושיחק במועדון מילדות. בסגל הקבוצה כיום משחקים שישה מבני הקיבוץ, בהם האחים נמרוד ודן ברניר, האחים הילל וירדן גלינדס, עומרי באום ואוהד בן חור. בנוסף אליהם, שחקנים נוספים מהקיבוצים השכנים: דליה, רמת השופט, משמר העמק, הזורע וכמו כן, שחקנים מיקנעם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.