רמון ארון

רֶמון קלוד פרדינאן אָרון (בצרפתית: Raymond Claude Ferdinand Aron‏; 14 במרץ 1905 – 17 באוקטובר 1983) היה סוציולוג ופילוסוף פוליטי יהודי-צרפתי. מהמבקרים החריפים של החברה המערבית ופועלה בתקופת המלחמה הקרה.

רמון ארון
Raymond Claude Ferdinand Aron

לידה	14 במרץ 1905 הרובע השישי של פריז, צרפת
פטירה	17 באוקטובר 1983 (בגיל 78) הרובע הרביעי של פריז, צרפת
שם לידה	Raymond Claude Ferdinand Aron
מקום קבורה	בית הקברות מונפרנאס
מקום לימודים	אקול נורמל סופרייר, תיכון קונדורסה, סורבון, המכון למדע המדינה פריז, תיכון הוש
מוסדות	קולז' דה פראנס אוניברסיטת קלן Combat בית הספר הלאומי למנהל סורבון אקול פראטיק דה אוטז אטיד לה פיגארו ל'אקספרס המכון למדע המדינה פריז אוניברסיטת טולוז
מונחה לדוקטורט	קלוד לפורט, ניאגו ג'ובארה, Jean-Pierre Derriennic, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
תחומי עניין	יחסים בין־לאומיים
עיסוק	עיתונאי, סוציולוג, פרופסור, חוקר מדע המדינה, פילוסוף, סופר, כלכלן
מדינה	צרפת
פרסים והוקרה	פרס ארסמוס (1983) פרס גתה (1979) Ambassadors' Prize (1962) עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
בן או בת זוג	סוזן ארון
חתימה

קורות חיים

רמון ארון נולד למשפחה יהודית. את לימודיו האקדמיים עשה באקול נורמל סופרייר, ובשנת 1930 סיים את לימודי הדוקטורט בתחום הפילוסופיה של ההיסטוריה. בעת לימודיו הכיר את ז'אן-פול סארטר, שהפך לידידו. ארון הזדהה בהמשך עם עמדות השמאל החברתי הקיצוני של סארטר, ובשנים הראשונות לפעילותו האינטלקטואלית היה מקורב לזרם האקזיסטנציאליסטי שבראשו עמד. בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה עבד כמרצה לפילוסופיה חברתית באוניברסיטת טולוז. לאחר שפרצה המלחמה התגייס לחיל האוויר הצרפתי. לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית נמלט ללונדון שם שירת במפקדת צבא צרפת החופשית. עם תום המלחמה שב להוראת סוציולוגיה בפריז והיה בין המוקיעים את ממשלת וישי. בהמשך חייו האקדמיים ביקר את הלאומיות והלאומנות, בהן שקעו לדעתו מדינות המערב, בזמן המלחמה הקרה, תוך אובדן החמלה, לדעתו, כלפי הפרט בחברה.

בעבודותיו מבקר רמון, בין השאר, את אופן ההתייחסות של הסוציולוגים לחברה האנושית. לפי טענתו יש להבחין בין הסוציולוגים במאה ה-19, אותם הוא מכנה "אבות הסוציולוגיה", לבין סוציולוגים במאה העשרים. האבות המייסדים של תחום הסוציולוגיה, כדוגמת ובר ומרקס שדנו במהות הסדר החברתי, שאלו את השאלות החיוניות להבנתו, ונשענו על פרמטרים ברורים, איש איש לשיטתו. לעומת זאת, טוען רמון, במאה העשרים התפתחה הסוציולוגיה לכיוונים אחרים, רבים ומגוונים, אך במקביל איבדה את מהותה, ואינה נותנת כיום תשובות על פי הסדר החברתי.

לפי רמון, הפכה הסוציולוגיה במדינות המערב למדדים כמותיים, למדד סטטיסטי של התנהגויות הפרט, מבלי לדון במבנה החברה ובגורמים לו.

רמון ארון הוא זוכה פרס גתה לשנת 1979.

ספריו וחיבוריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• מבוא לפילוסופיה של ההיסטוריה (1938)
• אופיום האינטלקטואלים (1955)
• הוויכוח הגדול: תאוריות של אסטרטגיה גרעינית (1965)
• זרמים מרכזיים בהגות הסוציולוגית (1965 - 1968)

ספריו שתורגמו לעברית

• הקידמה ואכזבותיה, תרגמה: מריאנה פרל, ספרית אפקים, עם עובד, 1970.
• ציוני דרך בהגות הסוציולוגית, תרגמה: קרלה פרלשטיין, האוניברסיטה הפתוחה, 1993 (חלק א') ו-1994 (חלק ב').
• הטרגדיה האלג'יראית, תרגם: דורי מנור, ספרי עליית הגג, 2005^[1].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רמון ארון בוויקישיתוף

• רמון ארון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ירמיהו יובל, שמרן, ריאליסט, יהודי מתבולל, ידיד, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1983
• רמון ארון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רמון ארון (1905-1983), דף שער בספרייה הלאומית
• רמון ארון, ברשת החברתית Goodreads

הערות שוליים

1. זאב שטרנהל, ספק רב אם אי פעם למד מישהו משהו מההיסטוריה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2005