Loading AI tools
דמות מקראית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען, ובעקבות עזרתה, היא מקבלת הבטחה שבני ישראל לא יפגעו בה ולא במשפחתה, הבטחה החורגת מהציווי על השמדת היושבים בארץ טרם ההתנחלות.
 | |
| לידה | כנען, יריחו |
|---|---|
| פטירה | האלף ה-2 לפנה"ס |
| כינוי | רחב הזונה |
| בן זוג | יהושע בן נון (במסורת היהדות) או שלמון (במסורת הנצרות) |
| עיסוק |
זונה, בעלת פונדק, מרגלת  |
| בתנ"ך | ספר יהושע, פרק ב', פרק ו' |
  | |
רחב ומרגלי יהושע, בציור מהמאה ה-17וְהָיָה בְּתֵת יְהוָה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת. וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.
ערך מורחב – מרגלי יהושע ביריחועל פי ספר יהושע, רחב הסתירה את שני המרגלים ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה, רחב נדרשה לתלות חוט שני בחלון ביתה אשר בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.
כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים ספר יהושע, פרק ו', פסוקים ט"ז–י"ז.
במהלך הסיפור, נראה כי דווקא רחב היא שהפנימה את ההבטחה הגורפת שניתנה לבני ישראל ברשתם את הארץ, והיא מציידת את המרגלים במסר תאולוגי שעושה עליהם רושם כביר, מסר שהוא למעשה יהיה תוצאתה היחידה של משימת הריגול. לעומת זאת, קולם של המרגלים לא נשמע, עובדה שלדעת חוקרים מסוימים, מביעה שהם סבילים לחלוטין.[דרוש מקור]
לפי חלק מהדעות, רחב היא זו שזימנה את אנשי המלך, על-מנת להציל את עצמה ואת משפחתה. רחב מופיעה כדמות הירואית של אם מצילה, בהתאם למודל האשה החכמה. רחב הוציאה את המרגלים, כמשה בתיבה, כשם שהאל הוציא את משה ממצרים, ועוד. דמותה ההירואית מועצמת משום הפנמתה את המסר האלוהי, וניכר כי דווקא היא, חרף היותה בסטטוס הנמוך ביותר, מוצגת כסובייקט פועל ממקד ודובר. החתירה תחת הסטריאוטיפ הנשי נועדה לשבות נופך מעצים לכישלונם של יהושע (שלא הפנים את ההבטחה) והמרגלים (שבמקום להתעסק בריגול הלכו לביתה של זונה).[דרוש מקור]
לדברי ספינה, שמה של רחב, עיסוקה והרמיזות המיניות הרבות בסיפור, צריכים להיחשב כסטריאוטיפ כנעני, שיש להבינו במונחים דתיים, כלומר - הפיתוי הוא לדת הכנענית[1][2].
רחב הזונה, הממוקמת בשולי החברה, בקיר החומה, ומחוץ לעיר, מוצגת כחכמה יותר ממלך יריחו ומשליחיו, ואף מתעלה באדיקותה על יהושע.[דרוש מקור]
על-פי המסופר, מניעה של רחב הוא להציל את עצמה ואת משפחתה, נוכח הפנמתה את ההבטחה האלוהית שניתנה ליהושע. אלא שמקובלת במחקר הסברה שפסוקים 9–11 הם תוספת מאוחרת של המחבר הדויטורנומיסט, ועל-כן שאלת מניעיה בסיפור הקדום נותרת פתוחה. [דרוש מקור]
יש המשערים אפוא כי בסיפור המקורי, רחב מבטאת את ההנחה שנאמנותה של זונה נתונה רק למי שמספק לה אתנן - לא לעמה ולא למלך (בדומה לירמיה ב 20, יחזקאל טז, והושע ב), ואילו המידע על כיבוש יריחו ניתן לרחב על-ידי המרגלים עצמם, שחשו מחויבים כלפיה, והציעו לה 'חסד' - הסכם.[דרוש מקור]
לדעת ניומן הסיפור בצורתו האוראלית היה מעשייה שסופרה במקור על ידי שבט רחב שהתגורר ביריחו ומטרתו להזכיר לישראלים את החוב שלהם לרחביים[3][1].
רחב היא מהנשים שאף זוכה לשם פרטי במקרא, בניגוד לנשים רבות במקרא ובניגוד לגברים בסיפור, עניין יוצא דופן במקרא ובעל משמעות, לאור כך שגם נשים משמעותיות ביותר נעדרות בו שם (האישה מצרפת, אשת מנוח, אשת לוט, האישה החכמה מתקוע, האישה החכמה מאבל בית מעכה).[דרוש מקור]
על פי המקרא רחב הייתה אשה זונה: ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב” (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). בספרות בית שני (בכתבי יוסף בן מתתיהו למשל) המילה "פונדקית" שימשה גם ככינוי לזונה", וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא את מקצועה של רחב: "פונדקיתא"[4].
לפי המחקר הרואה את שליחת המרגלים ליריחו כמשגה, תפקידה של רחב כ"זונה" נועד להעצים את המשגה של יהושע:
במחקר רווחת הדעה לפיה אין להתפלא כי האדם הכנעני הראשון שפוגשים המרגלים הוא אשה זונה, שעה שלפי אידאולוגית המספר וקוראיו, 'תועבות' מיניות מאפייניות את הכנענים, ואין זאת אלא שרחב הזונה, היא אפוא הנציגה המובהקת ביותר שלהם[2][5]. לפי ספינה, שמה של רחב, עיסוקה והרמיזות המיניות הרבות בסיפור צריכים להיחשב כסטריאוטיפ כנעני, שיש להבינו במונחים דתיים. הפיתוי הוא לדת הכנענית[6].
בניגוד לפשוטו של מקרא ולגישת התלמוד, היו בין הפרשנים המסורתיים שפירשו את המונח "זונה" כ"מי שהייתה מוכרת מזונות". רש"י היה מהראשונים שפירשו שרחב הייתה מוכרת מזונות, וצעד בכך בעקבות הפרשנות של תרגום יונתן בן עוזיאל, שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק). עם זאת על פי רש"י רחב עסקה גם בזנות כמשמעה[7].
על פי הרד"ק, הפרשנות האמיתית של דברי התרגום אינה שרחב עסקה במכירת מזונות, אלא שעסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא זונה, וכך מופיע בתרגום יונתן גם ב"שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת"[8] שתרגם 'נשים פונדקן'. גם המלבי"ם סבר שרחב הייתה זונה במשמעות המקובלת והמרגלים הלכו אליה על מנת לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה.
לפי המדרש והתלמוד, הייתה רחב בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה שהיו במדבר[9]. כשנכנסו בני ישראל לארץ הייתה בת חמישים, התגיירה ונישאה ליהושע בן נון[10].
התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי[11] ומספר על עיסוקה הקבוע בזנות קודם גיורה[12]. על פי הספרות המדרשית מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות[13].
לפי המדרש, הנביא ירמיהו[14] והנביא יחזקאל[15] הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים כצאצאיה[16]. אף חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי אחת הדעות בתלמוד מצאצאי רחב הזונה[17].
על-פי הברית החדשה, רחב הייתה אמו של בעז, אבי-סבו של דוד המלך ומאבותיו של ישוע:
סֵפֶר תּוֹלְדוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם. [...] וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב, וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמוֹן. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז מֵרָחָב, וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת, וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי. וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה. [...] וְהִנֵּה כָּל־הַדּוֹרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת.
רחב נחשבת לאב טיפוס של זכאוס המוכס, הגזלן שאירח את ישוע בביתו ביריחו ובעקבות זאת חזר בתשובה והחזיר את כל גזלותיו[18].
יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, רחב, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
רחב (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
