עיריית אשדוד

עיריית אשדוד היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר אשדוד. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה.

עיריית אשדוד

סמל העיר אשדוד
בית עיריית אשדוד, דצמבר 2023
שמות קודמים	מועצה מקומית אשדוד-ים מועצה מקומית אשדוד
מדינה	ישראל ישראל
משרד ראשי	רחוב הגדוד העברי 10, קריית התרבות ע"ש צבי צילקר, אשדוד
מנכ"ל	אילן בן עדי
אנשי מפתח	יחיאל לסרי – ראש העירייה אברהם אמסלם – מ"מ רה"ע גבריאל כנפו – מ"מ רה"ע שמעון כצנלסון – סגן רה"ע אלי נכט – סגן רה"ע יחיאל וינגרטן – סגן רה"ע
עובדים	כ-2,800[1]
תקופת הפעילות	1968–הווה (כ־57 שנים)
נוצר מתוך	מועצה מקומית אשדוד
פרסים והוקרה	יקיר העיר אשדוד
www.ashdod.muni.il
קואורדינטות	31°47′31″N 34°38′17″E
(למפת אשדוד מוגדלת)   עיריית אשדוד (למפת אשדוד רגילה)   עיריית אשדוד (למפת השפלה רגילה)   עיריית אשדוד (למפת השפלה מוגדלת)   עיריית אשדוד

ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. מנכ"ל העירייה הוא אילן בן עדי. נכון ל-2019, עובדים בעירייה כ-3,000 עובדים.^[2]

היסטוריה

המאה ה-20

מדיה וקבצים בנושא אשדוד במאה ה-20 בוויקישיתוף

במאי 1965 נפתחה ברובע ב' הספרייה הציבורית הראשונה באשדוד במבנה זמני, במעמד סגן שר החינוך אהרן ידלין,^[3] וב-1971 הוקמה באופן רשמי באותו רובע, הספרייה העירונית ע"ש יוסף מאירהוף בתרומת הסוכנות היהודית וקרן מאירהוף מבולטימור.^[4]

ב-7 במרץ 1984 התרחש בעיר הפיגוע בקו 9 ברחוב רוגוזין בפאתי רחוב חיים משה שפירא ברובע ד', בו שכן אז בית העירייה (כיום, בניין המשרדים "בית אוצר"). בפיגוע התפוצץ רימון יד ונרצחו 3 מתושבי העיר ונפצעו 8, כולם מנוסעי האוטובוס. ראש העירייה אריה אזולאי – הרי שהדף הפיצוץ נשמע היטב ממשרדי העירייה הסמוכים – סייע להחשת מתנדבי המשמר האזרחי למקום.^[5] בחשש שתושבי העיר ייקחו את החוק לידיים, הנהלת העירייה התכנסה לישיבה מיוחדת שהסתכמה בהחלטה לפעול להרגעת הרוחות בעיר.^[5]

ביוני 1993 נפתח המוקד הטלפוני 106 לדיווח על מפגעים בעיר.^[6]

• 
  בניית הספרייה בסוף שנות ה-60
• 
  טקס הנחת אבן פינה למועדון החייל באשדוד ע"ש אדוארד ורוז גולדי, רובע ד', דצמבר 1982

המאה ה-21

מדיה וקבצים בנושא אשדוד במאה ה-21 בוויקישיתוף

שנות האלפיים

ב-2009 הוקמה "היחידה לתכנון אסטרטגי", הכפופה למשרד ראש העירייה, ומטרתה לתכנן ולהטמיע את חזון העיר.^[7]

מרכז הצעירים "כיוונים" הוקם ב-2013

בניית הרובע המיוחד (קריית פרס), 2023

ב-2011 החלו לפעול בעיר "מינהלות רבעים" שתפקידן להוות זרוע ביצועית של גופי העירייה השונים לשם שיפור ופיתוח השירותים לתושב ברמה הפנים-רובעית.^{[דרוש מקור]}

העשור השני של המאה ה-21

ב-2013 הקימה את מרכז הצעירים "כיוונים" במטרה לתת מענה לצורכי הצעירים בעיר (בגילאי 18 עד 35) בתחומים תעסוקה, מעורבות חברתית, עלייה, השכלה גבוהה, וגיוס לצה"ל.^[8] המרכז מייעץ לעירייה בכל הנוגע להתנהלות מול התושבים הצעירים.^[8] באותה שנה, הקימה את פארק אשדוד-ים – הפארק העירוני הגדול בעיר, בסמוך לחוף הקשתות ולמרינה אשדוד.

האגם המלאכותי בפארק אשדוד ים, 2024

ב-2016 הוחלט להוציא לפועל את בניית רובע י"ד בדרום העיר — הרובע האחרון שהופיע בתוכנית חלוקת העיר לרבעים שטרם נבנה — בעקבות תמיכה נרחבת במועצת העירייה.^[9] היתכנות בניית הרובע, ששטחו חולש על פארק החולות והדיונה הגדולה – הוטלה בספק במשך שנים. אישור הבנייה נעשה בצל התנגדותם של סביבתנים, רשות הטבע והגנים וכן הפורום העירוני לאיכות הסביבה, עקב חשיבותו האקולוגית הגדולה לאזור. ב-2022 אושרה בנייתו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.^[10]

ב-2018 החלה את הקמתו של הארכיון לתולדות אשדוד לאיסוף מידע היסטורי אודות תולדות העיר באופן דיגיטלי.^[11] הקמתו נגנזה תחילה, אך ב-2023 הוחלט, בזמן כהונת ראש העירייה לסרי, לפתוח אותו לציבור ב-1 במאי לרגל ציון שנת ה-67 לעיר. הארכיון כולל חומר היסטורי רב אודות העיר, כגון פרוטוקולים, התכתבויות, פרסומים, תצלומים, מפות, כרזות, וסרטים תיעודיים.

חברי וחברות מועצת התלמידים והנוער העירונית במפגש עם קב"ט העירייה אריה איטח וחבר המועצה יניב קקון, 10 במרץ 2019

בתחילת 2019, במעמד פתיחתה המחודשת של הספרייה העירונית ב-2021, הודיעה העירייה כי תקים ספרייה חדשה לצד הספרייה הוותיקה ברובע ב' בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר, ש"תתמקד בעולם הדיגיטלי".^[12][13] תושבי העיר השתתפו באופן מקוון בתהליך תכנונה.^[14][15]

בעקבות החלטת מועצת העירייה במאי 2019, ישיבותיה מוקלטות ומועברות בשידור חי ברשת.^[16][17]

שנות ה-20 של המאה ה-21

באוגוסט 2020, החליטה עיריית אשדוד על "חשמול" כל צי כלי הרכב התפעוליים שלה, על ידי החלפת הרכבים ממונעי הבנזין והסולר שהחזיקה, ברכבים חשמליים בעלי טווח נסיעה ארוך.^[18]

במרץ 2021, יחד עם מרכז כיוונים, הקימה העירייה את האקסלרטור לחברות ההזנק "האב אשדוד" (HUB Ashdod או "HUB ASH") במטרה לעודד יזמות והקמת חברות הזנק מקומיות. האקסלרטור מציע ליזמים מאשדוד חלל עבודה משותף המעודד רישות עסקי ("נטוורקינג") עם יזמים וסטארטאפיסטים החברים בו.^[19][20]

ביולי 2021 הצביעה מועצת העירייה פה אחד על הוצאת מוצרים חד פעמיים, זכוכית וקשיות מרצועת החוף של העיר, ביוזמת ראש העירייה לסרי ובתמיכת האיחוד האירופי במסגרת "Green Deal" (אנ').^[21][22] במסגרת היוזמה העירונית, שנקראה "החוף שלי רב פעמי!", חולקו למתרחצים בחופים בקבוקי שתייה רב פעמיים ונאספו בדלי סגריות, שאריות פלסטיק במסגרת מבצע ניקיון חופים התנדבותי של מינהלות הרבעים הוותיקים.^[23][24] מוקדם יותר באותה שנה, רשות הספורט העירונית ערכה יחד עם האיחוד פסטיבל כדורגל לקראת יורו 2020 (2021) באצטדיון הסינתטיקו ברובע ב'.^[25]

שלט מידע על בניית הרובע המיוחד, 2024

באפריל 2021 החליטה עיריית אשדוד לקרוא לרובע המיוחד בשם "קריית פרס" להנצחתו של שמעון פרס, שהיה אזרח כבוד של העיר משנת 1986.^[26]

מ-2016 עד 2022 הוציאה לפועל את הרפורמה בתחבורה הציבורית בעיר "Reway" (לימים "Ashdod Metro Bus").

שיתוף ציבור

מפגש שיתוף ציבור "עם הפנים לים" – הצגת התוכנית האסטרטגית למרחב חוף אשדוד ולמרינה אשדוד, בבית יד לבנים, 26 בינואר 2015. הוצגו בו הדמיות של המרחב הציבורי של מרינה אשדוד המיועד לפיתוח, בתור פארק או כיכר עירונית.^[27]

בנובמבר 2020 הכריזה עיריית אשדוד על מיזם שיתוף הציבור (אנ') "משתתפים – המקום שלך להשפיע".^[28] עד סוף אותה שנה, נערכו שיתופי ציבור בנושאי עלייה, ביטחון, תוכנית המיתאר, מיזם Reway (הגל הירוק).^[29] במסגרת המיזם המשיכו להיסקר תושבי אשדוד בנושא חזון העיר. כך למשל, בנושא הקמת הספרייה העירונית העתידית בקריית התרבות, היערכות לשינוי האקלים בישראל, חיי הלילה בעיר תחת מגפת הקורונה, פיתוח גבעת יונה, בינוי ברבעים הדרומיים ועוד.^[30] חזון העיר הוגדר בשנת 2009 על ידי "היחידה לתכנון אסטרטגי" שהוקמה באותה שנה,^[א] וכן ב-2015 וב-2021.^[31]

סמליל "משתתפים – המקום שלך להשפיע", מיזם שיתוף הציבור של העייריה שנפתח ב-2020

נתיבי תחבורה ציבורית בשדרות הרצל, רובע הקריה

חברות עירוניות

המרכז העירוני לנוער ע"ש קופף – מופעל על ידי החברה לתרבות

עיריית אשדוד מפעילה מספר חברות עירוניות לשם ביצוע הניהול השוטף של העיר:^[32]

• החברה לפיתוח אשדוד (חפ"א) – הזרוע המבצעת של העירייה
• החברה לתיירות (לשעבר "חופית")^[33]
• החברה העירונית לתרבות הפנאי^[34]
• הרשות העירונית לספורט^[35]
• מהות – לקידום "חוסן קהילתי", טיפול בעלייה, הורות משמעותית, ומיגור התמכרויות ואלימות בעיר^[36]
• החברה העירונית לפיתוח אשדוד (חפ"א)
• המשכן לאמנויות הבמה

בית העירייה

בניין אגף הגבייה, המשמש גם מרכז שירות ייעוץ לאזרח, 2023

מדיה וקבצים בנושא בית עיריית אשדוד בוויקישיתוף

בית עיריית אשדוד נמצא בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר – ראש העירייה שכיהן בתפקיד במשך התקופה הארוכה (33 שנים) ביותר ומזוהה כמי שפיתח רבות את העיר.^[37] בניין העירייה שכן תחילה ברובע א', ומשם עבר^{[דרושה הבהרה]} לבניין שידוע כיום כ"בית האוצר" ברובע ד'. ב-1996,^[38] עברה העירייה לבניינה החדש בקריית התרבות. מרבית הההפגנות והמחאות בעיר נערכות ברחבת בית העירייה וברחבת גן העיר^[39] הסמוכה.

בית העירייה שוכן בסמוך לשאר מבני התרבות הראשיים בעיר – מרכז תרבות מונארט, מוזיאון אשדוד לאמנות, המשכן לאמנויות הבמה ומרכז פסג"ה.

ב-2022 אגף הגבייה של העירייה עבר לבניין חדש ליד מרכז כיוונים, המשמש גם כמרכז שירות ייעוץ לאזרח.^[40]

• 
  בית עיריית אשדוד הראשון, רובע א', שנות ה-60
• 
  בית עיריית אשדוד הישן (מימין), כיכר אלי כהן ברובע ב', 1964
• 
  בניין המשרדים "בית אוצר" ברובע ד', בית העירייה הקודם
• 
  בית עיריית אשדוד, דצמבר 2023

אירועים בולטים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראש העירייה לסרי בסיור עם שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו בחמ"ל העירוני, לאחר פגיעת רקטת גראד ששוגרה מרצועת עזה לעיר, התפוצצה ופצעה תושבים – מבצע צוק איתן, קיץ 2014

מחאת השבת

בינואר 2018, הכנסת העשרים אישרה את התיקון לפקודת העיריות (שנודע כ"חוק המרכולים"),^[41] הקובע כי חוק עזר עירוני בעניין פתיחת בתי עסק בימי מנוחה טעון אישור של שר הפנים. בעקבות החקיקה, הוקשחה אכיפת העירייה בעניין, ופקחיה החלו לגבות קנסות לבעלי חנויות שפתחו אותן בשבת, כשהמקרה הבולט ביותר היה בקניון BIG Fashion בעיר, הפתוח בשבתות כשגרה.^[42] בסוף אותו החודש, קמה בתגובה "מחאת השבת" שדרשה ממועצת העירייה לחוקק חוק עזר שיעגן את הסטטוס קוו שהיה נהוג בעיר – שאיפשר חופש דת וקיום צביון דתי, דוגמת הסגירה החלקית לכניסת רכבים בימי מנוחה ברובע ז' שהוא בעל רוב תושבים דתי, וכן החופש מדת מנגד — פתיחת בתי עסק בימי מנוחה ללא חלוקת קנסות.^[43][44][45] במרץ, לאחר 3 שבועות שבהם העירייה נמנעה מאכיפת החוק,^[46] הודיע ראש העירייה לסרי בסופה של ישיבת מועצה סוערת, כי העירייה תחדול כמעט לגמרי מגביית הקנסות – וכי החוק ייאכף רק על עסקים שיפעלו בסמוך לשכונות חרדיות ולבתי כנסת.^[46]

יום חילופי השלטון

מדי שנה העירייה מקיימת את "יום חילופי השלטון" ביוזמת מועצת התלמידים והנוער העירונית,^[47] שבמסגרתו הם מחליפים באופן סמלי את אנשי העירייה בתפקידיהם, ודנים איתם באינטרסים של הנוער בעיר.^[48]

רחבת החטופים

מדיה וקבצים בנושא כיכר החטופים באשדוד בוויקישיתוף

במהלך מלחמת חרבות ברזל, הפכה העירייה את רחבת ביתה, בשיתוף פעולה עם "מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים", למקום התכנסות לעצרות הזדהות עם המשפחות שבניהן ובנותיהן נחטפו לעזה במתקפת הפתע של חמאס וארגוני הטרור הפלסטינים על יישובי עוטף עזה בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023.^[49] זאת, בדומה לכיכר החטופים בתל אביב.

עוד בתחילת המלחמה, העירייה הצטרפה לקמפיין הארצי, ומימנה שלטי חוצות, סטיקרים וטקסים בבתי ספר הקוראים להשבתם.^[49][50]

כחלק מאותו מאבק עירוני, בנובמבר 2023, פסל המפרשים בכיכר יהודי סלוניקי ופסל עין השמש בכיכר היובל הוארו בצהוב כאות סולידריות עם החטופים במלאת חודש למתקפה.^[51] בינואר 2024, הפסל הואר בכתום לציון יום הולדת שנה לכפיר ביבס – תינוק ישראלי שנחטף לעזה עם משפחתו במהלך הטבח בניר עוז.^[52][53]

• 
  מיצג הכיתה הריקה
• 
  בית העירייה מואר בדגל ישראל
• 
  כתב "1,400" בנרות נשמה
• 
  כיכר המפרשים מוארת בצהוב במלאת חודש למתקפה
• 
  כיכר המפרשים מוארת בכתום ובאדום לציון יום הולדת שנה לכפיר ביבס, בעודו שבוי

מבנה פוליטי

בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית אשדוד (וכפי כל עירייה במדינת ישראל) עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה, נבחרים בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת חברי מועצת העיר, המתמודדים ברשימות שונות שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית. ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העיר, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה, פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.

ראש העירייה

מס'	דיוקן	שם	כהונות	זמן כהונה	סיעה	רקע	אירועים עיקריים
1		עובד בן עמי	1	1956–1959	ראש צוות ההקמה מטעם מדינת ישראל	איש עסקים ויהלומן, גויס על ידי שר האוצר לוי אשכול לתמיכה כספית בהקמת עיר נמל בשטחה של אשדוד, לאחר שפעל להקמת נתניה ואבן יהודה.[54] ממקימי "קבוצת בוני ערים", שבנתה את יחידות הדיור הראשונות במועצה.[55] כיהן עד הקמת המועצה הראשונה. על שמו קרויה שדרה בדרום העיר, החוצה אותה ממזרחה למערבה.	עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב עד הקמת המועצה הראשונה.
2		דב גור	1	1959–1960	נציג עצמאי מטעם משרד הפנים	מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 לשמש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים. חצי שנה לאחר מינויו לראש המועצה, הגיש גור את התפטרותו למשרד הפנים, מסיבות אישיות. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
3	אין תמונה חופשית	אפרים לנגסנר	מ"מ	1960	מפד"ל	סגנו, וממלא מקומו של דב גור.
4		רוברט חיים	1	1961–1963	מפא"י	נבחר לראשות המועצה בבחירות הראשונות אליה. יליד מצרים, בעברו כלכלן.	שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף. בחר את סמל העוגן והאריה של העיר, הניח את אבן הפינה של הנמל וליווה את הקמתו. בתקופתו נפרסו תשתיות רבות והוקמו מפעלים גדולים שתרמו לעתידה של העיר.
5		אבנר גרעין	1	1963–1968	מפא"י	כיהן כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד יוגוסלביה, בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג.	בכהונתו נעשה התכנון לחלוקת העיר אשדוד ל-17 רבעים שבמרכזם הקריה ("הסיטי").
6		צבי צילקר	3	1969–1983	הליכוד	נציג הליכוד – ראש העירייה השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים 1969–1983. יליד גרמניה, בעברו שימש כמהנדס העיר.	הביא למימוש את מרבית התוכנית לחלוקת העיר, שנעשתה בכהונת קודמו, גרעין. כיהן בה את תקופת הזמן הארוכה ביותר, ונחשב לאחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
7		אריה אזולאי	1	1984–1989	העבודה	יליד מרוקו, בעברו איש חינוך.	בתקופת כהונתו התקיים הפיגוע בקו 9, והוא פעל להרגעת הרוחות בעיר – שפעלו בה ערבים רבים באותה התקופה.[56]
8		צבי צילקר	3	1989–2008	הליכוד	נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" – נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד 2008. כיהן כחבר מועצה כ-51 שנים, וכ-33 שנים כראש עירייה.[57]	בניית ופיתוח רובע הקריה במרכז העיר.
9		ד"ר יחיאל לסרי	3	2008 ואילך	"אשדוד בתנופה", הליכוד	נציג סיעת "אשדוד בתנופה" והליכוד, שירת בצה"ל כרופא הראשי של חיל הים בדרגת סגן-אלוף, רופא במקצועו. יליד מרוקו, בעבר כיהן מטעם הסיעה העצמאית "אשדוד החדשה", וקודם לכן בתור חבר הכנסת בין 2001 ל-2003.	בכהונתו הוקמו בעיר בית החולים אסותא אשדוד, ואירעה תנופת בנייה מאסיבית בדרום העיר – אליה אשדוד מתרחבת.

מועצה

מועצת העירייה

המועצה ה-12 (מכהנת)

1. יחיאל לסרי (ראש העירייה)
2. אברהם אמסלם
3. אהרון כהן
4. אופיר לסרי
5. אלי נכט
6. אלינה ברדץ' יאלוב
7. אלכסנדר אוברפלד
8. גבי כנפו
9. דוד טוויטו
10. דויד אסייג
11. הלן גלבר
12. אפרים וובר
13. חיים אמסילי
14. יהושוע טננהוייז
15. יחיאל וינגרטן
16. יניב קקון
17. לאוניד גלמן
18. מאיר אברז'ל
19. מאיר בן חמו
20. מני אזולאי
21. מרינה קנייבסקי
22. משה בוטרשוילי
23. סופיה לנדבר
24. עזרא שור
25. עמירם בן זקן
26. רינה גוטמן
27. אברהם שטרנפלד / פישל ויזל^[ב]
28. שמואל שוק
29. שמעון כצנלסון

המועצה ה-11 (2018–2024)

1. יחיאל לסרי (ראש העירייה)
2. מאיר אברג'ל
3. אלכסנדר אוברפלד
4. מני אזולאי
5. אורית אלמוזלינו רייז
6. חיים אמסילי
7. אבי אמסלם (מ"מ רה"ע)
8. משה בוטרשוילי
9. הלן גלבר
10. חנוך דרך ארליך
11. גרשוב ולדימיר
12. דוד טוויטו
13. אהרון כהן
14. גבריאל כנפו (מ"מ רה"ע)
15. שמעון כצנלסון (סגן רה"ע)
16. אלי לחמני
17. אופיר לסרי
18. שרון מרק
19. אפרת נאור
20. אלי נכט (סגן רה"ע)
21. גרשון פלדמן
22. אברהם פלר
23. יניב קקון (משנה לרה"ע)
24. לינה קרצמו
25. שמואל שוק
26. אברהם דרעי
27. אפרים וובר
28. סטלה ויינשטיין
29. יחיאל וינגרטן (סגן רה"ע)

המועצה ה-10 (2013–2018)

1. יחיאל לסרי (ראש העירייה)
2. צחי אבו
3. חיים אמסילי
4. אבי אמסלם
5. שירלי אסולין
6. משה בוטרשווילי
7. לובה בורשטיין
8. דוד בן חמו
9. מאיר בן סימון
10. ולדימיר גרשוב
11. בוריס גיטמן
12. הלן גלבר
13. משה דנינו
14. אפריים וובר
15. אלון חסן
16. דוד טלקר
17. יעקב טסלר
18. גבי כנפו
19. עמרם כנפו
20. שמעון כצנלסון
21. אלי לחמני
22. מרדכי ליברמן
23. גרשון פלדמן
24. יהודה פרנקל
25. צבי צילקר
26. נעים שומר
27. עזרא שור
28. אבינועם שושן

המועצה ה-9 (2008–2013)

1. יחיאל לסרי (ראש העירייה)
2. ולדימיר אדלשטיין
3. שמעון אטיאס
4. שלמה אלבז
5. אנטון קוזין
6. משה בוטרשווילי
7. לאון בנלולו (סגן רה"ע)
8. מרי ברוסקין
9. יצחק גבאי
10. בוריס גיטמן (מ"מ רה"ע)
11. הלן גלבר
12. ולדימיר גרשוב (סגן רה"ע)
13. יצחק דרי
14. אפרים וובר
15. בנימין חדד
16. יבגני טיומקין
17. דוד טלקר
18. יעקב טסלר
19. גבריאל כנפו (יו"ר המועצה)
20. עמרם כנפו (מ"מ רה"ע)
21. הרב מרדכי ליברמן (סגן רה"ע)
22. אריה ללוש
23. לריסה לנין
24. מאיה סלוצקי
25. יהודה פרנקל
26. צבי צילקר
27. בועז רענן

המועצה ה-8 (2003–2008)

1. צבי צילקר (ראש העירייה)
2. שמעון אטיאס
3. שלמה אלבז
4. משה בוטראשוילי
5. משה בורשטיין
6. דניאל בן אבו
7. ג'קי בן-זקן
8. אליהו בן חמו
9. לאון בן לולו
10. ארקדי ברובר
11. מרי ברוסקין
12. בוריס גיטמן
13. יצחק גל
14. ולדימיר גרשוב
15. עובדיה דהן
16. יצחק דרי
17. אפרים וובר
18. דוד טלקאר
19. יפים ליפס
20. עמרם כנפו
21. מרדכי ליברמן
22. אריה ללוש
23. לריסה לנין
24. יחיאל לסרי
25. אלייה מושייב
26. מאיה סלוצקי
27. מאיר עמר
28. גרשון פלדמן
29. מרינה רוז'נקו

המועצה ה-7 (1998–2003)

1. צבי צילקר (ראש העירייה)
2. אלה אברבוך
3. שמעון אטיאס
4. מרקו אשכנזי
5. ג'קי בן-זקן
6. אליהו בן חמו
7. אייל בן שמחון
8. ארקדי ברובר
9. מרי ברוסקין
10. אילן גילאון
11. נינה גינזבורסקי
12. פירה גרינס
13. ולדימיר גרשוב
14. עובדיה דהן
15. יצחק דרי
16. אפרים וובר
17. מילה טנדלר
18. צביקה יעקב
19. עמרם כנפו
20. שמעון כצנלסון
21. אשר לוי
22. אריה ללוש
23. לריסה לנין
24. יחיאל לסרי
25. אהרון משיאשוילי
26. גרשון פלדמן
27. דוד פרייפלד
28. שמשון שהרבני

המועצה ה-6 (1993–1998)

1. צבי צילקר (ראש העירייה)
2. אסתר אטיאס
3. שלמה אלזרע
4. משה אלמליח
5. מרדכי אשכנזי
6. משה בורשטין
7. ג'קי בן-זקן
8. אליהו בן חמו
9. דניאל בנלולו
10. אייל בן שמחון
11. אילן גילאון
12. עובדיה דהן
13. גד דיעי
14. יצחק דרי
15. חיים ורדה
16. יהושע זונטג
17. אברהם חזי
18. שמעון כצנלסון
19. אשר לוי
20. סופה לנדבר
21. אורי מור יוסף
22. אהרון משיאשוילי
23. אבינועם סרי
24. ציון עמר
25. סלומון פינטו
26. אבי פלדינגר
27. משה פרחן
28. שמשון שהרבני
29. לוי שמעוני

המועצה ה-5 (1989–1993)

1. צבי צילקר (ראש העירייה)
2. אריה אזולאי
3. יהודה אלבז
4. ניסים אלבז
5. משה אלמליח
6. יהודה בן הרוש
7. אליהו בן חמו
8. שמשון בן יוסף
9. משה דירנפלד
10. יצחק דרי
11. סעדיה דרעי
12. ניסים חדד
13. שמעון כצנלסון
14. אשר לוי
15. סופה לנדבר
16. אורי מור יוסף
17. אהרון משיאשוילי
18. אבינועם סרי
19. ארז רן
20. נעים שומר
21. לוי שמעוני

המועצה ה-4 (1983–1989)

1. אריה אזולאי (ראש העירייה)
2. משה בורשטיין
3. סם בלום
4. יעקב בן זיקרי
5. אלי בן חמו
6. חיים ברודג'ק
7. מריו ברנט
8. אפרים גור
9. גד דיעי
10. סעדיה דרעי
11. ניסים חדד
12. אורי מור יוסף
13. אהרון משיאשוילי
14. אבינועם סרי
15. עדי עם שלום
16. שמשון פז
17. איתן פרוטיץ
18. צבי צילקר
19. רוחמה קציר
20. משה שאולי כהן
21. נעים שומר

המועצה ה-3 (1979–1983)

1. צבי צילקר (ראש העירייה)
2. יוסף אביטן
3. ראובן אבל
4. שלמה אלקבץ
5. יוסף אסרף
6. משה בורשטיין
7. סם בלום
8. יהודה בן הרוש
9. אלי בן חמו
10. שרית גרינברג
11. דני דדון
12. משה הרב שאולי כהן
13. מאיר חזוט
14. שרה לוין
15. משה משיאשוילי
16. מאיר מיכא
17. אשר מלול
18. אבינועם סרי
19. עדי עם שלום
20. מנחם פולק
21. אביגדור תשובה

המועצה ה-2 (1974–1979)

1. אריה אזולאי (ראש העירייה)
2. יוסף אביטן
3. ראובן אבל
4. שלמה אלקבץ
5. יוסף אסרף
6. משה בורשטיין
7. סם בלום
8. יהודה בן הרוש
9. אלי בן חמו
10. שרית גרינברג
11. דני דדון
12. משה הרב שאולי כהן
13. מאיר חזוט
14. שרה לוין
15. משה משיאשוילי
16. מאיר מיכא
17. אשר מלול
18. אבינועם סרי
19. עדי עם שלום
20. מנחם פולק
21. אביגדור תשובה

המועצה ה-1 (1969–1974)

1. צבי צילקר (ראש העירייה)
2. יוסף אביטן
3. ראובן אבל
4. יוסף אסרף
5. יעקב ארגמן
6. סם בלום
7. יעקב בן זיקרי
8. שאול בן שמחון
9. ג'ילברט דוקהן
10. יהושע זונטג
11. דוד מוסקוביץ
12. ישראל אברהם סופר
13. עדי עם שלום
14. מלבינה פז
15. אריה קלנג
16. לוי שמעוני

המועצה המקומית (אשדוד ואשדוד-ים)

המועצה ה-4 (1968–1969)

1. אבנר גרעין (ראש המועצה)
2. יוסף אביטן
3. יצחק בוסקילה
4. יואב גבאי
5. ג'ילברט דוקהן
6. ניסים חדד
7. שלמה לוי
8. יצחק מדר
9. אברהם סופר ישראל
10. שרל פילו
11. אריה קלנג

המועצה ה-3 (1963–1968)

1. אבנר גרעין (ראש המועצה)
2. יוסף אביטן
3. יצחק בוסקילה
4. יואב גבאי
5. ג'ילברט דוכהן
6. פנחס דרורי
7. ניסים חדד
8. שלמה לוי
9. יצחק מדר
10. אהרון נגרו
11. אברהם סופר ישראל
12. שרל פילו
13. אריה קלנג
14. חיים רוברט

המועצה ה-2 (1961–1963)

1. רוברט חיים (ראש המועצה)
2. מקלף אדרי
3. אריאל אילת
4. פרג' אסלן
5. שאול בן שמחון
6. שלום דנינו
7. יוסף והבה
8. לוי שלמה
9. אפרים לנגסנר
10. יצחק מדר
11. זמושי עזריאל

המועצה ה-1 (1960–1961)

1. דב גור (ראש המועצה)
2. מכלוף אדרעי
3. אוריאל אילת
4. פרג' אסלן
5. שאול בן שמחון
6. שלום דנינו
7. יוסף והבה
8. שלמה לוי
9. אפרים לנגסנר (מ"מ ראש המועצה)
10. יצחק מדר
11. חיים רוברט

ראו גם

• הארכיון לתולדות אשדוד
• מרכז כיוונים
• חברי מועצת עיריית אשדוד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עיריית אשדוד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עיריית אשדוד

• עיריית אשדוד, ברשת החברתית פייסבוק
• עיריית אשדוד, ברשת החברתית אינסטגרם
• עיריית אשדוד, סרטונים בערוץ היוטיוב
• חברי מועצת העיר לדורותיהם, באתר עיריית אשדוד
• משה דרור, שיתוף הציבור בנושאי תרבות מנקודת הראות של מקבלי ההחלטות: המקרה של אשדוד, מחקרי פלורסהיימר, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2008

ביאורים

1. עם כניסת ראש העירייה לסרי לתפקיד
2. שטרנפלד, כנציג הפלג הירושלמי במפלגת "אגודת ישראל" התפטר מהמועצה ופינה את מקומו עבור ויזל, המייצג את חסידות ויז'ניץ במסגרת הסכם רוטציה פנים-מפלגתי.^[58]