ראובן קריץ

ראובן קְריץ (11 בנובמבר 1928 – 7 בנובמבר 2020) היה סופר עברי, סופר ילדים, חוקר ספרות, מורה, מוציא לאור, משורר ומתרגם ישראלי.

ראובן קריץ

ראובן קריץ, 2003
לידה	11 בנובמבר 1928 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	7 בנובמבר 2020 (בגיל 91) היידלברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Rudolf Kritz
מדינה	ישראל
שם עט	Ricky Keller, ריקי קלר, Ruthi Shamir, רותי שמיר
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית, גרמנית
תקופת הפעילות	1953–2020 (כ־67 שנים)

ביוגרפיה

ראובן קריץ (Reuven R. Kritz) נולד בווינה בירת אוסטריה. אביו, ד"ר אריה קריץ, היה רופא יליד גליציה.^[1] ב-1938, ערב מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל עם אביו. למד כילד חוץ בקיבוץ מזרע, ושם סיים את בית הספר התיכון. את לימודיו השלים בסמינר הקיבוצים ועלה לירושלים ללימודים גבוהים במסגרת האוניברסיטה העברית. שם גם קיבל תואר שלישי בחקר ספרות משווה. בשנים 1951 עד 1956 היה מורה ומחנך בקיבוצו מזרע. באחת מנסיעותיו לצרפת זכה סיפור קצר שלו בפרס ראשון, ופרסם לראשונה את שמו.

ב-1956 עקר עם משפחתו למושב מולדת, שם פתח הוצאת ספרים קטנה משלו ובה יצאו לאור רוב ספריו; הוא לימד בבתי ספר תיכוניים במולדת, עין חרוד וקריית חיים. מתחילת שנות השבעים עד 1976 שהה בחו"ל והרצה באוניברסיטאות אמריקאיות ידועות על ספרות עברית. עם שובו השתקע בקריית מוצקין והחל להרצות באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב. במהלך השנים הללו פרסם שורה ארוכה של ספרים לבני נעורים; אחדים מהם, שנתפרסמו כסיפור בהמשכים בעיתוני נוער, קנו להם שם, ואף הוסרטו. קריץ כתב לנוער בעיקר רומנים ריאליסטיים מחיי הארץ בקיבוץ, ובייחוד של המוסד החינוכי שומריה של משמר העמק שם למד. הנושאים בהם טיפל בשורת הרומנים הללו היו התבגרות, אהבה ראשונה, ידידות לסוגיה, מלחמת העצמאות ופעולות צבאיות אחרות, ועוד.

החל מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 פרסם שורת רומנים ריאליסטיים-קומיים על חיי הסטודנטים בישראל, שחלקם זכה להצלחה. משנות ה-80 ואילך התפרסמו מחקריו החשובים בספרות העברית החדשה, בהם על רחל המשוררת, על ספרות הקיבוץ, ועוד. העולם האקדמי בארץ לא האיר לו פנים והחל מאמצע שנות ה-90 עבר להתגורר בהיידלברג, הרצה בעיקר בגרמניה, וזכה שם להערכה רבה.

הפן הנחשב מעניין יותר אצל ראובן קריץ הם ספריו שפורסמו בעילום שם, או תחת שמות בדויים. בין הספרים הללו ספרי בלשים, ספרי פעולה, ספרי שירים, סיפורים מן התנ"ך, ועוד. הידוע בין שמות-העט שלו הוא "ריקי קלר".

כדי לקדם את כתב היד לרומן "אחות קטנה" שלח קריץ נערה כבת 16 למערכות עיתונים שונות, וזו הציגה עצמה ככותבת היצירה; רק אחרי קבלת חוות דעת מהוצאות הספרים - חשפה הנערה שהיא איננה הכותבת האמיתית, וכי הכותב המקורי הוא קריץ.^[2]

ב-1997 הופיע מחקר שהוקדש כולו לחקר יצירתו של קריץ, מאת חוקרת ספרות אמריקאית בשם "רותי שמיר". בספר יש ניתוח מעמיק ומקיף על כתביו של קריץ. ברם, בעולם הספרות והאקדמיה הועלו טענות שמדובר בשם בדוי נוסף של ראובן קריץ, ושהוא כתב את ספר המחקר בעצמו.^[3] על בסיס סיפור זה נכתב הסרט "גן קופים".

ראובן קריץ לא היה מתרגם מקצועי, ואולם תרגומו ל"גן פינצי-קונטיני" ("Il giardino dei Finzi-Contini"), מאת הסופר היהודי-איטלקי ג'ורג'ו באסאני, זכה בשעתו לשבחים רבים.

בתו, אורי קריץ, (אנ') היא פרופסורית ללשון וספרות עברית באוניברסיטת אוקלהומה.

ספריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• בוקר חדש: (1955) הוצאת הקיבוץ המאוחד רומן נעורים בעל רקע אוטוביוגרפי מובהק. (ראה אור בתרגום לאנגלית (1965), לאספרנטו (1967), לשוודית (1969) ולגרמנית (1994).) (זכה בפרס ברש לספרות ילדים ונוער לשנת תשי"ז^[4])
• חטאות נעורים: על חבלי התבגרות בחברת ילדים קיבוצית בסוף שנות הארבעים.
• סרטן בלילה: הרהורים מעמיקים על החיים, רצופים נוסטלגיה - דרך צרור מכתבים של כותב אלמוני אל 'את' דמיונית.
• אחות קטנה: רומן ריאליסטי על לבטי התבגרותה של בת מושב.
• שירת רחל: על שירתה של המשוררת רחל (בלובשטיין).

ואחרים.

• שנים של תכלת (המשך של בוקר חדש)
• נפנוף של מטפחת (המשך של בוקר חדש ושנים של תכלת)

ספרי מחקר

• דרכי עיצובו של הגרוטסקי, בסיפוריהם של א.ת.א. הופמן, של ניקולאי גוגול ושל אדגר אלן פו, ירושלים, 1969.
• איך לנתח יצירת ספרות?, קריית מוצקין, 1972.
• תבניות הסיפור, קריית מוצקין, פורה, 1976.
• הסיפורת של דור המאבק לעצמאות, חיפה, 1978.
• בדרכי השיר, 2 כרכים, קרית-מוצקין, הוצאת פורה, 1984.
• על שירת רחל, מחקרים בשירת רחל, תל אביב, 1987.
• איך מנתחים סיפור, מודגם על ’מאחורי הגדר’ לביאליק, תל אביב, 1988.
• בעיות הביקורת, מבט אישי, תל אביב, 1989.
• סיפורי הקיבוץ, מחקר בספרות הקיבוץ, אורי קריץ, ראובן קריץ, תל אביב, פורה, 1997.
• בדרכי השירה, מבוא לשירה העברית, אורי קריץ, ראובן קריץ, תל אביב, 2000.
• מן היקב, סוגיות ספרות, תאוריה, מחקר, סקירות סיכום, דיוקני ספרים וסופרים, תל אביב, פורה, 2004.

מספרי ריקי קלר

• בשדרות השקיעה;^[5]
• דופקים;
• הלא-גמורות;

ואחרים.

בתרבות

בשנת 2023 יצא לאקרנים הסרט "גן קופים" שכתב וביים אבי נשר. גיבור הסרט הוא אמיתי קריב (אדיר מילר), סופר מבוגר החש כי דעך כוחו בקרב הממסד הספרותי, ויוצא להשיב את כבודו האבוד. דמותו של קריב מבוססת בחלקה על קריץ.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראובן קריץ בוויקישיתוף

• כתבי ראובן קריץ בפרויקט בן-יהודה
• רשימת הפרסומים של ראובן קריץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הטבח והרכב, מאמר של ראובן קריץ על היצירה
• על "עוזאי" רומן היסטורי של ראובן קריץ בימי יהואש ועוזיהו במגזין במה ובאתר קולמוסנט
• ראובן קריץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• ראובן קריץ, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• ראובן קריץ, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• הזהויות הבדויות של ראובן קריץ, באתר "היקום של אלי אשד"
• מאמרי ראובן קריץ, באתר נתן אלתרמן
• יהושבע סמט-שינברג, אם עוד טפח וזרת מקום בארון — אנא, שים שׁם ספרי, דן מירון, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2020
• ראובן קריץ, דף שער בספרייה הלאומית
• ראובן קריץ, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

1. מת אריה קריץ, דבר, 13 בדצמבר 1978.
2. אורי אבנרי, מאמר מערכת, באתר העולם הזה, ‏ספטמבר 1961
3. מערכת הלקסיקון, ראובן קריץ, באתר הקשרים. אוניברסיטת בן גוריון. המחלקה לספרות, ‏2019
4. פרס ברש לספורטה ולקריץ, דבר, 4 בינואר 1957.
5. ע. רוגל, נפנוף של מפרש ברוח, מעריב, 7 בנובמבר 1980