קרן התורה

קרן התורה היה ארגון שהוקם על ידי אגודת ישראל, לתמיכה בישיבות ומוסדות תורניים בארץ ישראל ובאירופה.

הקמת הארגון

הארגון הוקם בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת תרפ"ג (1923), לאחר שהועלתה סוגיית שיקום החורבן שהותירה מלחמת העולם הראשונה. עקב המלחמה, קהילות רבות נחרבו במהלך הימלטותן, ומוסדות התורה שלהן נסגרו, ולאחר המלחמה לא הוקמו מוסדות חדשים. גם הישיבות שפעלו, היו בקשיים כלכליים. משתתפי הכנסייה החליטו לפתוח קרן לתמיכה בישיבות הקיימות, ולפתיחת ישיבות ומוסדות חדשים. 16 רבנים חתמו על "קול קורא" לתמיכה בקרן, ובהם החפץ חיים, רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, הרב אברהם מנדל שטיינברג מברודי, הרב אליהו קלצקין מלובלין, הרב חיים עוזר גרודזנסקי ורבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב.

בקול קורא נכתב בין היתר:”בלב מלא יגון ומרירות עמדנו על המצב המעציב של דורנו זה בארץ ובגולה ונוכחנו לדעת כי אלפי נשמות ילדי בני ישראל נספחו אל תהום הבערות וההפקרות... המלחמה הקשה עם כל תוצאותיה הכלכליות והרוחניות גזלה מאתנו דור שלם... לא נדבות אנו דורשים מכם אלא תשלום חוב קדוש לחזק את מוסדות התורה... הלוו אתם מטבעות חומריות ואנו נשיב לכם כפלי כפליים-יהודים מחונכים לתורה ותעודה, הלוו אתם מטבעות של נייר ואנו נשיב לכם מטבעות של אש - ילדי ישראל שיהיו לתפארת עמנו”.

ראשי הארגון

נשיא הקרן היה רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר מפשמישל, שהיה בן 26 בלבד, ולצידו מונו לחברי הנהלה רבי דב בער פרידמן (בנו של רבי ישראל מצ'ורטקוב), הרב יוסף בוימגארטן וד"ר שמואל דייטשלנדר. מזכיר הקרן היה הרב בנימין זאב יעקובזון שבהמשך תיפקד גם כגובה התחייבויות. בהמשך נפתחו סניפים מקומיים בכל אזור.

פעילות

בשנה הראשונה לקיומה של הקרן חולקו 25,000 דולרים. בשנתה הראשונה תמכה הקרן רק בישיבות ליטא שהיו מאוגדות תחת ועד הישיבות אך הוועד הבטיח שבהמשך יתמוך בישיבות בפולין שלא קיבלו תמיכה בשנה הראשונה. הקרן סייעה גם לרבי מאיר שפירא בפותחו את ישיבת חכמי לובלין, וכן סייעה להקמת רשת בית יעקב.

בשנת תרפ"ה תכננו ראשי הקרן לגייס 100,000 דולר, ויצאו במבצע קניית שטרות תעודה על תרומתם (מעין קבלות) המכריזות על היותם שותפים לעולם התורה. בהמשך השנים המשיכה הקרן עם דרך פעולה זו.

נשיא הקרן הרבי מפשמישל נסע לאסוף כספים לטובת הקרן כך למשל אסף בשנת תרפ"ה 500,000 כתרים אוסטריים במסעו באוסטריה, ובשנת תרפ"ט בגרמניה 660,000 כתרים. בין הרבנים הפעילים באיסוף כספים לטובת הקרן היו רבי מאיר שפירא מפיטרקוב, רבי אברהם קלמנוביץ', הרב יצחק קוסובסקי, רבי ברוך הגר, רבי שלום יצחק לויטן אב"ד עדת ישראל באוסלו, הרב אברהם שמואל בנימין שפיצר אב"ד המבורג ומייסד קרן התורה בגרמניה, הרב יעקב רוזנהיים, הרב ארנסט וייל רבה של קולמר בצרפת, הרב אלכסנדר זושא פרידמן, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב אברהם דוב כהנא שפירא מקובנה, הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק, הרב אברהם הלוי ליפשיץ אב"ד קהילות הקודש, הרב יהודה לייב צירלסון והרב יוסף צבי קרליבך.

פועלה של הקרן פחת עקב עליית הנאצים לשלטון והצרת רגלי היהודים בגרמניה ובשאר אירופה, אך היא תפקדה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

לקריאה נוספת

• הרב בנימין זאב יעקובזון, אשא דעי למרחוק.