קרגל
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרגל היא חברה ישראלית שהחלה את דרכה בייצור קרטון גלי, בשנת 1954.
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | פלקר |
| מייסדים | סם דובינר, אלכסנדר רפאלי |
| תקופת הפעילות | 1954–הווה (כ־71 שנים) |
| משרד ראשי | לוד |
| בעלות | כלל תעשיות (26%) |
| מוצרים עיקריים | אריזות קרטון |
| שווי שוק | 49.4 מיליון ש"ח (23 במרץ 2025) |
| הכנסות | 455 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח תפעולי | הפסד של 292 אלף ש"ח (2023)[1] |
| רווח | הפסד של 28.6 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 178 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 751 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| www.cargal.co.il | |
.jpg)
תולדות החברה
סכם
פרספקטיבה
מפעלה הראשון של קרגל נפתח בבני ברק ביוני 1954, על ידי סם דובינר,זאב גרודז'נסקי (זאב גדרון[2]), וד"ר אלכסנדר רפאלי,[3] ארבעה חודשים לאחר קבלת אישור משרד המסחר והתעשייה[4]. המפעל ייצא אריזות קרטון לחוץ לארץ[5] ובשנות ה-50 נכלל ברשימת היצואנים הישראלים שייצאו ביותר ממיליון דולר לשנה[6]. בנוסף, מכר קרגל אריזות קרטון לצורך אריזת ייצוא תוצרת חקלאית מישראל[7].
בשנת 1956 אושר לקרגל להקים מפעל נוסף לייצור קרטון[8], שהוקם בלוד[9]. בתחילת 1959 החברה נכנסה לקשיים ונדרשה להזרמת כספים של הממשלה ושל משקיעים[10]. ביולי 1959 נמכר המפעל לחברות "יוניון בג" ואינטרנשיונל פייפר האמריקאיות במסגרת הסדר עם הנושים[11]. המפעל בבני ברק נסגר ונפתח מחדש רק לאחר מכירת החברה[12], עד השלמת העברת המכונות ללוד באוקטובר 1959[13]. דו"ח של משרד המסחר והתעשייה קבע שהקמת המפעל בלוד הסתמך על תחזיות שגויות וכי הממשלה והבנקים לא בדקו כיאות את הבקשה למפעל מאושר[14]. בשנת 1983 רכשו דנות ובנק לאומי שני שלישים ממניות החברה[15] וחלק ממניות החברה הועברו למנכ"ל החברה, אורי מנשה[16]. בנובמבר 1986 רכש לאומי את חלקה של דנות בקרגל[17] ובתחילת 1987 מכר בנק לאומי את החזקותיו בחברה לכלל תעשיות, אורי מנשה ומייקל שטיינהרדט[18]. בשנת 1998 החזיק אורי מנשה בכמחצית ממניות החברה והוא התכוון למכור את מניותיו לחברת פראט האוסטרלית, שנסוגה מהעסקה. מנשה תבע את פראט על ביטול העסקה, שלטענתו נסגרה, והתביעה הסתיימה בפשרה[19]. במאי 2004 מכר מנשה את מניותיו בחברה לסי אי קרטון[20], שרכשה עוד שישית מהחברה בתחילת 2005[21]. 27% מהחברה היו אז בידי כלל תעשיות ו-7.5% בידי הציבור[22].
החל משנת 2011 פועלת החברה להעברת המפעל בלוד לאזור תעשייה עידן הנגב[23].
אריזת פרי הדר
במשך מספר שנים נאבק המפעל לשכנע את המועצה לשיווק פרי הדר לעבור מאריזת פרי ההדר לייצוא מארגזי עץ לקרטון גלי[24], מאבק שהוכתר בהצלחה והביא בשנת 1958 לשימוש ביותר מ-8 מיליון מכלי קרגל לייצוא פרי הדר מישראל[25]. אולם בתחילת 1959 ביטלה המועצה לשיווק פרי הדר את הזמנת המכלים, לאחר שנטען שהקרטונים אינם מתאימים לשיווק פרי הדר וגורמים להפסדים[26]. החלטה זאת בוטלה לאחר כחודש בלחץ שר החקלאות קדיש לוז, כדי למנוע פיטורי פועלי קרגל בלוד[27][28].
קרטל
בינואר 1966 אישר הממונה על הגבלים עסקיים הקמת קרטל לייצור קרטון בין קרגל לפלארו של זלמן סוזאיב[29]. הסדר זה הורחב בהמשך לכלול גם את מפעל מכלי כרמל בטירת כרמל של כור[30].
שריפות
ביולי 1969 נשרף המפעל בלוד[31]. המפעל הוקם מחדש תוך הרחבתו ונפתח בפברואר 1970[32]. סכום הביטוח ששולם למפעל היה הגדול ביותר ששולם עד אז בישראל[33]. בספטמבר 1977 נשרף המפעל שוב[34] ושוקם במשך חצי שנה בידי סולל בונה[35]. בשרפה זאת האשימה המשטרה את כנופיית מע"צ[36], שברבות השנים זוכו מכל אשמה. שרפה שלישית, קטנה בהיקפה, אירעה במפעל בדצמבר 1978[37].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קרגל
- קרגל, באתר Crunchbase (באנגלית)
פרץ ברנשטיין, שר המסחר והתעשייה, מבקר במפעל קרגל. יומני כרמל, אפריל 1955 (התחלה 0:50)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.