האחים מזארָקי (ביוונית: Μαζαράκης, מָזָרָ֫קִיס; הצורה "מזארקי" מופיעה במקורות שונים בעברית, גם: "מאזוריקי", "מאזאריקה", "מזוריקה") היו שני אחים רופאים ממוצא יווני, שהתגוררו בירושלים, וניהלו בין היתר את הרפואה בבית החולים משגב לדך. שמותיהם בעברית ידועים לפי היגוי משובש:
- ד"ר קלרמו מזארָקי ("Kalermo Mazaraki"; ביוונית, Χαράλαμπος Μαζαράκης, חָרָלַמְבּוֹס מָזָרָ֫קִיס[1] 1825 – ירושלים 14 בנובמבר 1892) נולד באחד מאיי יוון ולמד רפואה באתונה. הגיע לירושלים באמצע המאה ה-19. התמחה במחלות מידבקות ובפרט נודע כמומחה למלריה. עקב המוניטין הרב שלו, נהג לגבות מהמטופלים סכום גבוה פי ארבעה מהשכר שגבו אז רופאי ירושלים. עבד בבית החולים משגב לדך מהיווסדו בשנת 1889, ובשנים הראשונות היה הרופא היחידי בבית החולים, עד שהצטרפו רופאים נוספים. חרלמבוס מזאראקיס עשה חיל בעבודתו וזכה להוקרת הציבור היהודי. במקביל ניהל גם את בית החולים היווני בירושלים.
- בנוסף, בשנת 1870 מילא את התפקיד של ממלא מקום קונסול יוון בירושלים[2]. חרלמבוס היה בעל אזרחות בריטית, נודע כאדם אמיד, ובשנת 1860 נשא לאישה רוסיה ממוסקבה בחתונה מפוארת בירושלים. הוא לא דיבר בשפות שהיו מדוברות אז בארץ ישראל, ולכן היה לו מתורגמן צמוד, איתו דיבר באיטלקית.
- ד"ר ניקאפורי מזארָקי ("Nikafuri Mazaraki"; ביוונית, Νικηφόρος Μαζαράκης, נִיקִיפוֹ֫רוֹס מָזָרָ֫קִיס[1] 1855 – דצמבר 1931) ירש את מקומו של אחיו כמנהל הרפואי של בית החולים משגב לדך. שלא כמו אחיו, הוא דיבר את השפות השונות שהיו מקובלות אז, ואף לאדינו וקצת יידיש צרפתית ועברית. ניקיפורוס מזאראקיס היה אישיות ידועה ומכובדת כמו אחיו. הוא עמד בראש האגודה הפילנתרופית היוונית "אבפיאיה"[2]. בשנת 1925 התמנה לקונסול יוון בירושלים, וכעבור כשלוש שנים חזר למולדתו, שם נפטר בשנת 1931.
צילמה: אליזבת, אשתו של ג'יימס פין - הקונסול הבריטי בירושלים
הסיורים באדמות אומלבס
בשנת תרל"ו (1876)[3] נודע לעסקנים מירושלים, שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה, על מנת לסקור את הנחלה יצאו מירושלים ארבעה: דוד גוטמן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר וזרח ברנט. מראה הנחלה מצא חן בעיני המסיירים, אולם הם הזדעזעו ממראה הפלאחים, אשר נראו חולים וצהובי פנים. סלומון חקר ומצא, שהסיבה למחלות של תושבי הכפר היו מי הירקון אשר אליהם היו מושלכות נבלות צאן ובקר, והביצות הסמוכות לכפר. על מנת להפיג את החששות לגבי המחלות השוררות במקום, פנו סלומון וגוטמן לרופא היווני אשר היה מפורסם מאוד באותה תקופה, ד"ר מזארקי, וביקשו ממנו לסקור את המקום.
סיורים אלו הובילו בסופו של דבר לרכישת הקרקע, ולייסודה של המושבה פתח תקווה, ועליהם נכתבה הבלדה על יואל משה סלומון מאת יורם טהרלב.
במקורות לא מוזכר שמו הפרטי של הרופא מזארקי, לכן לא ברור מי מהאחים היה זה. אולם בשנת 1876, קלרמו הבכור היה בן 51, ואילו אחיו הצעיר ניקאפורי היה אז בן 21 בלבד, ולכן ההנחה הרווחת שהכוונה לקלרמו הבכור. מצד שני, קלרמו היה מלווה תמיד במתורגמן, ולא מוזכר אף מתורגמן שהתלווה לאותו סיור.
מזארקי, לאחר שבחן את המקום המליץ שלא להתיישב במקום, עקב איכות סביבה ירודה, שאיננה מתאימה לדעתו למגורי אדם. מיוחסים לו הדברים הבאים (הדברים השתמרו על פי זכרונו של יואל משה סלומון, וייתכן שאינם מדויקים):
הבאתם אותי הנה לחוות את דעתי על בריאות הסביבה אם טובה היא למגורי אדם או לא ... והנה ניצבתי כל העת על רמה זו ועיני תרו בלי הרף על פני רחבי הרקיע לראות אם יש שם ציפורים עפות, ואולם על פני כל המרחב הכחול, המואר והשקט הזה לא ראיתי אף עוף פורח אחד. הנה צפיתי אל עבר הביצה, האדמה עשירה זרע בה לרוב מים בשפע ועוף אין על מה זה ולמה? והרי נמצאים אנו בארץ שמש האדמה עשירה, והרי גם המון גרעיני תבואה פזורים כאן על פני השדות, והרי גם תולעים וכל שאר מיני רמשים-מאכל כה טעים לעוף השמיים ... אין זאת איפה, כי אם רע ומושחת הוא אוויר המקום הזה, עד כי גם העוף, הנשמע לאינסטינקט הער בו תמיד, נזהר לנפשו מלקרב הנה. סימן שחשו באיזו סכנה. מקום אוכל את יושביו הוא המקום הזה ומוות יש באדמה הזאת. ביקשתם מימני עצה בדבר טבעו של המקום. ובכן זו עצתי הסתלקו מן העסקה. אין כאן ציפורים. אין כאן חיים. המקום הזה אינו יפה למגורי אדם.
— א. מ. חריזמן, "גבורת ראשונים"[4]
אזכורים בתרבות
בבלדה על יואל משה סלומון (מילים: יורם טהרלב, לחן: שלום חנוך) מופיעה דמותו של ד"ר מזארקי כאנטי-גיבור בניגוד לדמותו של גיבור הבלדה יואל משה סלומון. סלומון האמיץ איננו ירא מתנאי המקום, לעומת מזארקי שמתואר כך:
|
|
|
בתוכנית הסאטירה "החמישייה הקאמרית" מופיעה דמותו של מזרקי (מנשה נוי) במערכון המתאר את יואל משה סלומון מגיע אל חלונו כציפור. המערכון מציג את מטאפורת הכנפיים שבשיר "הבלדה על יואל משה סלומון" מאת יורם טהרלב כמאורע ממשי שהתרחש כביכול בשל הזיהום באזור אומלבס. במערכון מצוטטים קטעים רבים מ"הבלדה על יואל משה סלומון".
בסדרת הטלוויזיה הסאטירית היהודים באים, מופיעה דמותו של מזרקי (יוסי מרשק)[5] בסדרת מערכונים על ראשית פתח תקווה, בהן הוא כביכול מתגורר במקום, ואף מנצל לרעה את ערביי אומלבס - אף על פי שבמציאות, מזרקי לא התגורר בפתח תקווה מעולם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
