Loading AI tools
סופר הונגרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלמן מיקסאט, (בהונגרית: Mikszáth Kálmán 16 בינואר 1847 – 28 במאי 1910) היה סופר ופובליציסט הונגרי, יליד סלובקיה של היום, חבר בהתכתבות של האקדמיה ההונגרית. נחשב אחד מחשובי הפרוזאיקנים ההונגרים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, מחבר רומנים, נובלות ומסות. היה חבר באגודת קישפלודי ובאגודת פטפי.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
לידה |
16 בינואר 1847 סקלבינה, סלובקיה |
---|---|
פטירה |
28 במאי 1910 (בגיל 63) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות קרפשי |
מקום לימודים | אוניברסיטת אטווש לוראנד |
שפות היצירה | הונגרית |
יצירות בולטות | העיר השחורה, המצור על ביסטריצה, נישואים מוזרים, Tót atyafiak |
תקופת הפעילות | מ-1870 |
בן או בת זוג | אילונה מאוקש (ערך בלתי־ידוע–ערך בלתי־ידוע) |
צאצאים | קלמן מיקסאט, אלברט מיקסאט |
קלמן מיקסאט נולד בינואר 1847 למשפחה של אצילים הונגרים בכפר סקלבינה של היום, בהונגרית - סקלבוניה (משנת 1910 - מיקסאטפאלווה) בחבל פאלוץ שבמחוז נוגרד ב"הונגריה עלית" של פעם, שהיא כיום חלק מסלובקיה העצמאית. אבותיו היו כמרים לותרנים (אוונגליים) שלמדו בזמנם במרכזים תאולוגיים לותרניים בגרמניה - ויטנברג, האלה, וינה. להבדיל מהם, סבו של הסופר ניהל בית מרזח באחוזת נאג'קירטש (Nagykürtös). שם נולד יאנוש מיקסאט, אביו של הסופר, שמאוחר יותר, עבר עם הוריו, לכפר אבצק (Ebeck), הכפר הסלובקי אובצקוב של היום. בבגרותו חכר אצל בעלי האחוזה המקומית איטליז ובית מרזח והתחתן עם צעירה בשם מריה ורש, בת אצולה מן היישוב הצפוני פאראד. בשנת 1843 הזוג עבר לסקלבוניה, שבה חכר גם כן את האיטליז ואת המסבאה המקומית. קלמן היה האמצעי מבין שלושת ילדיו. האחות הגדולה, מריה, נפטרה בגיל 17 מדלקת ריאות פתאומית. המצב הכלכלי של המשפחה השתפר עם השנים, כשהגיע להתברך ב-100 דונם אדמה ושני עובדים: רועה צאן ומשרתת.
את רוב לימודיו עשה קלמן מיקסאט ברימהסומבאט (Rimaszombat) (היום היישוב הסלובקי רימבסקה סובוטה) בין השנים 1857–1863, וסיים את השנתיים האחרונות של התיכון בשלמצבאניה (באנסקה שטיאווניצה), לשם עבר עם כל המשפחה. למד אחר כך משפטים, קודם בעיר גיור, אחר כך, החל משנת 1868, בפקולטה למשפטים בבודפשט.
מיקסאט לא סיים את התואר ועם גמר הלימודים חזר למחוז הולדתו נוגראד (נובוהראד) והתמחה במשרד של מתיאש מאוקש, משפטן ראש המנהל (szolgabíró) בבלשגיארמט. השתלם בהמשך אצל המשפטנים הבכירים של המחוז ובשנת 1872 היה לעוזר עורך דין בשרות המדינה. באותן השנים התחילה פעילותו הספרותית והעיתונאית. פרסם סיפורים ומאמרים רבים בעיתונים כמו "איגאזמונדו" (Igazmondó), "סאבאד אגיהאז" (Szabad Egyház) פהווארושי לאפוק" ,(Fővárosi Lapok) ו"יאנקו בורשסם" (Borsszem Jankó). ב-13 ביולי 1873 קלמן התחתן בניגוד לרצון הוריו עם אילונה מריה מאוקש. אחרי מות הוריו שנפטרו שניהם בדיוק באותה שנה, קלמן עבר עם אשתו לגור בבודפשט. הם נקלעו שם למצב של עוני. מיקסאט האשים את עצמו בכך שלא הצליח להרוויח די כסף מכתיבתו כדי לפרנס את אשתו ואת הבית והחליט משום כך להתגרש. על מנת לשכנע את אשתו להסכים סיפר לה שכביכול התאהב באחרת. אחרי שבני הזוג נפרדו בשנת 1875, נסוג מיקסאט לבית שהשתייך להוריו בסקלבּוניה. האדמות שהיו בבעלות הוריו הוחכרו על ידי אמו, בתנאים כאלה שלא יכלו לשמש לו מקור מחיה. אחרי כישלון בבחירות המחוזיות לתפקיד סגן-נוטריון בשנת 1874, החליט מיקסאט לחזור לבודפשט ומכאן הלאה הקדיש את עצמו כל כולו לכתיבת ספרות יפה. גם אשתו, שחלתה, חזרה לבית הוריה במוהורה.
דרכו ההתחלתית כסופר לא הייתה זרועת ורדים. סגנונו המקורי לא תאם נורמות מסוימות של התקופה, ועורכי ההוצאות לאור השמיטו קטעים נרחבים מיצירותיו. בשנת 1874, פרסום ספרו העצמאי הראשון - "סיפורים" בשני כרכים, עבר ללא הדים כלשהם. מיקסאט עבד כמה שנים בעיתונים, ובשנת 1878, שנת הגרושים הרשמיים מאשתו, עבר, מר-נפש, לעיר סגד. שם התחיל לכתוב באופן קבוע בעיתון המקומי Szegedi Napló (סגדי נאפלו - היומון של סגד) וסוף-סוף קטף את ההצלחות הראשונות כסופר. הצטיין במיוחד ברפורטז'ות שלו מימי השיטפונות הקשים שהציפו את העיר סגד במרץ 1879 ואחר כך בכתבותיו על שיקום העיר על ידי הוועד שבראשות הנציב המלכותי לאיוש טיסה. בשנת 1881 זכה להתעניינות רבה גם הודות לשני קובצי סיפורים "האחים הסלובקים" (A Tót atyafiak) ו"האנשים הטובים מפאלוץ" (A jó palóczok) בהם מימש היטב את כישוריו כמספר וגיבש את סגנונו האופייני. בשנת 1881 שב לבודשפט כסגן עורך הדו-שבועון Ország-Világ (אורסאג-וילאג - הארץ - העולם). במאי 1881 אחרי שחלק מעורכי העיתון "פשטי הירלאפ" ( Pesti Hirlap - חדשות בודפשט) עזבו כדי להקים עיתון מתחרה בשם Budapesti Hirlap (חדשות בודפשט), מיקסאט הפך לאחד הכותבים הקבועים בעיתון הראשון. הקשר עם ה"פשטי הירלאפ" נמשך, עם הפסקות קצרות, כעשרים שנה. יחד עם מור יוקאי הפך מיקסאט לאחד מכותביו האהובים, בין השאר הודות לקטעים ההומוריסטיים שחיבר תחת שמות-עט כמו "סקארון" ואחרים.
בשנת 1882 התקבל לחברה הספרותית ע"ש שנדור פטפי, ב 8 בפברואר 1882 הצטרף גם לחברת "קישפאלודי" וכעבור 7 שנים, ב-7 במאי 1889 התקבל גם כחבר בהתכתבות של האקדמיה ההונגרית למדעים. כבר במהלך שנת 1882, בהתחשב בשיקום מעמדו, הרשה לעצמו מיקסאט לבקש שוב את יד גרושתו, אילונה מאוקש. ואכן בסילבסטר אותה השנה השניים התחתנו מחדש.
היה פעיל מבחינה פוליטית במסגרת המפלגה הליברלית, שהמנהיג שלה, קלמן טיסה הפך לידיד קרוב שלו. בשנת 1887 נבחר לאספה הלאומית של הונגריה - קודם כנציג של המחוז הטרנסילבני איליהפאלווה, כיום איליאן ברומניה, והחל משנת 1892 ועד מותו כנציג של המחוז פגראש, גם כן בטרנסילבניה.
בשנת 1897 ניסה לייסד עיתון משלו „Országos Hírlap” (אורסאגוש הילאפ - עיתון החדשות הארצי), אבל לא הצליח לזמן רב. לעומת זאת כתב מדור קבוע בעיתון "Az Újság (אז אוישאג = העיתון). ב-1910 לרגל מלאת ארבעים שנות פעילות ספרותית נסע אל בוחריו בסיגט אך חזר חולה ונפטר כעבור ימים אחדים ב-28 במאי 1910, בבודפשט. לא הספיק לראות את פרסום ספרו האחרון A fekete város (העיר השחורה) בשנת 1911. הובא לקבורה בבית הקברות קרפשי בבודפשט. על ידו נקברו שני בניו יאנוש (1890-1886) ואלברט (1921-1889).
ספוריו המוקדמים שיקפו היבטים מחיי האיכרים ובעלי המלאכה ולא עוררו עניין רב. לעומת זאת כבר בהם הוכיח מיקסאט את כישוריו כמספר הומוריסטי שבלטו ביצירותיו המאוחרות יותר. רבים מסיפוריו והנובלות שלו מתאפיינים בבקורת חברתית ובחצים סטיריים. לקראת סוף חייו התקומם הסופר יותר ויותר נגד המעמד האריסטוקרטי בארצו שלדעתו הפך לנטל על החברה. נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט התלהב מהרומן של מיקסאט, "המטרייה של פטר הקדוש" ומשום כך בעת סיורו באירופה בשנת 1910 ביקר אצל הסופר כדי להביע את הערצתו אליו. [1]
יצירותיו של קלמן מיקסאט, 15 כרכים,
(באנגלית) Lorant Czigany- A History of Hungarian Literature - from the Earliest Times to the mid 1970s 1986 2d revised edition on line
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.