Loading AI tools
המשורר הלאומי ההונגרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנדור פטפי (בהונגרית: Petőfi Sándor; 1 בינואר 1823 – סביבות 31 ביולי 1849 כנראה) הוא המשורר הלאומי ההונגרי ודמות מפתח במהפכה ההונגרית של 1848.
 | |
| ציור דיוקן מאת מיקלוש ברבאש | |
| לידה |
1 בינואר 1823 קישקורוש, הונגריה  |
|---|---|
| נהרג |
31 ביולי 1849 כנראה פהראג'האזה, כיום אלבשט, על יד סיגישוארה, הנסיכות הגדולה של טרנסילבניה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית |
| שם לידה |
Alexander Petrovič |
| מדינה |
הונגריה |
| שם עט |
Rónai Sándor, Andor deák |
| מקום לימודים |
בית הספר התיכון הלותרני, הגימנסיה הפיאריסטית בבודפשט, Pápai Református Kollegium |
| שפות היצירה |
אנגלית, גרמנית, צרפתית, הונגרית |
| יצירות בולטות |
John the Valiant, Nemzeti dal, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| תקופת הפעילות | מ-1839 |
| בן או בת זוג |
Júlia Szendrey (8 בספטמבר 1847–1849) |
| צאצאים |
Zoltán Petőfi |
| חתימה |
 |
  | |
פטפי נולד בכפר קישקרש (Kiskőrös) שבמרכז הונגריה, כ-100 ק"מ דרומה מבודפשט. שמו בלידה היה שנדור פטרוביץ' (Petrovics Sándor). הוא השתמש בשם המשפחה ההונגרי פטפי החל משנת 1842. אביו היה קצב ואמו משרתת, שניהם ממוצא סלובקי שדיברו הונגרית עדיין עם מבטא סלובקי. למשפחת האב היו גם שורשים סרביים רחוקים[1]. מוצאו לא מנע ממנו להרגיש מדיארי או הונגרי בכל נימי נפשו. בגיל 16 עזב פטפי את לימודיו בבית הספר והחל ללמוד לבדו שפות זרות, בהן גרמנית, צרפתית ואנגלית. במקביל שיחק בלהקת תיאטרון חובבים. באותה עת החל לחבר שירים אפיים עממיים-כביכול שהידוע בהם הוא "יאנוש האביר" ולתרגם (או, נכון יותר, לכתוב שירה המבוססת על) שירי פרסי ביש שלי, פייר-ז'אן דה ברנז'ה (Pierre-Jean de Béranger) והיינריך היינה. כמו כן תרגם את מחזהו של ויליאם שייקספיר "קוריולנוס", תרגום הנחשב ליצירת מופת הונגרית ומשמש להצגת המחזה בתיאטרון[2].
בשנת 1846 שהה בטרנסילבניה (שהייתה באותה עת שטח הונגרי) ונשא לאישה את יוליה סנדרי (Júlia Szendrey), אם בנו היחיד.
בגיל 24 החל לעבור ברגל בין כפרי הונגריה. הוא חיבר שירי מחאה בהונגרית פשוטה, בניגוד לשירה הכבדה והמליצית שהייתה נהוגה בדורו. את חציו שילח בשתי קבוצות: הכובשים האוסטרים ששיעבדו את הונגריה, והאצילים ההונגרים ששיעבדו את העם במערכת פיאודלית אכזרית. לשיריו, שנכתבו בתבנית שירי עם, הותאמו לחנים עממיים פשוטים על ידי כפריים, שקיבלו בהתלהבות אותם ואת מסרי ההתנגדות והגאווה הלאומית-מדיארית הגלומים בהם.
עם פרוץ אירועי "אביב העמים" בפריז ולאחר מכן בווינה היה פטפי לנושא דגלו של העם ההונגרי. ב-3 במרץ 1848 היה בין מנהיגי המרד, כדובר העם לצד המנהיג הפוליטי לאיוש קושוט. ב-15 במרץ ניצב בפתח המוזיאון הלאומי של הונגריה וקרא באוזני ההמון את "12 הנקודות"[3] ואת שירו הלאומי "Nemzeti dal" ("שיר לאומי"), הפותח במילים:
| שיר לאומי | Nemzeti dal |
|---|---|
| על רגליך, מדיאר! המולדת קוראת! עתה הוא הזמן, או לעולם לא! העבדים נהיה או בני חורין? זו השאלה, בחרו את תשובתכם! – בשם אלוהי ההונגרים אנו נשבעים, אנו נשבעים, לעולם לא נהיה עוד עבדים לעולם לא עוד! |
Talpra magyar, hí a haza! |
לאחר שהמהפכה עברה לשדה הפוליטי, הצטרף פטפי לצבא המהפכני שנלחם בטרנסילבניה מול צבא האימפריה הרוסית, שנקרא לסייע לשלטון האוסטרי בדיכוי המרד. הוא נראה חי לאחרונה ב-31 ביולי 1849 בסגשוואר (כיום, ברומנית, סיגישוארה). משערים כי נהרג בקרבות בסמוך לתאריך זה. הוא נקבר באופן אנונימי.
פטפי חיבר כ-800 שירים, בהם שירי עם, שירי מחאה, שירי יין ושירי אהבה ליריים. כתיבתו מצטיינת בפשטות ובשימוש בשפה יומיומית, המשולבת בפראזות לאומיות ופאתוס. בנוסף, כתב בין 9 ל-11 אפוסים, שני מחזות, רומן ומסות המתארות את נדודיו ורעיונות על שירה, ספרות ולאומיות[2].
הוא תורגם ללשונות רבות, ושירתו היוותה דגם מופת לשירה לאומית אותנטית בעיני היינה (שכתב עליו בשירו "1849"), המשורר הפולני אדם מיצקביץ', הוגה הדעות הבריטי תומאס קרלייל, המשורר הצרפתי פרנסואה קופה וויקטור הוגו (שהזכיר את פטפי בשירו "נוף אירופי"), והמחזאי והמשורר הנורווגי הנריק איבסן (שכתב על פטפי בשירו "אל הונגריה"). על פי עדותו של אביגדור המאירי, הפציר בו חיים נחמן ביאליק לתרגם לעברית משירי פטפי מן הטעם הכפול של "הזרמת דם חי במחזור דמנו הספרותי" ושל "לקחת קצת פשטות שכזו"[4].
המהפכה ההונגרית הצטיינה בהתנגדות לאנטישמיות ובדרישה ליברלית לשוויון דתי. פטפי כתב:
אזרחים גרמנים, אני מאשים אתכם לפני האומה ולפני ההיסטוריה, שאתם מפירים את האחדות בארצנו. שתים אלה, האומה וההיסטוריה, ישפטו אתכם! אתם הצהרתם ראשונה, שיהודים לא יתקבלו אל חיל-האזרחים, וכך זרקתם ראשונים טיט ורפש על הדגל הטהור של המהפכה ההונגרית, שעליו חרתנו את הצו: חירות, שוויון, אחווה".
— אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, סיני, 1961 עמ' 9-10
בשלהי המאה ה-19 -התחלת המאה ה-20 הוצבו פסלים דומים של פטפי ברבות מערי הונגריה. ב-1911 גם בעיר פוז'ון או פרסבורג, כיום ברטיסלבה, בירת סלובקיה, אז בממלכת הונגריה, ניצבה אנדרטה של פטפי בככר המרכזית של העיר. ב-1918 עת כיבוש העיר על ידי צבא הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה, הפסל פוצץ ושרידיו כוסו עד שהוחלפו בפסל של המשורר הסלובקי פבול אורסאג הווייזדוסלב. כיום קיים פסל של פטפי במקום אחר בברטיסלבה, בככר מדיץ (Medická záhrada)
בעיר אוראדיה (נאג'וואראד) בחבלביהור בפרטיום, מערב טרנסילבניה, כיום ברומניה רחוב ופארק נקראים על שמו.
בין 1932--31 ביולי 1946 הנפיק הבנק של הונגריה שטר של 50 פנגה עם דמותו.
הוא כתב גם לחנים לכמה משיריו של פטפי.
שנדור פטפי, ברשת החברתית Goodreads
שנדור פטופי, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
