קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים

קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (בראשי תיבות "קמפ"ר", באנגלית: Massive open online course או MOOC ולכן מכונה בעברית גם "מוק"), הוא קורס אינטרנטי פתוח לקהל הרחב. לרוב הגישה אליו פתוחה ללא עלות והוא מאפשר מספר בלתי מוגבל של משתתפים. בנוסף לחומרי קורס מסורתיים כגון הרצאות מצולמות, קריאה, בעיות ותרגילים, מספקים קורסי מוק פורומים אינטראקטיביים, המאפשרים אינטראקציה קהילתית בין סטודנטים, מרצים ועוזרי הוראה. מוק הוא סוג של למידה מקוונת. הקורס הראשון הוצג בשנת 2008 והוכר כפלטפורמה פופולרית ללמידה בשנת 2012.

תרגום מאנגלית לעברית של ראשי התיבות

היסטוריה

ההתפתחות של ספקי מוק^[1]

פיתוח קורסי מוק הוא תולדה של התפתחות משאבים לימודיים פתוחים (OER - Open Educational Resources) המושתת על עקרונות של פתיחות בחינוך, תפיסה שיידע צריך להיות משותף באופן חופשי, והרצון ללמוד ללא אילוצים דמוגרפיים, כלכליים וגאוגרפיים. המגמה להנגיש דרך האינטרנט תוכן לימודי איכותי, פתוח וחופשי קיבלה תפנית כאשר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הקים בשנת 2002 תוכנית לפתיחת חלק מקורסי האוניברסיטה לכלל הציבור (OpenCourseWare) ולאחר מכן האוניברסיטה הפתוחה הבריטית הקימה בשנת 2006 פרויקט דומה הנקרא OpenLearn.

המושג MOOC נטבע לראשונה ב-2008 על ידי דייוויד קורמייר, שעמד בראש צוות חדשנות ותקשורת אינטרנטית באוניברסיטת הנסיך אדוארד (אנ'), בהקשר לקורס שהוצע על ידי אוניברסיטת מניטובה. זה היה קורס המוק הראשון, אשר הושק בשנת 2008, ונקרא חיבוריות וחיבור ידע (Connectivism and Connective Knowledge).^[2][3]

הקורס נוצר על ידי סטיבן דאונס (אנ') וג'ורג' סימנס (אנ'). היה זה השיעור הראשון שהוגדר 'MOOC', והשתמש בפלטפורמות שונות למשוך תלמידים לנושא, כולל קבוצות פייסבוק, דפי ויקיפדיה, בלוגים, פורומים, פגישות מקוונות בזמן אמת ומשאבים אחרים. הקורס היה חופשי, פתוח וחינמי, כך שכל אחד יכל להצטרף ולהשתמש בתוכן מבלי לשלם (אם כי הוצעה אפשרות השתתפות בתשלום לקבלת תעודה). לקורס נרשמו כ־25 סטודנטים אשר שילמו שכר לימוד לאוניברסיטה וכ-2,300 משתתפים נוספים באופן מקוון.

עד סוף שנת 2011 לא זכה המונח מוק להכרה בשיח הציבורי המרכזי. התפנית הייתה בשנת 2012, כאשר שני מרצים באוניברסיטת סטנפורד, סבסטיאן ת'רן (אנ') ופיטר נורביג (אנ'), פתחו את הקורס "מבוא לבינה מלאכותית" כקורס מקוון ללא תשלום. הקורס שאף לדמות חוויות כיתה אמיתיות, והציע שיעורים באיכות גבוהה עם היתרון של קורס שניתן מאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. לקורס נרשמו יותר מ-160,000 תלמידים מ-190 מדינות, והיה זה הקורס המקוון הפתוח ה"מאסיבי" הראשון. התוצאה הובילה את ת'ורן ונורביג לבנות מודל עסקי חדש, חברת ההזנק יודסיטי. בתוך שנה הוקמו כמה חברות המספקות קורסי מוק. בפברואר 2012 הקימו דפנה קולר ואנדרו נג, פרופסורים למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד, את חברת קורסרה. אחריהם, MIT בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת הרווארד הקימו את פלטפורמת המוק edX. בשנת 2013 הקימה האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה פלטפורמת מוק משלה, Futurelearn (אנ'), בשיתוף עם אוניברסיטאות מבריטניה. ישנן יוזמות עצמאיות נוספות, ביניהן Open2Study באוסטרליה ו-iversity בגרמניה.^[4]

בהמשך התפתחו פלטפורמות חדשות לרכישת ידע באמצעות קורסים מקוונים, בהן פלטפורמת Udemy (אנ') המאגדת בתוכה קורסים ממגוון נושאים רחב, ופלטפורמת Lynda (אנ') המאגדת בתוכה מגוון רחב של קורסים על בסיס מודל כלכלי שבו מבוצע תשלום חודשי קבוע (כ 20$ לחודש) המאפשר נגישות לכלל תוכני הקורסים בפלטפורמה.

האוניברסיטה העברית הייתה האוניברסיטה הראשונה בישראל שהצטרפה למיזם ההוראה המקוונת קורסרה. הקורס הראשון שהוצע היה קורס במדעי המוח של פרופ' עידן שגב. לקורס נרשמו למעלה מ-50,000 סטודנטים מרחבי העולם.^[5]

קיימים מספר מקורות להשוואה בין הפלטפורמות השונות^[6]

בעשור השלישי של המאה ה-21 פועלים בתחום אוניברסיטאות, חברות מסחריות וארגונים שלא למטרת רווח. לעיתים קרובות הפעילות של הגופים השונים מושתתת על שיתופי פעולה בין גורמים מתחומים שונים. בעוד האוניברסיטאות מביאות לעסקה מוניטין וידע אקדמי בתחומים שונים, החברות והארגונים מביאות עמן פלטפורמות טכנולוגיות, מתודולוגיה סדורה להפעלת המנגנון ולעיתים גם תפיסה פדגוגית ללמידה מקוונת יעילה ועוד.

משתמשים

קורסי המוק מיועדים לאוכלוסיות מגוונות. ישנן מגוון סיבות להשתתפות בקורסים, בהן למידה לצורך העשרה אישית, השתתפות בקורס לאור אי-עמידה בדרישות הקבלה למוסדות אקדמיים, חוסר יכולת להשתתף באופן פיזי בשיעורים, חוסר יכולת למימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה ועוד.

למשתתפים מטרות שונות, אשר משפיעות על אופן ההשתתפות שלהם. שלושה חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ^[7] הציעו לחלק את המשתתפים בקורסים לקטגוריות הבאות על פי נתונים סטטיסטיים:

• משלימים: משתתפים שהשלימו את מרבית המשימות והתרגילים בקורס. למרות שטיב הביצוע של המשתתפים שונה, כולם ניסו להשלים את המשימות. דפוס השתתפות זה דומה ביותר לתלמיד בכיתה מסורתית.
• מבקרים: משתתפים שביצעו משימות לעיתים רחוקות אם בכלל ועיקר השתתפותם התבססה על צפייה בהרצאות וידאו. משתתפים בקטגוריה זו לרוב צפו בהרצאות הקורס לכל אורכו.
• מתנתקים: משתתפים שהשתתפו באופן רציף בתחילת הקורס וביצעו מטלות, ואז ניכרת ירידה במעורבותם בקורס, צפייה בהרצאות וידאו לעיתים רחוקות או פרישה מוחלטת מהקורס.
• דוגמים: משתתפים שצפו בהרצאה אחת או שתיים במהלך הקורס. תחת קטגוריה זו נופלים משתתפים אחרים הבוחנים בקצרה את החומר כאשר הקורס כבר בעיצומו.
• לא-מופיעים: משתתפים שנרשמו לקורס אך לא נכנסו לקורס בזמן שהיה פעיל.^[8]

סיווג

קיימים מספר מודלים וסיווגים של קורסי מוּק.^[9]

xMOOC לעומת cMOOC

cMOOC הם קורסי המוק המקוריים, שמבוססים על קישורנות (אנ') - למידה מקוונת פתוחה, השמה את המשתתפים במרכז, תוך דגש על קשרים, קהילתיות ולמידה משותפת ברשת החברתית. בסביבת למידה מסוג cMOOC המשתתפים משמשים כמורים ותלמידים כאחד, תחת רעיון מרכזי של אינטראקציה אינטנסיבית, שיתוף מידע והוראה ולמידה משותפת אשר מתאפשרת על ידי טכנולוגיה.

xMOOC הם קורסי מוק השמים את המורה במרכז ומשמרים במידה מסוימת את הפדגוגיה של למידה מסורתית, תוך דגש על גודל הכיתה. הקורסים מבוססים על שיטות הוראה פורמליות כדוגמת הרצאות פרונטליות ושיטות הערכה כדוגמת תרגילים ומבחנים.^[10][11]

טיפולוגיות מוק^[12]

xMOOC		cMooc
רכישת ידע ומיומנויות על-פי תוכנית לימודים	קורס (Course)	פיתוח ושיתוף של ידע
גישה פתוחה והרשאות מוגבלות	פתוח (Open)	גישה והרשאות פתוחות
למידה פרטנית בפלטפורמה אחת	מקוון (Online)	למידה ברשת על פני פלטפורמות ושירותים מרובים
יכולת הרחבה של הוראה	מרובה משתתפים (Massive)	שיתוף, קשרים וקהילה

בעוד שבקורס מסוג xMOOC המילה קורס מדגישה צריכה של תוכן, בקורס מסוג cMOOC הלומדים צפויים ליצור תוכן משלהם ולשתף את הקהילה המקוונת. עבור רוב ה-xMOOCs, משמעות המילה 'פתוח' היא גישה פתוחה עם הרשאות מוגבלות יחסית לתוכן, בעוד שב-cMOOCs מדובר על גישה פתוחה עם הרשאות המאפשרות שימוש בתוכן במקום אחר בתנאים מסוימים. ב-xMOOCs המילה 'אינטרנט' מתמקדת בלמידה פרטנית, בעוד שב-cMOOCs הדגש הוא על למידה ברשת כלמידה שיתופית. בקורס מסוג xMOOC, המילה 'מרובה משתתפים' מתמקדת ביכולת הרחבה וזרמי הכנסות פוטנציאליים, ואילו עבור קורסי cMOOC ההתמקדות היא בהקמת קהילות משתתפים וקשרי למידה.

סיווג לפי היבטים פדגוגיים

דונלד קלארק, חוקר בריטי של טכנולוגיות למידה, מציע להתרכז בהיבטים הפדגוגיים ובאפשרויות הלמידה ומחלק את קורסי המוק לשמונה סוגים:^[13][א][9]

• קורס מעביר ידע (transferMOOC) – קורס שהיה קיים במוסד בעבר בין אם באופן מסורתי או באופן מקוון, והועבר לפלטפורמת מוק. קורס כזה מתבסס על הנחת היסוד כי ידע מועבר מהמרצה לתלמידים.
• קורס מפעיל (madeMOOC) – קורס אשר במהלכו ישנה יצירה של חומרי לימוד חדשים בגישה המשלבת טכנולוגיות וידאו, משימות של פתרון בעיות, התנסויות אינטראקטיביות מבוססות תוכנה והערכת עמיתים.
• קורס סינכרוני (synchMOOC) – קורס בעל תאריכים מוגדרים וידועים מראש ללמידה ולהגשת משימות ומבחנים. קורס מסוג זה לרוב מוצע בהלימה ללוח השנה האקדמי, על מנת לאפשר שיתוף פעולה של המרצה ושל קבוצת לומדים העוסקים באותו נושא באותו זמן.
• קורס א-סינכרוני (asynchMOOC) – קורס בעל גמישות בזמני הלמידה כמו בתאריכי הגשות התרגילים והמבחנים. ניתן להשתתף בקורס מסוג זה בכל עת ומכל מקום, דבר המהווה יתרון משמעותי.
• קורס מותאם אישית (adaptiveMOOC) – קורס שנעזר באלגוריתמים של כריית מידע וניתוח למידה המתאימים תוכן לימודי למאפיינים אישיים של הלומדים, תוך שימוש בהערכה דינמית של התנהגויות ותוצרי למידה.
• קורס קבוצתי (groupMOOC) – קורס המתבסס על חלוקת הלומדים לקבוצות קטנות ליצירת שיתוף פעולה בלמידת הנושא ובהערכת עמיתים, לעיתים בהנחיה של מנטור.
• קורס קישורני (connectivistMOOC) – הקורס מתבסס על הקשרים המתפתחים בתוך הרשתות השונות המרכיבות את הקורס ולא על תוכן מוגדר מראש. קורסים אלה מתמקדים ביצירת ידע ותכנים, בעוד קורסים שאינם קישורניים מתמקדים בדרך כלל בצריכה ובשכפול של ידע ותכנים.
• קורס קטן (miniMOOC) – קורס קצר מועד, שנמשך ימים ולא שבועות, כפי שמקובל בקורסי מוק המשויכים למוסדות אקדמיים מסורתיים. קורס מסוג זה מתאים בעיקר ליוזמות מסחריות בהן ההתנסות אינטנסיבית וממוקדת בתחום ידע צר.

יתרונות

יתרונות כלליים

• הגברת הנגישות של השכלה גבוהה לכלל האוכלוסייה - ביטול הזיקה בין נוכחות פיזית להשתתפות בלמידה מאפשר לאנשים להשתתף בלימודים אקדמיים ללא מחסום גאוגרפי. אנשים יכולים ללמוד מהבית או מכל מקום אחר שיש בו מחשב מחובר לאינטרנט.^[14]
• הקטנת העלויות של לימודים אקדמיים - קורסים בפורמט מוק מועברים למספר גדול מאוד של משתתפים. זאת, יחד עם היעדר הצורך בקמפוס פיזי והעלויות הנלוות להפעלתו, אמורים לצמצם את עלותם של קורסים אקדמיים. אומנם לפיתוחו של מערך שיעור, צילום של הקורס, איסוף תכנים נלווים, הכנת מערכי בחינה וכדומה, נדרשת השקעה של משאבים, אך זו עשויה להיות השקעה חד פעמית, בעוד שהקורס יכול להיות מועבר מספר רב של פעמים ולמספר משתתפים לא מוגבל.^[15]
• פיתוח ההוראה והלמידה האקדמית כתולדה של תחרותיות ושוק פתוח - כניסתם של שחקנים חדשים לשוק ההשכלה הגבוהה מאפשרת תחרותיות, הן מבחינת התמחור של הלימודים והן מבחינת צורות הלמידה והגישות הפדגוגיות האפשריות. כמו כן, היכולת להיחשף לדרכי הוראה של מרצים שונים ולטכנולוגיות חדשות מאפשרת שיתופי פעולה לקידום ההוראה והלמידה האקדמית.
• ניתוח מידע וביצועים בקורס - סביבות למידה דיגיטליות מאפשרות בחינה של אספקטים שונים של הלמידה בקורס, החל במעקב אחר פסקה בהקרנת ההרצאה על ידי כל סטודנט ובחינת מידת העניין וההקשבה לקורס, וכלה בניתוח הביצועים בשאלה או תרגיל ספציפיים להערכת טיב השאלה וההבנה של הלומדים. המספר העצום של המשתתפים בקורס מאפשר איסוף נרחב מאוד של מידע סטטיסטי, המאפשר זיהוי כשלים בהוראה או אי-בהירות לתלמידים.
• ההתאמה בין הלימודים האקדמיים לשוק העבודה - קורסי מוק יכולים להעניק התאמה אישית של לימודים אקדמיים תוך הלימה לדרישות של מעסיקים, לתחומי עניין או להעדפות אישיות. היכולת להתאים קורסים מקוונים באופן אישי לתלמיד מאפשרת יצירת תארים אקדמיים או התמחויות שונות ומגוונות, השונות מחלק ניכר מהתארים האקדמיים הקיימים בהם תוכנית הלימודים מוכתבת מראש במידה רבה.^[16]

יתרונות פדגוגיים

• גמישות ונגישות לחומרים - תוכני הקורסים מועלים לאינטרנט כך שהגישה לחומרים השונים חופשית לכולם.
• קטעי וידאו קצרים - קורס מוק מחולק לפרקי למידה המורכבים מכמה יחידות קצרות, לרוב 5–15 דקות, ובכך מתאימים לזמן הקשב האופטימלי של התלמידים. כמו כן, קטעי וידאו קצרים, מאפשרים לתלמידים את היכולת לשלוט בקצב, להשהות, להריץ לאחור, לחקור ולחזור לתוכן ההרצאה.
• תרגול פעיל - כל יחידת לימוד קצרה יכולה להיות מלווה בתרגיל או סט של בעיות להערכת הלמידה שלו והשליטה בחומר של היחידה הנלמדת.
• משוב מיידי אוטומטי
• הערכה עצמית - מאפשרת אוטונומיה רבה יותר בלמידה ויעילה במיוחד בפיתוח מיומנויות למידה עצמית הנדרשות בסביבת למידה מקוונת.^[17] היתרונות הקוגניטיביים של הערכה עצמית כוללים שיפור הבנה, ביצועים, ויכולת לניתוח עצמי.
• הערכת עמיתים - מאפשרת הערכה בקורסים מרובי משתתפים. נתונים ראשוניים מניסוי שנערך בקורס מבוא לסוציולוגיה בקורסרה הצביעו על רמה גבוהה של התאמה בין הממוצע של חמישה תלמידים שהשתתפו בהערכת עמיתים לבין הציונים הסופיים שניתנו על ידי סגל ההוראה.^[18]
• למידה לרמת שליטה (Mastery learning) - ניתנת האפשרות לחזור על מטלה עד לביצוע אולטימטיבי.
• פורומים ודיוני וידאו - מנגנון לקבלת עזרה מיידית וישירה עם בעיה, הערכה או הבנה של מושג וכמו כן ליצירת קשרים ושיתוף פעולה. כלים אלה חשובים ביותר בלמידה מקוונת ואף נטען כי תלמידים לומדים באותה מידה מיחסי הגומלין ביניהם כפי שהם לומדים מחומרי הקורס.^[19]
• התאמה אישית ללומד - שילוב בלמידה בקורסי מוּק היבטים של התאמה אישית, כמסלול מותאם אישית לתוכנית הלימודים או דרך משוב אישי שמוצג ללומד.
• חקר למידה - המסה הגדולה של הנתונים המקוונים לגבי על תלמיד מאפשרת מעבר ממחקר המודרך על ידי השערות למחקר המודרך על ידי נתונים.

חסרונות

ההתלהבות הרבה סביב קורסי המוק העלתה חששות רבים וביקורת ברחבי הרשת ובפורומים חינוכיים. רוב הביקורת סובבת סביב נושאים כמו קיימות (מודלים עסקיים), סוגיות פדגוגיות, איכות ושיעורי השלמת הקורסים, והענקת נקודות זכות אקדמיות על השתתפות.

קיימות

• פגיעה במחקר ומחסור באינטראקציה עם חוקרים - הגישה האקדמית הרווחת רואה ערך משמעותי באינטראקציה עם "חוקר מן השורה", שעורך מחקר מתקדם בתחומו. החוקר נתפס כמקור ידע והאינטראקציה נתפסת כחשובה יותר ככל שהיא קרובה יותר אל מקור הידע. המעבר ללמידה מקוונת עשוי לגרור ניתוק מן המחקר והחוקרים.
• חשש נוסף הוא פגיעה תקציבית במחקר האקדמי, שחלקו ממומן כיום באמצעות שכר לימוד ותשלומים נוספים של הסטודנטים.

סוגיות פדגוגיות

• מדען המחשב משה ורדי טען ל"היעדר חמור של פדגוגיה במוקים", ובכלל בהשכלה גבוהה. לפי ורדי, הרטוריקה המוקדמת בנוגע לערך החינוכי של קורסי מוק סבבה סביב המטרה לבנות קורסים באיכות של שיעורים פרטיים, אבל קשה ליישב רטוריקה כזו עם כמות המשתתפים העצומה שהיא תכונה מהותית של קורסי מוק.^{[דרוש מקור]}
• אינטראקציות מצומצמות - בעוד שההוראה האקדמית מאפשרת דיאלוג בין מרצה לסטודנט, בקורסי מוק המערך התומך ללומד מצומצם ונעדר המפגש פנים אל פנים עם מרצים וחוקרים. על-פי עמדה זו, לימודים אקדמיים במיטבם משמעם לא רק העברת ידע ולמידה אלא קיום קהילה אינטלקטואלית. האינטראקציה האקדמית עם מרצים ועם סטודנטים אחרים, השהות בספריית הקמפוס ועוד, יוצרים חוויית למידה ייחודית ושונה במהותה מהחוויה האפשרית באמצעות לימודים מקוונים. נשיא אוניברסיטת קורנל דייוויד סקורטון אמר כי "אינטראקציות יכולות להתקיים כיום במרחק גדול מאוד, אבל אנחנו עדיין רואים תגליות רבות שמבוססות על התפישה הישנה של היתקלות בין אנשים, ארוחות צהרים משותפות, ואינטראקציה אישית... אפילו עם כל הטכנולוגיות שלנו, הקרבה הפיזית היא עדיין מה שחשוב באמת."^[20]
• אחוז נושרים גדול - גבוה במידה ניכרת משיעור הנשירה בלימודים במתכונת המוכרת.
• איכות הקורסים - הנושא של איכות קורסי המוק מדאיג את נציגי מוסדות ההשכלה הגבוהה. המודל החינמי, לצד התפתחות היצע קורסים גדול מעורר חשש להידרדרות ברמתם של הקורסים.
• יכולת הערכה מוגבלת - בשל מספר המשתתפים הגדול בקורסים, מתקשים מרצים ועוזרי הוראה להעריך את עבודתם. מערכי הבדיקה בקורסים אלו מושתתים בעיקר על שאלונים מקוונים, המורכבים משאלות סגורות הנבדקות על ידי מחשב או על הערכת עמיתים. מערך בדיקה נוסף שמצוי בשימוש פחות מהאחרים, בשל בעיות ביישומו, הוא השימוש בטכנולוגיות ניתוח טקסט, שאמורות לאפשר לתוכנה לדרג את איכותן של תשובות "פתוחות". היעילות והאמינות של כלים אלה שנויות במחלוקת, ובשל החשיבות המיוחסת למדידה ולבחינה של הישגים זהו אחד החסמים העיקריים בהטמעה נרחבת של מודלים כאלה כחלופה לשיטות ההערכה הנהוגות באקדמיה.

סוגיות נוספות

• חשש להקטנת "ערך השוק" של תואר אקדמי - על ידי התפתחות "אינפלציה" של תארים אקדמיים עקב הגדלת היצע הלימודים האקדמיים.^[21]
• שינוי יחסי הכוחות בשוק ההשכלה הגבוהה - לאוניברסיטאות הגדולות יש הן משאבים פיננסיים, הן כוח-אדם והן עילות להקים מערכים של קורסי מוק לחיזוק תדמיתן הציבורית כמשרתות של ציבור רחב, הגדלת המוניטין והנראות שלהן בעולם, פיתוח אפיקי הכנסה חדשים ועוד. לפיכך יש חשש לפגיעה במוסדות אקדמיים קטנים ובאוכלוסיית המרצים והחוקרים, בשל התפתחותם של "מרצים כוכבים" שיפגעו בנתח השוק של אלה.^[22]

טכנולוגיה

בפיתוח של קורס מוק משולב צוות תמיכה עם מומחים מתחומים שונים שיתכננו את התכנים, את הפדגוגיות, את המטלות ואת משימות ההערכה כך שיתאימו לתנאים המיוחדים של המוק. פיתוח קורסי מוק דורש כמה מיומנויות: ידע בהוראה פרונטלית, תכנון הפלטפורמה, התכנים, הפדגוגיות, המטלות ומשימות ההערכה, צילום הווידאו, העיצוב, טכנולוגיית מידע והתקשורת (IT). המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה דווח כי 19 אנשים עובדים על קורס מוק, וכי יש צורך ביותר.^[23] בשל המספר הגדול של נרשמים, נדרשת מהפלטפורמות עליהן מבוססים קורסי המוק זמינות דומה לאתרי שיתוף מדיה ותוכן. קורסי מוק משתמשים בדרך כלל במחשוב ענן.

קורסי מוק מאפשרים גישה אסינכרונית לקטעי וידאו וחומרי לימוד אחרים, בחינות ואמצעי הערכה אחרים, כמו גם פורומים וקבוצות דיון. לפני 2013 פיתח כל מיזם מוק פלטפורמה משלו. באפריל 2013 החלו EdX ואוניברסיטת סטנפורד לעבוד על XBlock SDK, פלטפורמת קוד פתוח משותפת. פלטפורמה זו פתוחה לשימוש הציבור על פי רישיון הקוד פתוח GPL Affero, הדורש שכל השיפורים לפלטפורמה יפורסמו באופן פומבי וירשמו תחת אותו הרישיון.^[24] סגן ראש אוניברסיטת סטנפורד ג'ון מיטשל אמר כי המטרה הייתה לספק מערכת לינוקס ללמידה מקוונת.^[25] חברות אחרות, כגון קורסרה, פיתחו פלטפורמות שאינן פתוחות.

הערכת איכות

הערכת איכות של קורס מוק בוחנת את התנאים להצלחת הלמידה, ולא בהכרח את התוצאה הסופית מנקודת מבטם של המשתתפים. וההערכה תלויה במספר גורמים, המתייחסים הן למבנה הקורס והן לתוכנו.^[26]

הסוגים השונים של קורסי מוק, המגוון של פלטפורמות, מודלים פדגוגיים וצרכים של משתתפים מצריכים פיתוח של מדדים שישקפו את ההיבטים והצרכים השונים של המשתתפים ויוצרי תוכן, להערכת איכותו.^[27]

מאפייני הערכת איכות

תפיסת האיכות והתועלת של הקורסים תלויה בגורמים כגון עיצוב, מבנה ואיכות התוכן, הערכת הלומדים, תמיכה טכנית וחווית למידה.^[27]

לפי סטראק וטריסוליני^[26] מסגרת הערכה מקיפה יכולה לתרום לשיפור מתמיד של קורסים אלה ולהגברת השפעתם על עולם החינוך המקוון. הם הציעו טקסונומיה להערכת איכות של קורסים המתבססת על ארבעה ממדים עיקריים:

• ממד טכנולוגי הכולל את פלטפורמת הקורס, כלי הוראה, סרטונים, נגישות, תמיכה טכנית, התאמה למערכות ומכשירים שונים, שימוש בטכנולוגיה שמאפשרת אינטראקציה בין הלומדים וחווית משתמש.
• ממד ניהולי המתייחס להיבטים מוסדיים כגון מחויבות הארגון או יוצר התוכן לאיכות ואסטרטגיות למידה, מדיניות ורישיונות, קיימות הקורס, עלות-תועלת, משאבים ותמיכה ניהולית.
• ממד פדגוגי הבוחן את מבנה הקורס ועיצוב תהליך הלמידה, שיטות ההוראה, הערכת הלומדים, סוג הקורס, מתן משוב והערכת בעיני הלומד.
• ממד שיתופי העוסק באינטראקציות בין לומדים, מעורבות בקהילה הלימודית ושיתופי פעולה בקרב הלומדים.

שילוב קורסי מוק במערכת החינוך בישראל

אגף טכנולוגיות מידע מפעיל את מיזם "MOOC במערכת החינוך" משנת 2013. מיזם זה מוגדר על ידי משרד החינוך כ"מיזם המשנה את תפיסת ההוראה-הלמידה המסורתית והופך אותה ללמידה חדשנית, המפתחת כישורי למידה משמעותיים, מעצימה את חוויות המורה המוביל ומהווה חוויה מעצימה לתלמידים בשיעורים". במסגרת התוכנית מצטרפים תלמידים לקורס אקדמי בלמידה מרחוק, שמופעל על ידי אוניברסיטאות כ-MIT, סטנפורד, פרינסטון, יל, הרווארד, דיוק ועוד.

בשנת הלימודים תשע"ד, בוצע פיילוט משותף למשרד החינוך וארגון ערי חינוך בתחום החינוך המקוון. 413 תלמידים מבתי ספר שונים ברחבי ישראל, ב-14 כיתות ח' עד י"ב, השתתפו יחד עם מוריהם בקורסי מוק אקדמיים ברובוטיקה ובאסטרונומיה – "מבוא לאסטרונומיה" של האוניברסיטה הפתוחה האוסטרלית, ו"שליטה ברובוטים ניידים" של המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה. שיעור ההתמדה וההצלחה של כלל תלמידים אלו בקורסים עמד על 83% לעומת כ-8% של קורסי מוק בעולם.^[28]

ראו גם

• למידה מרחוק
• E-learning
• שיעור הפוך
• למידה משולבת מחשב
• משאבים לימודיים פתוחים
• קורס מקוון

לקריאה נוספת

• קהן ט., סופר ט.,נחמיאס ר. בחינת מאפייני השימוש בווידאו על ידי הלומדים ב-MOOC. בתוך האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: ספר הכנס העשירי לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס : שלישי-רביעי, כ"א-כ"ב בשבט תשע"ה, 10-11 בפברואר 2015 / עורכים: יורם עשת-אלקלעי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים בוויקישיתוף

• Lizi Cohen & Noga Magen-Nagar (2016) Self-Regulated Learning and a Sense of Achievement in MOOCs Among High School Science and Technology Students, American Journal of Distance Education, 30:2, 68-79, DOI: 10.1080/08923647.2016.1155905

• http://ocw.mit.edu/index.htm
• קרן צוריאל הררי, לא עשו שיעורי בית, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2016
• ד"ר דלית לוי, לקחים בעקבות השתתפות בקורס מקוון פתוח רב שותפים ברוח הקישורנות (קונקטיוויזם) , מצגת מכנס מיט"ל 2011 Wayback Machine, web.archive.org, ‏2015-12-17

סרטונים

• היבטים פדגוגיים של קורסי מוק, בביצוע נירה חטיבה, סרטון באתר יוטיוב
• השכלה חינם לכווווולם, בביצוע ד"ר יורם קלמן, סרטון באתר יוטיוב
• הרצאת המפתח של כנס מיט"ל 2013, בביצוע פרופ' דפנה קולר, סרטון באתר יוטיוב
• פיטר נורביג: כיתה בת 100,000 סטודנטים, הרצאה באתר TED, פברואר 2012.(באנגלית)
• חמישה מיתוסים וחמש תחזיות על MOOC's, ערן רביב מנהל מיזם קמפוס, מפגש 3 קהילת Open edX פברואר 2017