קאילה טורזי
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאֶיִלֶה טוּרְזִי או הקניון של טורדה (ברומנית: Cheile Turzii, בהונגרית: Tordai hasadék, בגרמנית: Thorenburger Klamm או Thorenburger Schlucht) הוא קניון המוכרז כשמורת טבע במחוז קלוז' במערב טרנסילבניה, רומניה. הוא נוצר על ידי הנחל השדאטה (Hășdate) על ידי סחיפת אבני הגיר שמקורן בעידן היורה. הקניון מהווה חלק מהרי טרסקאו (Muntii Trascău) שב"הרי אפוסן" (Munții Apuseni), ענף מהרי הקרפטים המערביים הרומנים. השמורה נמצאת כ-6 ק"מ מערבית מן העיר טורדה ו- 15 ק"מ דרומית-מזרחית מן העיר קלוז'-נאפוקה. לפי הסיווג של IUCN משתייכת השמורה לקטגוריה הרביעית (שמורת טבע מעורבת).
קאילה טורזי, מראה מן הכפר פטרשטי דה ז'וס | |
מידע כללי | |
---|---|
תאריך הקמה | 1938 ( 8 באפריל) |
נתונים ומידות | |
שטח | 3.240 קמ"ר |
מיקום | |
מדינה | רומניה |
מיקום | Petreștii de Jos, Mihai Viteazu |
קואורדינטות | 46°33′56″N 23°40′19″E |
על ידי סחיפת אבן הגיר של ההר, שמקורה בעידן היורה נוצר קניון שאורכו כ־1,270 - 1500 מטר. קירות הקניון, כמעט אנכים וחלקים, מגיעים לגבהים של כ-250 מטר ושטח הקניון הוא כ-3240 דונם. קאילה טורזי מצטיינים באחד מנופי הקרסט העשירים והמרהיבים של רומניה, עם מערות, "דולינות", משטחי "קארן" (או "לפיאס"), מעיינות קרסטיים. חיים בו למעלה מ-1000 צמחים ו-67 מינים של בעלי חיים (חלקם נדירים או בסכנת הכחדה, כמו שום הבר או כמה מיני עיט).
המקום אוכלס עוד מהתקופה הנאוליתית. במקום הנקרא "פיאטרה טאיאטה" (האבן החתוכה), כקילומטר וחצי מקאילה טורזי, נמצא בתקופה הרומית הקסטרום פוטאיסה ומחצבת אבן גיר. בשנת 1291, כפי שמציין א.ג. ניאראדי, באחד מצווי מלך הונגריה, אנדראש השלישי, מוזכר לראשונה קניון הנחל השדאטה.
באחת ממערות האזור התגלתה, בשנת 1563, כתובת אשר נכתבה על ידי תייר בשם "דה פאטו". אולם החוקר הראשון של הקניון היה הבוטנאי יוזף לרכנפלד בשנת 1780. אחריו ב-1813, הגיע למקום הבוטנאי יוהאן באומרטן מסיגישוארה. ב-1858 הביקר כאן הרוקח והבוטנאי גבריאל וולף כדי לחקור את הצומח באזור. בשנת 1877 הוא פרסם על כך מונוגרפיה. בסוף המאה ה-19 ערכו מחקרים במקום הגאולוג אנטון (אנטאל) קוך (1877), שתיאר את האזור מבחינה גאולוגית, ובשנים 1897–1898 הגאולוג אנדרה אורוס שערך חפירות במערות. ב-1925 אימרה חולנוקי תיאר את תולדות היווצרות הקניון. ב-1931 החוקר שנדור פרנצי תיאר בעבודת הדוקטורט שלו את עולם הציפורים המקומי.[1] ב-1932 החלו מחקרים המקיפים על קאילה טורזי מיוזמת חוקר ידוע בשם ארסמוס דיולה ניאראדי, שערך בשנת 1937 מונוגרפיה רחבה בשפה ההונגרית, המלווה במפה מפורטת בצבע ו-117 איורים. [1]
הדרך הראשונה אל עבר קאילה טורזי נבנתה בשנים 1890–1893 על ידי מועצת העיר טורדה והנהלת המחוז. ב-4–5 ביוני 1894 החברה הקרפטית הטרנסילבנית חנכה מגדל ראשון ששימש כמפלט מפני הגשם. הוא נהרס בשנת 1937. ב-1906 כתב דיולה (גיולה) צאראן מאמר ראשון שבו הביא לידיעת הציבור הרחב עובדות על קאילה טורזי ונופיה. באותה שנה דומוקוש פאפ פרסם מדריך תיירותי ראשון של האזור. החברה הקרפטית הטרנסילבנית בנתה בשנת 1912 מעל נחל השדאטה ארבעה גשרי ברזל ובטון. אחרי שנשחקו ונחרבו הם הוחלפו ב-1935 בגשרוני עץ על ידי מיהאי בורש (נפטר ב-1937), בעל אחוזת סנדולשט. ב-3 ביולי 1934 לרגל אספה בת 4000 משתתפים שאורגנה על ידי החברה הקרטוגרפית הטרנסילבנית נחנכה במקום אכסניה . גם בנייה זו התאפשרה בזכות תרומות של מיהאי בורש. ב-1928 התכנס במקום מפגש של חוקרי הטבע וב-8 באפריל 1938 הוועדה להגנת הטבע בטרנסילבניה הכריזה על הקמת שמורת טבע .[1]
השמורה כוללת מעל 1,000 מיני צמחים, ובהם : Allium obligum, Dianthus integripalus, Viola jobi.
באתר חיים 67 מינים של ציפורים, פרפרים (Eublema, Heterogynis, Dysauxes, Phybalopterix וכו'), דגים, אמפיביות ויונקים כמו שועלים, הדלק האירופי, חזיר הבר וכו'.
בשמורה נמצאות 60 מערות, ברובן קטנות (הארוכה ביותר היא באורך של 120 מטר).
קאילה טורזי נמצא במרחק של קילומטרים אחדים משני קניונים נוספים, פראים יותר :קאילה טורולוי וקאילה בורזשט, וממפל צ'וקש. הקניונים הם אתרי טיפוס המצוקים העיקריים של רומניה.
(תיירות וטיפוס הרים בקאילה טורזי)
(טורדה, נתונים היסטוריים)
(מניין הצמחים הווסקולריים בקאילה טורזי)
Vilmos Keszeg Cheile Turzii și legendele lor, saitul Transindex, Fundația Elemér Jakabffy 2004-2011
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.