Remove ads
עורך דין אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס ג'וזף בונפרט (באנגלית: Charles Joseph Bonaparte; 9 ביוני 1851 – 28 ביוני 1921) היה עורך דין ופעיל פוליטי אמריקאי. היה חבר הקבינט של נשיא ארצות הברית ה-26, תאודור רוזוולט.
צ'ארלס ג'וזף בונפרט | |||||||
לידה |
9 ביוני 1851 בולטימור שבמרילנד | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
28 ביוני 1921 (בגיל 70) בולטימור שבמרילנד | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות לאודון פארק | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
בת זוג | אלן צ'אנינג דיי (1852–1924; נישאו ב-1875) | ||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
אוניברסיטת נוטרדאם (1903) | |||||||
חתימה | |||||||
בונפרט היה מזכיר הצי של ארצות הברית, ומאוחר יותר התובע הכללי של ארצות הברית.[1] במהלך כהונתו בתור התובע הכללי, הוא יצר את "לשכת החקירות", אשר מאוחר יותר גדלה והתרחבה במהלך שנות ה-20 תחת ג'ון אדגר הובר (1895-1972), לכדי "לשכת החקירות הפדרלית", המוכרת בשם FBI. בונפרט היה בן-אחיינו של הקיסר הצרפתי נפוליאון הראשון.[2][3][4]
בונפרט היה אחד המייסדים, ולזמן מה אף הנשיא, של הליגה הלאומית המוניציפלית (National Municipal League). הוא היה גם פעיל למען זכויות שחורים בעיר מגוריו.
בונפרט נולד בבולטימור שבמרילנד ב-9 ביוני 1851, בנם של ז'רום נפוליאון ("בו") בונפרטה (1805–1870) ושל סוזן ויליאמס (1812–1881), מהענף האמריקאי של בית בונפרטה. הוא נכדו של ז'רום בונפרטה, אחיו הצעיר של הקיסר נפוליאון בונפרטה ומלך וסטפאליה בשנים 1807–1813. עם זאת, אנשי הענף האמריקאי של בית בונפרטה לא נחשבו לחלק מהשושלת ולא נשאו כל תארים.
הוא סיים את לימודיו במכללת הרווארד ובית הספר הרווארד למשפטים בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, שם הוא שירת בתור משגיח אוניברסיטאי (Harvard Board of Overseers). הוא עבד כעורך דין בבולטימור והפך לבולט בתנועות רפורמה מקומיות ולאומיות.
בונפרט ייסד את ליגת הרפורמה של בולטימור בשנת 1885. הליגה הובילה בסופו של דבר ליעילות מסוימת של הממשל המקומי עם ניצחון סוחף בבחירות 1895, שבו מיעוט של רפובליקנים פרוגרסיביים וליברליים הדיחו את הפוליטיקאים הדמוקרטים ששלטו זמן רב. הוא היה חבר מועצת הנציבים האינדאניים (Board of Indian Commissioners) מ-1902 עד 1904, יושב ראש הליגה הלאומית לרפורמה בשירות האזרחי (National Civil Service Reform League) בשנת 1904 ונאמן האוניברסיטה הקתולית של אמריקה בצפון-מזרח העיר וושינגטון. מצביעי מרילנד בחרו בו להיות אחד האלקטורים שלהם ב-1904.[5]
ב-1905 מינה הנשיא תאודור רוזוולט את בונפרט למזכיר הצי של ארצות הברית. ב-1906 עבר בונפרטה ללשכת התובע הכללי של ארצות הברית, משרה שאותה החזיק עד תום כהונתו של רוזוולט. הוא היה פעיל בתיקים שהוגשו נגד הנאמנויות והיה אחראי במידה רבה לפירוק מונופול הטבק. הוא נודע בשם "צ'רלי, רודף הנוכלים" (Charlie, the Crook Chaser).[6] ב-1908 הקים בונאפרט את לשכת החקירות (BOI) בתוך מחלקת המשפטים של ארצות הברית, שהוקמה קודם לכן בשנת 1870 בהנהלת התובע הכללי עצמו. בשנות העשרים של המאה העשרים, תחת מנהלה לאורך שנים, ג'ון אדגר הובר, נערך סדר בארגון הלשכה וב-1935 שונה שמה ל"לשכת החקירות הפדרלית" (FBI).
בונאפרט מת בביתו, "בלה ויסטה", ממחול ויטוס הקדוש, ונקבר בבית העלמין לאודון פארק שבדרום-מערב בלטימור. רחוב בקרבת ביתו במחוז בולטימור נקרא "שדרת בונפרט" (Bonaparte Avenue).
ב-1 בספטמבר 1875 נישא בונאפרט לאלן צ'אנינג דיי (1852–1924). לא היו להם ילדים.
בונפרט התגורר בבית מגורים בצפון בולטימור, והייתה לו אחוזה כפרית במחוז בולטימור. ביתו, "בלה ויסטה", תוכנן על ידי האדריכלים ג'יימס בוסלי נואל ויאט (1847-1926) וויליאם ג' נולטינג (1866-1940) בשנת 1896.[7] היא שוכנת ממזרח לדרך הרפורד (כיום כביש 147 של מדינת מרילנד) באזור שנקרא גלן ארם (Glen Arm). הבית לא חובר לזרם החשמל משום שבונפרט סירב להתקין חשמל או קווי טלגרף מתוך סלידה לטכנולוגיה. מסיבה דומה עשה שימוש בכרכרה רכובה בסוסים עד מותו בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.[8] לאחר מותו של בונפרט, היה הבית שבו התגורר בבעלותם של מבריחי האלכוהול פיטר ומייקל קלי. אחרי שהם עזבו, הוא נהרס באש שנבעה מחיווט פגום ב-20 בינואר 1933. האתר הוחלף באחוזה מבטון, אבל בית קרונות גדול, משנת 1896, נמצא עדיין בשטח האחוזה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.