Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צי הסוחר הישראלי החל עוד בתקופת היישוב בארץ ישראל והתחדש ונשא דגל עם הכרזת הקמתה של מדינת ישראל ביום ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948.
במהלך מלחמת העצמאות ספינותיהן של חברות ספנות בינלאומיות רבות הפסיקו לפקוד את נמלי ישראל. ועם הקמת המדינה הוחלט להקים "צי הסוחר הישראלי", בו הספינות בבעלות ישראלית והימאים ישראלים. זאת כדי להבטיח את הסחר ותנועת הנוסעים לישראל (באותן השנים ענף התעופה היה קטן ורוב מוחלט של תנועת הנוסעים הייתה באוניות[1])[2]. חברת "צים" הוקמה כבר בשנת 1945 על ידי הסוכנות היהודית, שהחזיקה ב-45% מהון המניות, ההסתדרות – ב-45%, והחבל הימי לישראל – ב-10%. אך עם הקמת המדינה הייתה בבעלות "צים" רק ספינה נוסעים אחת - "קדמה". בין קיץ 1948 למרץ 1949, רכשה "צים" במהירות ספינות נוספות, חלקם בשותפות עם חברות אחרות בבעלות פרטית של בעלי הון יהודים מבריטניה וארצות הברית. בנוסף הוקמה חברה נוספת, "קווי ישראל-אמריקה", שהייתה בבעלות משותפת עם משפחת רקנאטי. בשלב זה היו בצי הסוחר הישראלי 15 ספינות והוקמה חברת ניהול משותפת בשם "שוהם"[3][4][5].
ל"צי סוחר ישראלי", גייסו צעירים מ"מיטב הנוער", חלקם יוצאי ההגנה, הפלמ"ח ופעילי ספינות המעפילים, שהיו חדורי להט פטריוטי ואידאולוגי, שעברו הכשרה במהירות, מתוך מטרה שרוב הימאים בצי יהיו ישראלים, שיחליפו עובדים זרים שהועסקו בצי[6][7]. עד יולי 1950 כבר הוכשרו 1,000 ימאים ישראלים[8][9].
הצי נבנה על מסד רעוע של ספינות מיושנות כגרוטאות שנקנו מכל הבא ליד, להצלת שארית הפליטה וחילוצם מאירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. לפני הקמת המדינה נקרא צי כלי השיט הקיימים ביישוב צי עברי.
החברה לשירות ימי עתיד הפעילה מספר אוניות בקווי הים התיכון ומערב אירופה. אוניות צי הצללים שמצבן היה סביר, הושמשו על ידי חברת "אוניות וספינות" למטרות הקמת 'זרוע ימית' ושילובה בצבא ההגנה לישראל (צה"ל) בימיו הראשונים והקמת חיל הים ו'משמר החופים הישראלי'. חלקן שימש שנים רבות בחיל הים וכשנמכרו היו בשימוש אזרחי. אחרי מלחמת העולם השנייה, לא נותר בעולם מגוון סביר של כלי שיט תקינים. הטכנולוגיה שפותחה בשנות המלחמה, הפכה את הגרוטאות הישנות מראשית המאה, לחסרות ערך ממשי, ואלה שימשו בעיקר לשירותי נמל וחוף.
הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה אפשר הזרמת כספים לאספקת אוניות ולמימון הקמת הצי הישראלי. בתחילה, נוצרו בעיות הנובעות מהעסקת מאות ואף אלפי יהודים מארצות דוברות שפות שונות, תחת פיקודם של קציני ים דוברי שפות שונות שבאו מאסכולות אקדמיות ימיות שונות. כל אלה, יצרו כור היתוך מהיר שאפשר משאבי אנוש לצמיחת צי סוחר. הימאים, קציני-ים וחובלים בכל הרמות, שירתו כמילואים על כלי שיט שהוסבו לצבאיים עבור חיל הים הצעיר.
מאות זרמו להכשרה ימית ובית הספר לקציני ים עכו החל בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון הישראלית לחנך ולהכשיר קציני-ים לצי הסוחר ומשנת 1958 גם הכין קורס חובלים של קציני שיט וקצין מכונה לחיל הים. תחרות עולמית גוברת ודרישות שכר סבירות של צוותי ימאים ישראלים, יצרו מבוכה והוחלט במשרד התחבורה בין היתר, לחקור כל רובד ופלח בתחום הספנות להקיש ולהתאים את צורכי הספנות הישראלית בהווה ובעתיד ליכולותיה, בשימוש בצי סוחר על כל רבדיו ובעקר, פיתוח ושמירה על מאגר אנושי מיומן.
אחרי 25 שנה, בשנות ה-70 הוקם על ידי ד"ר נפתלי וידרא מכון מחקר ומשרד התחבורה החל להזמין מחקרים. עם מותו של פרופסור וידרא, הפך מכון וידרא חלק מאוניברסיטת חיפה. עם הזמן, ממשלת ישראל החליטה על הפרטה של חברותיה ובמסגרת זו נמכרה צים בשנת 2004 ובכך הסתיים פרק בהיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה, גם של חיכוכים בלתי פוסקים בין הממשלה כבעלים מחד ומאידך כמעסיק הסוורים בנמלים.
עם מכירת צים לקבוצת האחים עופר בינואר 2004[10], והפיכתה לחברת 'צים שרותי ספנות משולבים בע"מ', הצי המסחרי הישראלי התכווץ. בצי ספינות שירות לגרר, מנוף ושירותים ימיים, כמו תדלוק ואספקה. מעט כלי שיט לתחבורה ולתובלה ימית רשומים בנמלי ישראל, בעיקר עקב מגבלות מעבר במדינות עוינות ויתרונות שיש בארגונים ריכוזיים גדולים כקבוצות, ותקני חבויות מס נוחים במדינות אחרות.
נכון לשנת 2014, היו רשומות באגף רשות הספנות והנמלים של משרד התחבורה, 51 אוניות המשתייכות לצי הסוחר הישראלי. גילן הממוצע של האוניות, היה כ-10.6 שנים. 39 אוניות מכולה, 5 אוניות המיועדות להובלת צובר ופחם, 4 מכליות ו-3 אוניות מטען כללי. אוניות נוסעים ישראליות אין מאז מכירתה של האוניה "מולדת" בשנת 1970. בענף הספנות הישראלי מקובל לדבר כיום על צי הסוחר הישראלי, אם רב חובל האונייה אזרח ישראלי, או אם חברה הספנות ישראלית, גם אם הצוות אינו ישראלי.
מספר האוניות הנמצאות בבעלות ושליטה של צי הסוחר הישראלי, נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות. נכון לחודש מרץ 2018 נמצאות בצי הסוחר הישראלי 34 אוניות בלבד, מהן 7 אוניות השטות תחת דגל ישראלי. בצי קיימות כיום 17 אוניות מכולה, שגילן הממוצע 10.9 שנים, 5 מכליות שגילן הממוצע 11.4 שנים, 5 אוניות צובר (חלקן מיועדות להובלת פחם) בגיל ממוצע של 9.8 שנים ו-7 אוניות מטען כללי שגילן הממוצע 11.6 שנים. מספר הימאים (קצינים) הפעילים נכון לשנת 2017 הוא 119 בלבד. בשנת 2016 פעלו בצי 175 ימאים ישראלים.
בשנת 2019, נותרו רק 99 ימאים ישראלים פעילים, ירידה של פי 4 בתוך עשור[11].
רמי אנטיאן, יחי ההבדל בקפיטאן - צי הסוחר מול חיל הים, 'בין גלים' 158 אוקטובר 1982, עמ' 22.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
