יצחק יבנה

יצחק (צחיק) יבנה (24 בנובמבר 1923 – 20 בינואר 2022) היה מראשוני טייסי חיל האוויר הישראלי ומפקד בית הספר לטיסה של חיל האוויר. שימש גם כמדריך טיס אזרחי ובכך תרם גם לתעופה האזרחית הפרטית.

יצחק (צחיק) יבנה

יצחק יבנה
לידה	24 בנובמבר 1923 ט"ז בכסלו ה'תרפ"ד תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטי
פטירה	20 בינואר 2022 (בגיל 98) י"ח בשבט ה'תשפ"ב ישראל רעננה, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
כינוי	צחיק
צאצאים	עירד יבנה
השתייכות	ההגנה צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1941–1987 (כ־46 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
טייס קרב מפקד טייסת 107 מפקד טייסת 101 מפקד טייסת 116 מפקד טייסת 105 מפקד בית הספר לטיסה מייסד ומפקד אית"ן – יחידת איתור נעדרים בצה"ל
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מבצע קדש   מלחמת ששת הימים   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
הקים ועמד בראש אגודת התעופה הכללית בישראל

ראשית הדרך

יצחק יבנה נולד בתל אביב ליעקב ויונה, אשר עלו מאוקראינה. כשהיה בן שש, עברו לקיבוץ דגניה א', שם גדל עד שבגר. יבנה למד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, וב-1943 התגייס לפלמ"ח. בהמשך עבר קורס חבלה וקורס מפקדי מחלקות, וקיבל פיקוד על מחלקה. ב-1946 פיקד על מחלקת החבלה והיה סגן מפקד הפעולה בגשר הזיו, במבצע מרכולת הידוע כ-ליל הגשרים. כמו כן, היה מפקד החבלנים בפיצוץ משטרת שפרעם. ב-1947 למד לטוס והתמנה להיות מפקד מחלקת הטיס של הפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות פיקד על טייסת הנגב. בהמשך נשלח לקורס טיס באקדמיה של חיל האוויר הצ'כוסלובקי, וב-1949 קיבל כנפיים באופן רשמי במסגרת מה שנקרא קורס 1-.

השירות בחיל האוויר

ב-1953 מונה יבנה למפקדה הראשון של טייסת 107, וב-1954 קיבל פיקוד על טייסת הקרב הראשונה – טייסת 101. במבצע קדש ב-1956 פיקד על טייסת 116, טייסת מטוסי המוסטנג, והוביל את המבצע הנועז לניתוק קווי הטלפון בסיני. הניתוק בוצע באמצעות המדחפים והכנפיים של המטוסים, לאחר שהאמצעים שהותקנו לשם כך כשלו. מינואר 1956 עד נובמבר 1957 פיקד יבנה על בית הספר לטיסה של חיל האוויר. בתקופתו בתפקיד הונהג קורס צניחה לחניכים, ומוסדו הצבות חרום. ב-1964 עמד יבנה בראש משלחת צבאית לטנגניקה ולאוגנדה, שמשימתה הייתה להדריך טייסים אפריקאים בהטסת מטוסי סילון. מ-1961 למד יבנה פסיכולוגיה וסוציולוגיה, וסיים תואר ראשון. במלחמת ששת הימים היה נציג חיל האוויר באוגדת הפלדה בפיקודו של האלוף ישראל טל. בנובמבר 1967 השתחרר בדרגת סגן-אלוף.

אחרי השחרור

לאחר שחרורו מצה"ל, נסע יבנה לניו יורק ללימודים לקראת תואר דוקטור בסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק^[1]. לאחר שובו לישראל, עסק בהדרכת טיסה אזרחית, וב-1974 הקים (ביחד עם עודד ויגודה) את אגודת התעופה הכללית בישראל, שמטרתה לעמוד על זכויות הטייסים האזרחיים ובתי הספר לטיסה. יבנה עמד בראש האגודה עד 1984. גם בתקופה זו של חייו תרם יבנה תרומה חשובה ומשמעותית לצה"ל. החל מהיום השני של מלחמת יום הכיפורים ועד אפריל, 1974, התנדב להטיס ציוד וכוחות באמצעות מטוס "איילנדר" אזרחי של החברה בה עבד. בהמשך ייסד את יחידת איתור נעדרים (אית"ן) של צה"ל, ופיקד עליה משנת 1974 ועד 1987, כולל תקופת מלחמת שלום הגליל. במהלך שירות זה קודם לדרגת אלוף-משנה.

יצחק יבנה היה נשוי לאביבה במשך 48 שנים עד לפטירתה ב-1996. הם היו הורים לבת ושני בנים, ליאת ריפ, עירד יבנה (פרופסור למדעי המחשב בטכניון), ויואב יבנה (אלוף-משנה מיל., טייס קרב לשעבר).

קישורים חיצוניים

• יצחק יבנה, באתר הפלמ"ח
• ניתוק קווי הטלפון בסיני מתוך האתר מרחב אווירי
• סיפורו של מערך איתור נעדרים בצה"ל באתר אגף כוח אדם
• אתר אגודת התעופה הכללית בישראל
• צבי גוטמן, ‏פינוי פצועי ביר-עסלוג', בטאון חיל האוויר 113, אוקטובר 1979, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
• ראיון טלוויזיוני עם צחיק יבנה

הערות שוליים

1. יצחק רבי, האוניברסיטאות הפתוחות גורמות לירידה חמורה ברמת הלימודים, מעריב, 2 בנובמבר 1970