Loading AI tools
משפטן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי בר ניב (29 במאי 1916 – 18 במאי 1986) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין היתר כפרקליט המדינה וכנשיא הראשון של בית הדין הארצי לעבודה.
 | |||||||
| לידה |
29 במאי 1916 לידא, האימפריה הרוסית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1986 (בגיל 69) ישראל | ||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1936 | ||||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||||||
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
צבי בר-ניב נולד בווילנה למרדכי וסוניה ניבולסקי[1] ועלה לארץ ישראל בשנת 1936. בין השנים 1937 ל-1942 למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית הספר המנדטורי למשפטים, ובשנת 1943 קיבל רישיון כעורך דין. החל לעבוד במשרד עורכי הדין זמורה והורוביץ והיה יועץ משפטי עצמאי של קרן היסוד והוועד הלאומי. שימש גם יועץ משפטי להסתדרות וייצג נאשמים בפעילות בההגנה[2].
עם קום המדינה התמנה ליועץ המשפטי של משרד העבודה ושימש לזמן מה מפקח כללי על כוח האדם[3]. בשנים הראשונות עסק (יחד עם ד"ר שאול קובובי ואחרים) בניסוח חוק הביטוח הלאומי, ועם השלמת החוק הוציא עליו ספר[4]. בשנת 1960, בעקבות המלצות ועדת ברנזון, עסק בניסוח טיוטה ראשונה לחוק בתי הדין לעבודה[5].
בשנות ה-50 היה פעיל בארגון העבודה הבינלאומי. הוא השתתף מדי שנה בוועידה השנתית של הארגון[6], והחל משנת 1955 עמד בראש המשלחת[7]. בשנת 1956 נבחר פה אחד ליו"ר הוועדה המפקחת על קיום האמנות וההמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי[8]. כן השתתף בוועידות אזוריות של הארגון[9] ובשנים 1958–1959 כיהן בז'נבה כיועץ של הארגון[2].
בפברואר 1962 מונה לפרקליט המדינה[10]. בתפקידו זה היה התובע במשפטיהם של יעקב בר-אור ושל יצחק רפאל[11], וייצג את המדינה בפרשת האח דניאל[12].
בשנת 1969 מונה לנשיאו הראשון של בית הדין הארצי לעבודה, תפקיד בו כיהן עד 1986.
חיבר מספר ספרים בדיני עבודה: "העבודה במשפט העמים"; "העבודה במשפט העמים ובישראל"; "חוק הביטוח הלאומי"; ערך את כתב העת המשפטי International Labour Law Reports. מומחיותו בחוקי העבודה השפיעה גם על מעמדו המיוחד של בית הדין לעבודה, ועל נטייתו הפוליטית בשנים הראשונות לקיומו.
בר-ניב הלך לעולמו ב-18 במאי 1986 שבוע לפני יום הולדתו ה-70. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים[13]. לזכרו נקראת ספריית בית הדין הארצי לעבודה, ובשנת 1987, שנה לאחר מותו, יצא לאור ספר מאמרים לזכרו.עיריית ירושלים קראה כיכר על שמו בשכונת קטמון בצומת רחוב הפלמ"ח ורחוב הטייסים.
על כתביו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
