מסכת סנהדרין

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי.

במסגרת התלמוד הבבלי, כוללת מסכת זו 112 דפים.

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהתבארו דיני הנזיקין במסכת הנזיקין (על שלושת חלקיה), "התחיל לדבר על הדיינין גוזרי הגזירות והדינין ההם".

דיני ממונות בשלשה (שש משניות^[1])^[2] הפרק מסביר לאלו דינים מספיק בית דין של שלושה, מתי צריך סנהדרין קטנה של עשרים ושלושה דיינים ומתי צריך סנהדרין גדולה של שבעים ואחד דיינים.
כהן גדול דן ודנין אותו (חמש משניות)^[3] הפרק עוסק בדינים שנאמרו בכהן גדול ובמלך.
דיני ממונות בשלושה זה בורר (שמונה משניות)^[4] הפרק עוסק במהלך הדינים העוסקים בדיני הלוואות.
אחד דיני ממונות (חמש משניות)^[5] הפרק עוסק במהלך הדינים העוסקים בדיני נפשות.
היו בודקין אותן (חמש משניות)^[6] המשך הדיון בדיני נפשות ודיני קידוש לבנה.
נגמר הדין (שש משניות)^[7] מהלך הסקילה.
ארבע מיתות נמסרו לבית דין (אחת עשר משניות)^[8] בתחילה מפרטים את מהלך מיתות שרפה, הרג וחנק וממשנה ד' ואילך ישנו פירוט של כל הנסקלים ומתי הם צריכים להיסקל.
בן סורר ומורה (שבע משניות)^[9] בתחילה ישנם דינים של בן סורר ומורה (שגם הוא נסקל, ולכן מהוות המשניות הראשונות המשך של הפרק הקודם) וממשנה ה' ואילך ישנו פירוט של אנשים שיש להרגן ללא בית דין.
ואלו הן הנשרפין (שש משניות)^[10] פירוט החייבים שרפה והרג, דיני רוצח ועוד אנשים שהורגים ללא בית דין.
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא (שש משניות)^[11] בפרק ישנו פירוט אנשים שאין להם חלק לעולם הבא השמור לבני ישראל ולחסידי אומות העולם ודיני עיר הנידחת. בתלמוד הבבלי, זהו הפרק ה-11.
אלו הן הנחנקין (שש משניות)^[12] פירוט כל הנחנקים ומתי הם צריכים להיחנק.

בסה"כ יש במסכת 71 משניות.

Remove ads

מסכת סנהדרין עוסקת בסדרי המשפט ובעיקר בסדרי דיני נפשות, וכן בסוגיות של מי ראוי להיות דיין, איזה הרכב יש למנות לכל עניין איך יש לחקור את העדים, איזה עונש גוזרים על איזו עבירה.

ממסכת סנהדרין אפשר ללמוד הרבה על סדרי המשפט העברי. בכל יישוב, אפילו קטן, היה בית דין של שלושה, שדן בדיני ממונות, חבלות וכדומה (משפט אזרחי), עגלה ערופה, סמיכת זקנים וכדומה. הצורך בבתי המשפט בכל יישוב ועיר נלמד מספר דברים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"^[13]. בעיר גדולה היה בית דין של 23 - "סנהדרין קטנה", אשר הייתה מוסמכת לדון בעניינים של דיני נפשות - קרי עניינים שהעונש עליהם הוא מיתה, כגון רצח, גילוי עריות, ניאוף. סנהדרין של 71 הייתה רק אחת והיא ישבה בלשכת הגזית שבחצר בית המקדש ונקראה "סנהדרין גדולה". הסנהדרין הגדולה דנה כהן גדול וזקן ממרא וכן היו זקוקים לאישורה על-מנת לצאת למלחמת רשות. בראש הסנהדרין הגדולה עמד נשיא הסנהדרין ולצידו כיהן אב בית הדין.

פרק "חלק" - פרק זה בתלמוד הבבלי הוא הפרק האחד-עשר והאחרון ואילו במשנה ובתלמוד הירושלמי פרק זה הוא העשירי, והוא נקרא גם "אגדת חלק", על-פי משפט הפתיחה בו: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". פרק זה עוסק בסוג ענישה שאיננו תלוי בסנהדרין: שלילת החלק בעולם הבא, המובטח לכל אדם מישראל. פרק זה הובא בסוף מסכת סנהדרין כדי להסביר שלמרות שישנם יהודים שנהרגו בבית הדין, עדיין יש להם חלק לעולם הבא והם חלק מכלל ישראל.

בתלמוד הבבלי הפרק נודע כפרק מרובה אגדות עוסקות בעולם הבא, תחיית המתים ועיקרי דת נוספים. אין הלכות בפרק, למעט שני הדפים האחרונים העוסקים בדיני עיר הנידחת.

בהקדמה לפירושו לפרק זה במשנה מציג הרמב"ם את שלושה עשר העיקרים שלו.

Remove ads

הרב ראובן מרגליות, מרגליות הים - חידושים וביאורים למסכת סנהדרין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים.
הרב שג"ר, אהבוך עד מוות: עיון רב תחומי בסוגיית קידוש השם במסכת סנהדרין, הוצאת ישיבת שיח יצחק.
מרדכי סבתו, תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שני: מהדורה, פירוש ועיון משווה במקבילות, הוצאת מוסד ביאליק, 2022.
מרדכי סבתו, תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי: מהדורה, פירוש ועיון משווה במקבילות, הוצאת מוסד ביאליק, 2018.
הלל גרשוני, ברייתות המקבילות לתוספתא בתלמוד הבבלי (מסכתות בבא בתרא וסנהדרין), באתר ספריית אסיף.