Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס קוּגֶל הוא פרס לספרות ולספרי מדע המוענק על ידי עיריית חולון משנת 1952. הפרס נוסד עוד בחייו של ראש עיריית חולון הראשון, חיים קוגל, ולאחר מותו נקרא על שמו.
הרעיון לקבוע פרס ספרותי בחולון הוצע על ידי דב סדן ואחרים לראש עירית חולון, חיים קוגל. על מנת למנוע כפילות עם פרסים אחרים נקבע שהפרס יהיה לא ינסה להתחרות עם הפרסים האחרים אלא יהווה השלמה אליהם.[1] ועדות השופטים נקבעו בהמלצת אגודת הסופרים[2] הפרס ניתן לראשונה בשנת תשי"ב (1952). בשנים הראשונות גובה הפרס היה בסך 500 לירות שחולקו בין הזוכים וניתן במוצאי יום העצמאות. פעמיים הוענק, בנוסף לפרס הראשי גם מענק מיוחד בסכום נמוך יותר לספר שלא זכה בפרס. בשנת 1957 החליטה עירית חולון להגדיל את הפרס ל-800 לירות ולהעביר את מועד חלוקת הפרס ליום פטירתו של חיים קוגל.[3] לקראת חלוקת הפרס בשנת 1963 הוחלט להגדיל את הפרס ל-1,500 לירות ולהעניקו לתחומים שונים לסירוגין, שנה אחת לספרות יפה ושנה אחת לחכמת ישראל, באופן המגדיל את הפרס לכל תחום לסך של 1,500 לירות.[4] בשנים האחרונות עומד הפרס על 25,000 שקלים.
שנה | הזוכה בפרס לספרות | הזוכה במענק מיוחד | הזוכה בפרס למדע/חכמת ישראל |
---|---|---|---|
1952[5] | שלמה הלל'ס, "הר הכרמים"; יצחק עגן, "שמים אחרים" (שירים) | דניאל זיו, "תורת ההשקאה וגידול שלחין" | |
1953[6] | יוסף אריכא, "יום ולילה" | א. קצטניק, "בית הבובות" | צבי הר-זהב, "דקדוק הלשון העברית" |
1954[7] | שמשון מלצר, "ספר השירות והבלדות" | ברוך קורצווייל, "מסכת הרומן" | |
1955[8] | ישראל כהן, "פתחים" (מסות) | יוחנן טברסקי, על הישגיו בתחום הרומן ההיסטורי | אברהם נ. פולאק, "התנ"ך והתנועות הסוציאליות בעמים" |
1956[9] | אברהם ברוידס, "שרשים בסלע" | דוד אטינגר, "שפתנו במראות" (מילון מצויר) | |
1958[10] | גיטל מישקובסקי, "ביקור סלעים" (שירים) | דב סדן, "אבני שפה" | |
1959[11] | יונת ואלכסנדר סנד, "ימיהם הפרוצים לרוח" | ישראל קלוזנר, "חיבת ציון ברומניה" | |
1960[12] | לאה גולדברג, "מוקדם ומאוחר" (שירים) | בנימין יצחק מיכלי, "ליד האבנים" | |
1961[13] | זרובבל גלעד, "עפר נוהר" (מבחר שירים) | דוד כנעני, "בתי מידות: מסות על חיי שיתוף" | |
1962[14] | אביגדור המאירי, כהוקרה על יצירתו בשירה ובתרגום, ליובלו ה-75 | בנימין אופנהיימר, "חזונות זכריה: מן הנבואה לאפוקליפטיקה" | |
1963[4] | אברהם חלפי, "מול כוכבים ועפר" (מבחר שירים); דניאל בן-נחום, "במעלה דורות: עיונים בספרות ההשכלה" | ||
1964[15] | אסתר ראב, "שירי אסתר ראב"; יהושע רבינוב, "ברקים בחלון" | ||
1965[16] | אלימלך אפשטיין הלוי (א. א. הלוי), "שערי האגדה" | ||
1966[17] | צבי לוז, "מקום שהנחלים הולכים" (סיפורים); עמוס עוז, "ארצות התן" | ||
1967[18] | יעקב לוינגר, "דרכו ההלכתית של הרמב"ם" | ||
1968[19] | ישורון קשת, כהוקרה על מפעלו הספרותי, ליובלו ה-75 | ||
1969[20] | יצחק דב גילת, "משנתו של ר' אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה" | ||
1970[21] | ארי אבן-זהב, הטרילוגיה "ירושלים של מטה" ("ששים שנה ושנה", "בסוד עניי הכותל" ו-"בתוככי ירושלים") | ||
1971[22] | יהושע מאיר גרינץ, "מוצאי הדורות" | ||
1972 | שלמה טנאי, "ניחושים" (שירים) | ||
1973[23] | רבקה ש"ץ אופנהיימר, "החסידות כמיסטיקה"; מנדל פייקאז', "חסידות ברסלב" | ||
1974[24] | נחום רקובר, "השליחות וההרשאה במשפט העברי" | ||
1976[25] | עוזר רבין, "בטרם תעבור" (שירים) | ||
1978 | סמי מיכאל, "חסות"; יונה וולך, "שירה" | ||
1979[26] | נתן יונתן[דרוש מקור] | עזרא פליישר, "שירת הקודש העברית בימי הביניים" | |
1982 | שולמית אפפל, "מרחק" (שירים) | ||
1983[27] | עודד פלד | ||
1984[28] | איתמר יעוז-קסט | ||
1988 | אילן שיינפלד, "טורים לרע בפרידה" (שירים); חיה אסתר | ||
1991[29] | צבי עצמון | ||
1992[27] | עודד פלד | ||
1995 | דבורה אמיר;[29] רבקה קרן; יצחק בר-יוסף | ||
1996[30] | זלי גורביץ' | ||
1997[31] | מיכל גוברין, "השם" | ||
2000 | חיים באר, אגי משעול | ||
2001 | דורית זילברמן;[32] יאיר גרבוז[33] | ||
2004[34] | זלי גורביץ', "יום יום" (שירים); ליאת קפלן, "זה זה" | ||
2006[35] | אופיר טושה גפלה, "עולם הסוף"; סוזן אדם, "אמא של ג'ניס" | ||
2008[36] | מירון ח. איזקסון, "מבחר ושירים חדשים"; אביבה דורון, "שירי אהבתך: אל משוררי תור הזהב" (שירים) | יורם קניוק, על מפעל חייו | |
2010 | חנה טואג, "לאורה"; סייד קשוע, "גוף שני יחיד"; ליזי דורון, "ויום אחד ניפגש" | ||
2013[37] | אילן שיינפלד, "כשהמתים חזרו"; שמי זרחין, "עד שיום אחד"; יוסף כהן אלרן, "והמלאכים שותקים" | ||
2016[38] | אלחנן ניר, מי שנפלה עליו מפולת"; דיתי רונן, "שיבת הבית ונדודיו"; ציפי שחרור, "ליאונד כהן שר לה"; סמי ברדוגו, "סיפור הווה על פני הארץ"; תמר מרין, "ילדים" |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.