פארק המעיינות
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פארק המעיינות הוא אזור של שמורות טבע ואתרי תיירות בעמק בית שאן, למרגלות הגלבוע.
 | |
| עין מודע | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
בקעת בית שאן  |
| קואורדינטות | 32°30′14″N 35°26′53″E |
|
www | |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   פארק המעיינות | |
  | |
.jpg)
בקעת בין שאן היא אחד מהאזורים העשירים במעיינות בארץ.[1] המעיינות והשמורה נמצאים בשטחים החקלאיים של הקיבוצים ניר דוד, מסילות ורשפים[2]. רבים מהמעיינות נשאבים לצורך השקיה חקלאית ובריכות דגים, אך כמה מהמעיינות ממשיכים לזרום על פני השטח (בפרט המעיינות המליחים יותר). פארק המעיינות משלב כמה ממעיינות בקעת בית שאן - עין מגדל, עין שוקק ועין מודע. בפארק סלולות דרכים באורך כולל של 15 קילומטרים שמובילות למעיינות. כמו כן יש בפארק מסלול המתאים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ובנוסף גידולים חקלאיים מגוונים, בריכות דגים ומעיינות המזינים בריכות גדולות, המאפשרות שחייה.[1]
קרן קיימת לישראל ועוד רשויות ומועצות אזוריות, חברו יחדיו ליצירת הפארק לפיתוח המתחשב בערכי הטבע והנוף ליצירת פארק ייחודי.[3]
לפני הכרזת הפארק והקמתו, המרחב שהיה בין המעיינות היה שטח הפקר בין רשויות מקומיות שונות. בימי הקיץ נדחסו אלפי מבקרים ליד המעיינות. צפיפות, רעש ואבק של כלי רכב, לכלוך ואשפה רבה פגעו בטבע, ובמעיינות ופגמו קשות בהנאת המבקרים. כתוצאה מכך, נוצר שיתוף פעולה בין קרן קיימת לישראל, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, המועצה האזורית עמק המעיינות, רשות הטבע והגנים, החברה הממשלתית לתיירות ומשרד החקלאות, לשם הקמת הפארק ופיתוחו באופן שיתחשב בערכי הטבע והנוף. בפארק הוסדר מסלול המתאים להולכי רגל ולרוכבי אופניים ולכן הוא נסגר לתנועת כלי רכב מנועיים.[1]
פארק המעיינות משתרע במערבו של עמק בית שאן למרגלות הגלבוע. העמק כולל שדות של גידולי שדה כגון חמניות, גזר, עגבניות ובריכות דגים. מקור מי המעיינות הוא ברובו מי גשמים היורדים על הרי השומרון. המבנה הגאולוגי של הגלבוע המתנשא מעל העמק - שהוא שלוחה צפונית של הרי השומרון - הוא המאפשר את שפע המעיינות על אף האקלים החם ומיעוט המשקעים (כ-300 מ"מ בשנה בלבד) באזור המעיינות עצמו. שכבות הסלע בשומרון בנויות כך שמי הגשמים הרבים המחלחלים בצפון השומרון, מאזור שכם ועד הגלבוע, זורמים בשכבות תת-קרקעיות לעבר עמק בית שאן. השבר הגאולוגי בחלקו הצפוני של הגלבוע, מביא לפריצת המים במעיינות.[4] השבר הגאולוגי מעניק להר הגלבוע מראה מרשים במיוחד לצופה מעמק המעיינות, כיוון שהוא יוצר קיר זקוף המתנשא כ-500 מטרים מעל העמק.
המים בפארק המעיינות מצטיינים בצלילותם הרבה. האור חודר אליהם בקלות ומאפשר את קיומם של צמחי מים טבולים כמו קרנן טבוע, צמח שכל גופו טובל במים. צמחיית מים וצמחיית גדות עשירה במיוחד נמצאת בנחל קיבוצים שהוכרז כשמורת טבע. בגדות צומחים בעיקר קנה מצוי, אשל הירדן, סוף מצוי, קנה סוכר גבוה, פטל קדוש, וטיון בשרני. במקומות הלחים שמחוץ לגדות צומחים גם סמר ימי וצמחים נדירים כמו אגמון החוף וערידת הביצות. בפארק המעיינות שרדו גם צמחיים שעומדים בפני סכנת הכחדה כגון מכבד הביצות, קוצן מכונף, לוטוס צר עלים וכריך שעיר. שטח הפנים הגדול של המעיינות מאפשר ערבול אוויר ולכן גם אספקה טובה של חמצן במים. תנאים אלו מעניקים קיום לאוכלוסייה גדולה של חסרי חוליות – סרטנים ירודים, חרקים ורכיכות. יצורים אלו והאצות שבמים הם הבסיס לקיומה של אוכלוסיית דגים עשירה. במי פארק המעיינות מתקיימים יותר מ-10 מיני דגים. המעיינות מרווים את צמאונם של בעלי-חיים כגון חזירי בר, תנים, שועלים מצויים, חתולי ביצות ודורבנים המנצלים את סבך הצמחייה למחסה. המעיינות ובעיקר בריכות הדגים שבתחום הפארק מושכים אליהם מינים רבים של עופות חורף ועופות יציביים כגון קורמורן גמדי, אנפת לילה, לבנית קטנה, שלדג לבן-חזה, אנפה ארגמנית, דיה שחורה, עיט צפרדעים, חסידה שחורה וחסידה לבנה, שלדג גמדי ועוד.[4]
ישראל נמצאת במרכז מסלול הנדידה של הציפורים הנודדות בחורף מאסיה ואירופה הקרות לאפריקה החמה. בשל הטמפרטורות הנוחות ושפע מקווי המים, פארק המעיינות הוא מתחם עצירת ביניים אידיאלי לציפורים. בעונת הנדידה אפשר לראות מגוון של מיני ציפורים נודדות שעוצרות למנוחה..[3]
פארק המעיינות כולל כמה שמורות טבע: השביל הרטוב בנחל שוקק, תל שוכה, עין מגדל, עין מודע, עין חומה, נחל הקיבוצים, עין שוקק ובריכת הטחנה.
השביל הרטוב בנחל שוקק
ערך מורחב – נחל שוקק
"השביל הרטוב" הוא שביל להליכה רגלית בתוך מים רדודים, מוקף בצמחייה וקנים ומוצל המחבר בין עין שוקק לבריכת הטחנה בתוואי נחל שוקק. אורכו כ־300 מטרים ועומק המים בו כ־30 ס"מ. השביל הוקם על ידי "כוח צביקה" לזכרו של סרן צביקה קפלן מקיבוץ מירב שנפל בצוק איתן. אנשי "כוח צביקה" ממשיכים לפתח לטפל באתר השביל באופן קבוע. בני משפחתו של צביקה קפלן, חיילי גדס"ר גולני ומתנדבים נוספים, פרצו וסידרו את השביל הרטוב לשימוש והנאת כלל ציבור המטיילים בפארק, כמקום להנצחתו. צוות פארק המעיינות תרם לפריצת השביל.[3][5]
תל שוכה
- ערך מורחב – תל שוכה (עמק בית שאן)
מדרום לנחל קיבוצים מתנשאת גבעה רמה, תל שוכה ובראשה מגדל בטון בן שלוש קומות שממנו יש תצפית על האזור. המגדל נבנה בשנת 1939 כעמדת הגנה על קיבוץ ניר דוד, לאחר ששלושה חברים מהקיבוץ נקלעו בקרבתו למארב ונרצחו.[4]
בסביבות תל שוכה התגלו עדויות מהעבר הפרהיסטורי של המקום בדמותם של כלי צור, מתקנים חצובים בסלע, כלי אבן, זכוכית וולקנית שמקורה באסיה הקטנה ועדויות למסחר בחומר יקר המעיד על חשיבותו של המקום. ממצאים אלה ואחרים מוצגים במוזיאון לארכאולוגיה אזורית וים-תיכונית שבגן לאומי גן השלושה.[2]
עין מודע
- ערך מורחב – עין מודע
עין מודע הוא מעיין גדול בצל חורשת אקליפטוס, שמימיו נקווים לבריכה רחבה. עומק המים בבריכה מגיע לחצי מטר ואורכה כארבעים מטרים. בחודשי החורף פוקדים את בריכת עין מודע עופות מים רבים ומגוונים.[2]
בעבר כאשר האזור היה פרוץ פקדו את המעיינות מטיילים רבים שגרמו לנזקים כבדים לטבע ולשדות. כיום הכניסה למקום מבוקרת.[3]
עין מגדל, עין חומה ונחל הקיבוצים
- ערך מורחב – נחל הקיבוצים
- ערך מורחב – עין מגדל
עין חומה ועין מגדל הם מהמעיינות הגדולים בפארק המעיינות ומקורותיו של נחל קיבוצים. שמות המעיינות מנציחים את ניר דוד (תל עמל), ראשון ליישובי חומה ומגדל. עין מגדל, ועין חומה ממזרח, מקיימים פלג מים הזורם באורך קילומטר וחצי – נחל קיבוצים. מימיו של עין חומה נשאבים כמעט עד תום ואילו כמחצית מהמים של עין מגדל זורמים בנחל הקיבוצים.[4]
הרחצה בחלקו העליון של הנחל אסורה כדי לשמור על חלק מערוץ הנחל ללא השפעת מטיילים.[1]
הנחל זורם בתחום הפארק כמעט 1.55 ק"מ ואחר כך מימיו מוזרמים לשדות העמק. המים בנחל עשויים להגיע לעומק 1.5 מטרים והוא מקיים עולם חי וצומח עשיר.[4]
טמפרטורת המים קבועה ועומדת על 24 מעלות כל השנה. החלק העילי של הנחל הוא שמורת טבע מוכרזת ובחלקו האחרון של הנחל קיימת בריכה משולשת ולצידה חורשת אקליפטוס. באזור הנחל ישנם עופות וצמחיים מגוונים.[3]
עין שוקק
- ערך מורחב – עין שוקק
מעיין שוקק מתחיל את דרכו באמת מים הידועה בשם "מינוס 100" משום שהיא מתחילה את דרכה בגובה 100 מטרים מתחת לפני הים.[4]
מעיין עין שוקק יוצר בריכה פסטורלית וגדולה בעלת מים צלולים ומסביבה מגוון עצים נותני צל. קיר האבן הבנוי ששרד עד היום בצד המעיין הוא חלק מבריכה שאגרה את מי המעיין והזרימה אותם לשתי טחנות קמח. הטחנה העליונה (טחונת אל-ג'וסק) הייתה צמודה לסכר, אך לא נותר ממנה שריד. התחנה התחתונה (טחונת אל-אשרף), שחלקים ניכרים ממנה שרדו, בנויה כ-350 מטרים במורד הפלג של עין שוקק.[3]
כמות המים הרבה במעיין נוצלה להפעלת שלושה זוגות ריחיים ונראה כי בעין שוקק הייתה בריכה כבר בתקופה הרומית. לאחרונה עברה הבריכה שיקום וסודרו אבני השפה.[4]
בהמשך לבריכה, מי המעיין זורמים אל נחל שוקק (במסלול השביל הרטוב) ונשפכים בסופו אל בריכת הטחנה. מי המעיין צלולים ובעלי גוון מרשים ויפיפה. טמפרטורת המים קבועה כל השנה והיא 25 מעלות, מה שמספק עבור המבקרים מקור התרעננות בימי הקיץ ואף מוקד רחצה בימי השמש החורפית.[3]
בריכת הטחנה
מימיו של נחל שוקק, בסופו של השביל הרטוב, נשפכים אל בריכה המוקפת חורשת אקליפטוס רחבה. מי הבריכה נמוכים ומאפשרים שכשוך בימי הקיץ. בצל חורשת האקליפטוס פזורים שולחנות קק"ל נוחים לפיקניק.[3]
אתר האינטרנט הרשמי של פארק המעיינות (הקישור אינו פעיל)- ציפי אלבז, טיול בפארק המעיינות: נוף משגע, עבר מעניין ומים חמימים, באתר הארץ, 21 במרץ 2019
- טיול וירטואלי בפארק המעיינות באתר ישראל ב-360
- פארק המעיינות באתר רשות הטבע והגנים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
