Loading AI tools
עליית יהודים לארץ ישראל לאחר קום מדינת ישראל נעשתה בגלי הגירה אחדים. רוב המניעים לעליה היו ציוניים וכלכליים, בנוסף לגלי העלייה הרשומים מטה היה רצף של עליית קבוצות ובודדים ממדינות שונות במשך כל השנים מאז הקמת המדינה ועד היום.
- העלייה ההמונית (עם קום המדינה ואחרי קבלת חוק השבות הקובע שכל יהודי ומשפחתו זכאים לעלות לישראל) - 1,550,000 מאז הקמת המדינה ומארצות שונות. לתקופה זו שייכים המגורים במעברות והעלייה בצל המלחמות.
- עליות חיסול גלויות שהיו חלק מהעלייה ההמונית, הכוללות בתוכן את:
- מבצע מרבד הקסמים להעלאת יהודי תימן בין 1948 ל-1950.
- מבצע עזרא ונחמיה להעלאת יהודי עיראק בין 1950 ל-1951.
- עליית פליטי השואה ושארית הקהילות באירופה.
- העלייה מרומניה שבמסגרתה עלו מקום המדינה ועד שנת 1995 272,291 יהודים, בנוסף ל-41,105 שעלו בתקופה המנדטורית ועוד מספר לא ידוע בתקופה העות'מאנית.
- עליית גומולקה 1956–1957, העלייה החוקית הראשונה מפולין הקומוניסטית, במסגרתה עלו כ-35 אלף נפש.
- מבצע יכין להעלאת יהודי מרוקו. 1961–1964 במסגרתו עלו כ-80 אלף נפש.
- העלייה מברית המועצות בשנות השבעים - עלייה שהחלה בשנת 1969. תחילה, דרשו יהודי ברית המועצות לעלות ארצה אחרי מלחמת ששת הימים, כששמעו על המדינה היהודית הקטנה שהצליחה להביס את צבאות ערב. המשטר הסובייטי והאנטי- ציוני סירב לתת ליהודים לעלות, ואז החל לחץ בינלאומי על ברית המועצות להעלות את היהודים. בשנת 69' החלו ראשוני היהודים לעלות. ב-1973 נעצרה העלייה, וחודשה רק בשנת 1987.
- המבצע להעלאת יהודי אתיופיה - מבצע שהחל בראשית שנות השמונים והגיע לשיאו במבצע משה ב-1984 ובמבצע שלמה ב-1991, בהם הועלו מספר שיא של יהודים מאתיופיה וכן קבוצות יהודיות קטנות ממדינות קרובות. המבצע תם בשנת 1991, משנותרו רק שבטים וקבוצות של יהודים שלא הוכרו כיהודים על ידי הרבנות הראשית לישראל. במבצע זה "חוסלה" יהדות אתיופיה.
- העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים (1987–2005) - עלייה שבה הועלו רוב יהודי ברית המועצות ארצה. מספר העולים הוא כמיליון נפשות. המבצע החל ב-1987, אם כי במספרים קטנים מאוד, וב-1989, עקב שינויים פוליטיים וכלכליים בברית המועצות וקריסתה ב-1991, מספר היהודים העולים גבר משנה לשנה. כיום מונה אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר כ-1.1 מיליון נפש.
מאז הקמת המדינה ועד 2010 עלו לישראל כ-3 מיליון יהודים, 60% מהם ממדינות אירופה, 16% מארצות אפריקה, 14% מאסיה ו-8% מאמריקה ומאוסטרליה. בשנת 2011 מהווים ילידי חו"ל כרבע מאוכלוסיית המדינה, וכשליש מכוח העבודה בה.[1]
נתוני עליות לפי שנים:
- שנים 1948–1951- 687,624 נפש[2] (כולל את מבצע עזרא ונחמיה ומבצע מרבד הקסמים).
- שנים 1952–1954 - 54,676 נפש
- שנים 1955–1957- 166,492 נפש (בעיקר ממרוקו, תוניסיה, מצרים, פולין והונגריה).
- שנים 1958–1960- 75,970 נפש (בעיקר מרומניה ואלג'יריה).
- 1961–1964 - 228,793 (מהם כ-80 אלף ממרוקו)[3]
- 1965–1968 - 82,244
- 1969–1971 - 116,791
- 1991–1992 - 375,646 (מהם כ-330,000 מברית המועצות וכ-25,000 מאתיופיה)
- 1993–1999 - 589,252 (מהם כ-490,000 מברית המועצות)
- 2000–2009 - 285,390 (מהם כ-160,000 מברית המועצות,)
בשנים 1990–2009, עלו מברית המועצות לשעבר כמיליון בני אדם, מאמריקה הלטינית כ-40,000 (מתוכם 7,000 ב-2002), מארצות הברית וקנדה כ-50,000, מאנגליה כ-10,000, מצרפת כ-40,000, מאתיופיה כ-70,000 (מתוכם 20,000 ב-1991), וממדינות אחרות כ-60,000.[4]
בין השנים 1999 – 2002 המשבר הפוליטי והכלכלי שפקד את ארגנטינה גרם למהלומה לענף הבנקאות, בעקבותיו נעלמו מיליארדי דולרים בפיקדונות ונוצרה פגיעה קשה במעמד הביניים במדינה. רוב יהדות ארגנטינה (200,000 איש בערך) הושפעה ישירות מהמצב. חלקם בחרו בעקבות כך להתחיל מחדש ולעלות לישראל משום שראו בכך הזדמנות לשינוי במצבם.
בעקבות אנטישמיות מוסלמית אותה היהודים חווים בצרפת החל משנות התשעים, עלו בין השנים 2000 עד 2020 כ-40 אלף יהודים מצרפת. מספר הדומה ליהודים שעלו מהמדינה מקום המדינה ועד לאמצע שנות התשעים[5].
בין השנים 2000-2015 עלו מארצות שונות באמריקה הלטינית כ-30,000 יהודים.
מאידך, בשנים אלו מספר העולים מארצות הברית לא עלה. ומספר העולים מארצות הברית מאמצע שנות השישים הוא באזור ה-2,000 עולים מדי שנה ללא תנודות חריגות[5]. מניתוח של אורי רדלר עולה כי הגידול באוכלוסייה היהודית בישראל על בסיס העולים מתקזז כמעט לגמרי עם מספר הישראלים ש'יורדים' מישראל[6].
בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21, גברה העלייה מרוסיה, בלארוס ואוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
- אבי פיקאר, עולים במשורה: מדיניות ישראל כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה, 1956-1951, קריית שדה-בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2013.
- דליה עופר, הגירה ועלייה: היבטים חדשים של מדיניות יהודית, קתדרה 75, אפריל 1995, עמ' 173-142
- פילוג העולים (לפי תקופת עלייה, ארץ לידה וארץ מגורים אחרונה) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- עלייה למדינת ישראל: פריטי מקור ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
