עין החורש

עֵין הַחוֹרֵשׁ הוא קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במחוז המרכז בישראל בין הערים נתניה וחדרה השייך למועצה אזורית עמק חפר. לפי אתר הקיבוץ, מתגוררים בקיבוץ 650 נפש ושטחו כ-3,000 דונם.^[3]

עין החורש

עין החורש, שנות ה-40
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	עמק חפר
גובה ממוצע[1]	‎21 מטר
תאריך ייסוד	1931
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	913 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	893 תושבי ישראל
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   עין החורש (למפת נתניה רגילה)   עין החורש (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עין החורש (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עין החורש 32°23′09″N 34°56′23″E מפת היישובים של מועצה אזורית עמק חפר באדום - עין החורש בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	7 מתוך 10

היסטוריה

קיבוץ עין החורש נוסד בשנת 1929 במושבה חדרה, על ידי בוגרי "השומר הצעיר" מפולין, ובהמשך הצטרפו אליו בוגרי "השומר הצעיר" מבלגיה. בשנת 1931 עלה לקרקע על אדמות עמק חפר מדרום-מזרח לחדרה. השם "עין החורש" בטעות יסודו: זהו תרגום מוטעה של השם הערבי לאזור "ואדי חווארית". ה"חווארית" במקרה זה אינו בא מהפועל לחרוש בערבית, אלא זהו שמו של שבט נוודים שהגיע בסוף המאה ה-19 מסודאן^[4][5].

אבא קובנר היה בין חברי הקיבוץ.

בעין החורש שכנה המלקה הערבית של הפלמ"ח, שהיתנ קרויה "השחר".^[6]

רעייתו, ויטקה קובנר, שהייתה אף היא חברה בקבוצת הפרטיזנים של גטו וילנה, הלכה לעולמה בפברואר 2012. לקובנר בת ובן, הצייר מיכאל קובנר שנקרא על שם אחיו של אבא קובנר, שנפל בשורות הפרטיזנים הסובייטים.

ניבה לניר העיתונאית ואחותה מיכל סנונית המשוררת, נולדו וגדלו בעין החורש.

עין החורש היה ראשון הקיבוצים בעמק חפר וראשון היישובים היהודיים בעמק חפר המזרחי. פרנסת היישוב היא על החקלאות והתעשייה:

• מטעי אבוקדו
• פרדס הדרים^[7][8][9]
• גידולי שדה מגוונים
• רפת
• מסגרייה
• מפעל "פחמ"ס", המייצר אריזות לתעשייה מפח, קרטון ופלסטיק, וכן התקני אחסנה ניידים "קומפקטוס" וספריות.

ביישוב נמצא גם בי"ס תיכון אזורי, מעיין שחר, וכן כמה מפעלים זעירים לנוי, מזכרות ועוד. יש בו בריכת שחייה משוכללת ואולם ספורט אזורי. בתחום התרבות מצוי בקיבוץ אולם מופעים, שעל במתו מגיעים הגופים המוזיקליים בארץ, וכן להקות תיאטרון מחול ותיאטרון לילדים.

את חדר האוכל בקיבוץ תכנן האדריכל קובה גבר. המבנה מורכב משני שלבי בנייה. את השלב השני ,ששמר על אופי המבנה המקורי תכנן האדריכל אברהם ארליק. ^[10]

אולם התרבות, שתכנן האדריכל אילון כהן, בן הקיבוץ, הוא דוגמה לאדריכלות הראווה של התנועה הקיבוצית: גג רעפים עם שמונה שיפועים ששולח שפיצים לכל כיוון, כמו ידיים שפורצות מתוך בור ומנופפות לעזרה.

אלישע פורת נולד, גדל והתגורר כל חייו בקיבוץ עין החורש, שהוריו נמנו עם מייסדיו. אביו, אליהו פורת, היה איש התנועה הקיבוצית, פובליציסט ומתרגם.

היישוב הוא חלק ממועצה אזורית עמק חפר.

• 
  בית התרבות בקיבוץ
• 
  אנדרטה בקיבוץ לזכר הרוגי המצור שהטילו הבריטים על קיבוץ גבעת חיים בשנת 1945
• 
  חדר האוכל
• 
  המדשאה המרכזית
• 
  מגדל המים
• 
  חדר האוכל

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עין החורש

• אתר האינטרנט הרשמי של עין החורש
• אודות הקיבוץ מתוך מאגר הקיבוצים
• ניבה לניר, מסדר השתקנים, באתר הארץ, 11 במאי 2007, שישה ילידי עין החורש משוחחים על הוריהם
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת על חדר האוכל ובית התרבות בעין החורש, באתר 'חלון אחורי', 2 בינואר 2016
• עין החורש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• מפה אזור עין החורש, 1944 (באנגלית) עם סימון 'מרץ א', 'מרץ ב' בין עין החורש לקאקון. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור