רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190. רבי עזרא נפטר בשנת ד'תתקפ"ח 1227. שניהם היו תלמידים של רבי יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד בתורת הקבלה, וע"פ חלק מן הדעות, רבותיו של הרמב"ן בקבלה. חיברו חיבורים קצרים בתורת הקבלה, בניסוח סתום המאפשר הבנה בהם רק למי שכבר ידועים לו ענייני הקבלה ממקורות אחרים.
במקורות מסוימים מחליפים בין רבי עזריאל בן שלמה זה, לבין רבי עזריאל בן מנחם, מקובל אחר בן אותה תקופה.
שנת לידתם ופטירתם של האחים אינה מבוררת. על שנת פטירתו של רבי עזרא יש עדויות סותרות: יש המקדימים אותה לשנת ד'תתקנח, 1188, עובדה שאינה עולה בקנה אחד עם היותו תלמיד בנו של הראב"ד שנפטר שנה מאוחר יותר. יש המאחרים את תאריך פטירתו לט' טבת ד'תתקפח (20 בדצמבר 1227), ויש המאחרים אותה בעוד עשר שנים. החיד"א בספרו שם הגדולים כותב שרבי עזרא בן שלמה הוא רבי עזרא הנביא ממונקטור (Moncontour), המובא בתוספות[1][2].
רבי עזרא היה מבוגר מרבי עזריאל.
מדברי רבי עזריאל בספרו את תולדות חייו, ניכר שהיה מטבעו פילוסוף ומבקש חכמה, ומתוך אמונה שסודות היקום נמסרו ליהודים הוא חיפש את האמת ומצאה בדברי המקובלים היהודיים, שתורתם לא זכתה בזמנו לפרסום. ואלו דבריו:
"מאז היותי צעיר ועד הנה לא נחתי מהיותי מחפש ומבקש בסודי ה' יתברך ויתעלה, ומעניין בריאת מעשיו ברוך הוא שהגיד מעשיו לעמו, ואני ברוב תאותי בכל מקום שהייתי לא עצרתי כח לשאול מכל אדם מעניין הקבלה ולקבלה כאשר ייתכן, והאמנתי בדברי המקובלים אשר להם נגלו סתרי אל וכל תעלומותיו . . ואני כהיום בארץ ספרד הביאני הזמן במקום עומד השפל בין פילוסופים, ואחבר זה הספר להיות לפניהם."
עובדת דמיון שמו של רבי עזרא לשמו של אחיו רבי עזריאל, הביאה לידי כך שבמקומות רבים מובאים דברים בשמו של האחד, שעה שבמקורות אחרים הם מובאים בשמו של האחר. יש מהחוקרים שהסיקו מחמת כך שאדם אחד היה שלפעמים קראוהו עזרא ולפעמים קראוהו עזריאל[3].
עם זאת, מסקנת החוקרים היא שאכן שני אנשים היו ופעלו יחד. ראיה מכריעה לכך היא שתלמידם רבי משולם דאפירה כותב בספר הדיואן שלו קינה, ובה נאמר: "אקונן על שני אחים כשרים, יחדש מספדי יומי ולילי, לעזרא ועזריאל אבך ואבכה, ונזכר בן ברכיה באבלי". גם בשירים אחרים בספרו הוא מזכיר את שני האחים.
סתירות רבות קיימות בדבר יחסי הקרבה בין שני המקובלים. בשער כתב יד של פירושי תפילות שחיברו, נאמר: "פירושי תפילות מרבי עזרא שחיבר והיה מקובל עם חתנו רבי עזריאל", אם כי ייתכן שרבי עזריאל נשא לאישה את אחייניתו, דבר הנחשב מצווה, לכל הפחות בזמנם[4][5]. בדברי רבי משולם דאפירה הנזכרים מפורש שהיו אחים, אם כי ניתן לקבל את דבריו כמטפורה לידידותם ופעילותם המשותפת. אך במקומות רבים מופיע שמם של אביהם, רבי שלמה, מה שמחזק את ההשערה שאחים היו בני אב אחד (ואמנם, ע"פ י. תשבי, גם זה יכול להיות תוספת של מעתיקים שהעבירו את שם האב מהאחד לשני בעקבות השערה על קרבתם), ובמקומות רבים מביא רבי עזריאל את רבי עזרא ומכנה אותו אדוני אחי.
כך או כך, ניתן להסיק שרבי עזרא היה מבוגר מרבי עזריאל, עד שניתן היה לחושבו כחותנו, מה גם שרבי עזריאל מביא הרבה מדברי אחיו רבי עזרא ומכנה אותו אדוני אחי, ואילו רבי עזרא אינו מביא מדברי רבי עזריאל.
משנתם העיקרית עוסקת בפירוש עשר הספירות כשלשלת של האצלה שבה התגלה האל במידותיו. מופיעים בה מאפיינים סימבוליים הלקוחים מתוך ספר יצירה, וסימבוליזם אנתרופומורפי על שיעור הקומה של האל. רבי עזרא התעניין בכל תחומי ההויה: האלהות, המלאכים, העולם והאדם. לעומתו רבי עזריאל התרכז בעיקר בתחום ההתבוננות בעולמות האצילות העליונים.
רבי עזרא נהג לחזור על דבריו במקומות שונים כמעט ללא שינוי, ולעומתו רבי עזריאל מנסח את רעיונותיו בכל מקום בניסוח שונה ובתוספת גוון רעיוני חדש.
מושגים רבים מתורת הפילוסופיה של הרמב"ם במורה נבוכים מקבלים צורה מיסטית בתורתם של מקובלים אלו, וכך יוצרת משנתם סינתיזה בין הפילוסופיה לקבלה. כך לדוגמה המושגים חומר, צורה ואפס, מקבלים במשנתם פירוש מיסטי. בכתבי רבי עזריאל בלבד מופיעה חלוקת עשר הספירות לפי מערכת העולמות הנאופלטונית, למוטבע, מורגש ומושכל.
בפירוש שיר השירים של רבי עזרא לא מוזכר שמו של חכם אחר כלשהו, מלבד רבנו החסיד (רבי יצחק סגי נהור) בפסוק עורי צפון. עובדה ראויה לציון לנוכח עדותו הנזכרת של אחיו רבי עזריאל על כך שהיה מקבל ולומד חכמה מאנשים רבים.
בפירוש שיר השירים של רבי עזרא מבואר שזמן הגאולה הוא בשנת ה'ר (1440). הרדב"ז בספרו מגן דוד (אות סמ"ך) מתחבט רבות בהשוואת מסורת זו ואחרות עם המציאות לפיה המשיח טרם בא.
הנחתם הפשוטה הייתה כי תורת הקבלה שבידיהם הייתה גלויה לכותבי התלמוד, והם רמזוה באגדות התלמוד. הם ראו את רעיונותיהם כגילוי, פיתוח וסידור בלבד של הרעיונות המובעים באגדות אלו. את מחלוקות החכמים בענייני אגדה הם ראו כמחלוקת שולית, "בעניין הנאות לגלות בו את הסוד". אך לעומת רבי עזרא שהאמין בתמימות כי כוונת חז"ל בדבריהם היא לסודות הקבלה שבידו, רבי עזריאל מתאמץ מאמצים פרשניים רבים כדי לבצע את ההתאמה הזו.
ישנם מקובלים מהזרם הלימודי של תלמידי הגר"א, הרואים בהתייחסותו של ר' עזריאל, למקומות בהם מקובצים עשר הספירות יחד כמעין אבן דרך לחידוש המיוחס להאר"י בתבניות של פרצופים[6]
למרות תפיסתם את תורת הקבלה כתורה שנמסרה דור אחר דור ממשה עד ימיהם, רבי עזרא אינו מונה בין מעבירי המסורת את רבי שמעון בר יוחאי, לו יוחס לאחר מכן ספר הזוהר, וחכמים אחרים כרבי עקיבא ורבי יוחנן בן זכאי תופסים את מקומו כמקובלים מדור המשנה. בספר ברית מנוחה, המאוחר מעט לגילוי הזוהר, ניסה לפתור בעיה זו תוך שהוא מייחס את הזוהר לרבי שמעון בנו של רבי יהודה הנשיא, שחי בסוף תקופת התנאים, תקופה שלא מפורטת בתיאורו של רבי עזרא.
רבי עזרא
- פירושי אגדות התלמוד ופירושי מעשה בראשית ומעשה מרכבה, מרבי עזרא.
- פירושי שיר השירים, מרבי עזרא. נדפסו על שמו של הרמב"ן. מהדורה חדשה, בליווי הערותיו של ר' חיים דוב שעוועל, נדפסה בתוך כתבי רמב"ן, מוסד הרב קוק תשכ"ד.
- פירוש על התורה, מרבי עזרא. מוזכר בפירושו על שיר השירים. פרופ' אפרים גוטליב מציין שהמשפט המזכיר את פירושו לתורה הוא טעות בהגהה. ועל כן החיבור לא קיים.[8]
- פירוש על ספר יצירה, מרבי עזרא[דרוש מקור]. מוזכר בספרי רבי אברהם אבולעפיה ורבי משה די ליאון ועוד.
- איגרת בתורת הקבלה מרבי עזרא בבירור הסתירות שבין דברי הרמב"ם לדברי המקובלים, ספר ביאליק תרצ"ד 1934, עמ' 155, בליווי הערותיו של גרשם שלום.
- פירושי תפילות, כתב יד בספרית פארמה, מרבי עזרא, ויש המייחסים אותו לרבי עזריאל.
- יש המייחסים לר' עזרא את חיבור אגרת הקודש המיוחסת לרוב לרמב"ן.[9]
רבי עזריאל
- פירוש האגדות לרבי עזריאל, ירושלים תש"ד/ה 1945. מהדורה מוערת בצירוף מבוא לשם קבלת דוקטורט על ידי ישעיה תשבי, בהנחיית גרשם שלום.
- פירוש על ספר יצירה, מרבי עזריאל, נדפס על שמו של הרמב"ן.
- פירוש על עשר ספירות מרבי עזריאל, במבנה של י"ב שאלות ותשובות, בשם עזרת ה', נדפס בברלין תרי"ח 1858, ובברדיטשוב תקנ"ח בשם "שו"ת עקרים ויסודים לחכמת הנסתר".
- שרידים חדשים מכתבי ר' עזריאל מגירונה, בתוך ספר זיכרון לגולק ולקלין תש"ב 1942, בליווי הערותיו של גרשם שלום.
- משך תקופה ארוכה, יוחס לרבי עזריאל, ככל הנראה בטעות, חיבור ספר הבהיר.
- ישעיה תשבי, פירוש האגדות לרבי עזריאל: מראשוני המקובלים בגירונה, הוצאת מאגנס.
- ישעיה תשבי, המקובלים ר' עזרא ור' עזריאל ומקומם בחוג גירונה, ציון כרך ט עמ' 178.
- ישעיה תשבי, אגדה וקבלה בפירושי האגדות של ר' עזרא ור' עזריאל מגירונה, מנחה ליהודה עמ' 170.
- ישעיה תשבי, כתבי המקובלים ר' עזרא ור' עזריאל מגירונה, סיני טז עמ' קנט-קעח. מאמר יסוד במשנתם.
- ישראל וינשטוק, המחקר במבוכיו סביב לספר ה"בהיר", סיני נ עמ' תמב-תנב.
- משה יאיר וינשטוק, תוכן הספירות לשיטתם, שלחן המערכות בסתרי החכמה מערכה א מחלקה א סימן ג.
- פירוש לעשר הספירות
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' עזרא בן שלמה מגירונה, ר' עזריאל מגירונה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1195-1193, באתר היברובוקס
- "עזריאל (עזרא) בן מנחם (בן שלמה)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- כתב יד, פירוש התפילות לעזרא בן שלמה, פריס, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, סוד עץ הדעת, מאה 14, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
עזריאל בן שלמה מגרונה, דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
