עומר (חקלאות)

עומר (אפשר גם לקרוא בשם: עמר) הוא קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, אלומה.

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מכיל תוכן מילוני בלבד, ישנם חוסר דיוקים.

אלומת שיבולים נאספת בשדה

מקורות המילה

מקור השם מספר דברים - "כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה - לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמנה יהיה" (דברים, כ"ד, י"ט).

פסוק נוסף בו מוזכרת המילה עומר בהקשר זה הוא מספר ויקרא - "והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. והניף את העמר לפני ה' לרצנכם... וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה" (ויקרא, כ"ג, י'–ט"ז). בהקשר זה יש המפרשים את השימוש במילה עמר כמידה - עשירית האיפה גרגירי שעורה, ויש המפרשים כשיבולים.

ערמה של עומרים או אלומות נקראת גדיש.

שימושים במילה

בנוסף למובן המילה הלקוח מתחום בחקלאות (צרור שיבולים), למילה עמר ישנם 3 מובנים נוספים:

• מידת נפח - עשירית הָאֵיפָה: "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות, ט"ז, ל"ו)
• כינוי לראשית קציר השעורים, המיועד לטקס הודיה^[1] בבית המקדש - עֹמֶר תְּנוּפָה. "וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר..." (ויקרא, כ"ג, י"א)
• ספירת העומר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר. ביום החמישים של הספירה חוגגים את חג השבועות, שנקרא כך על שם שבעת השבועות של הספירה. ביום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר אנו חוגגים את ל"ג בעומר. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה.
• חג העומר - חג חקלאי שחודש בקיבוץ רמת יוחנן ובעקבותיו בקיבוצים נוספים.

קישורים חיצוניים

• בין אביב לקציר, באתר האקדמיה ללשון העברית
• עמר עמר תבואה חדשה, באתר פארק נאות קדומים
• הגבעתרון "ים השיבולים", סרטון באתר יוטיוב
• שיר מאגדי העומר, באתר זמרשת

הערות שוליים

1. "עֹמֶר עֹמֶר תְּבוּאָה חֲדָשָׁה"*, באתר www.n-k.org.il