Loading AI tools
סדרת טלוויזיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדות אילמת (באנגלית: Silent Witness) היא סדרת דרמת פשע בריטית בהפקת ה-BBC. הסדרה מציגה צוות מומחים ברפואה משפטית העוסקים בפענוח מקרי פשע שונים. העונה הראשונה שודרה ב-1996. יוצר הסדרה הוא נייג'ל מק'קררי שהיה בלש במחלקת רצח בנוטינגהאם. בהמשך יצר סדרת פשע נוספת יחד עם התסריטאי רוי מיטשל בשם "סדר חדש" (New Tricks).[2] עשרים עונות של הסדרה הופקו מאז 1996. בעונות הראשונות כיכבה בסדרה אמנדה ברטון בתפקיד הראשי של ד"ר סם ראיין, עד עזיבתה את הסדרה בעונה השמינית. בהמשך שיחקו בסדרה אנסמבל של שחקנים. בעונה העשרים (2017) מככבים בסדרה אמיליה פוקס, דייוויד קייבס, ליז קאר וריצ'רד לינטרן. התוכנית שודרה ביותר מ-235 מדינות[3] בהן רשת ABC באוסטרליה,[4] רשת Showcase ו-Knowledge Network בקנדה, רשת KRO בהולנד, רשת TV One ו-Prime בניו זילנד, ובערוץ BBC America בארצות הברית. בישראל שודרה הסדרה בערוץ הראשון, בטלוויזיה החינוכית,[1] ובערוץ BBC Entertainment. הסדרה קיבלה אחוזי צפייה גבוהים במשך השנים. בעונה ה-14 בשנת 2011 ממוצע הצופים היה כ-9 מיליון.[5] ב-5 בפברואר 2019 פורסם בטוויטר כי העונה ה-23 של הסדרה תעלה במהלך 2020.
שיר הנושא | ג'ון הרלי |
---|---|
סוגה | דרמת פשע |
יוצרים | נייג'ל מק'קררי |
כותבים | Dudi Appleton, Graham Mitchell, Timothy Prager, אד ויטמור, טוני מקהייל, Rhidian Brook, נייג'ל מק'קררי, M. J. Arlidge, Jim Keeble |
בימוי | Thaddeus O'Sullivan, דאגלס מקינון, קוקי ג'ידרויק, Alex Pillai, Bill Anderson, Maurice Phillips, קרייג ויבירוס, Daniel O'Hara, Dominic Leclerc, גורדון אנדרסון, Anthony Byrne, מייק ברקר, דיארמוד לורנס, רני ריי, ניקולס רנטון, Dudi Appleton, Keith Boak, סוזן טולי, David Drury, Max Myers |
שחקנים |
אמנדה ברטון ויליאם גמינרה טום וורד אמיליה פוקס דייוויד קייבס ליז קאר ריצ'רד לינטרן |
ארץ מקור | הממלכה המאוחדת |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 27 |
מספר פרקים | 248 (נכון ל־12 בפברואר 2024) |
הפקה | |
מפיק |
שרון בלום אנה פיבסביץ' סרי מייריק |
מפיקים בפועל |
פיליפה ג'יילס לורה מקי ג'סיקה פופ |
הפצה | BBC Studios |
מוזיקה | שרידן טונגיו |
שידור | |
רשת שידור | BBC One |
רשת שידור בישראל |
הטלוויזיה החינוכית[1] BBC Entertainment |
פורמט (קול) | סטריאו |
תקופת שידור מקורית | 21 בפברואר 1996 – היום |
קישורים חיצוניים | |
דף הסדרה באתר ה-BBC | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
הסדרה המקורית הייתה מבוססת על דמותה של פרופ' הלן ויטוול, רופאה משפטית משפילד, אותה מק'קררי הכיר כששירת במשטרה. התוכנית עקבה אחרי חייה של הפתולוגית סם ראיין, בגילומה של אמנדה ברטון. הדמות של סם ראיין עזבה את הסדרה בתחילת העונה השמינית.
במשך העונות הופיעו דמויות משנה שהתחלפו כמעט בכל עונה, אבל ד"ר ליאו דולטון (ויליאם גמינרה) וד"ר הארי קנינגהם (טום וורד) שהצטרפו בעונה השישית, נשארו בתפקידים ראשיים בסדרה אחרי עזיבתה של סם ראיין. דולטון החליף את ראיין כפרופסור וראש המחלקה.
בעונה השמינית הצטרפה לסדרה דמות חדשה, ד"ר ניקי אלכסנדר (אמיליה פוקס). בעבודתה כאנתרופולוגית משפטית היא משתמשת במתקנים ובתוכנות של המחלקה הפתולוגית כדי לחקור ממצאים מתקופת הברזל. היא מסייעת לצוות בחקירותיהם, ומתברר שעבדה קודם ברפואה משפטית ביוהנסבורג. היא מתגברת על היסוסיו של ליאו ובתמיכתו של הארי היא מתקבלת לעבוד במחלקה.
במהלך העונה ה-15 עוזב ד"ר קנינגהם את המחלקה ומקבל משרה בניו יורק. במקומו מצטרפים לצוות מומחה לזיהוי פלילי, ג'ק הודג'סון (דייוויד קייבס), והעוזרת שלו קלריסה מולרי (ליז קאר). בפרק האחרון של העונה ד"ר דולטון נהרג בפיצוץ. בתחילת העונה ה-17 מגיע ממלא מקומו ד"ר תומאס צ'מברלין (ריצ'רד לינטרן).
על אף שהתוכנית מתמקדת בתחומי הפתולוגיה, גם לאנשי המשטרה יש נוכחות רבה בסדרה. בעונות המאוחרות יותר הבלשים וחוקרי המשטרה התחלפו מדי פרק, וגילמו אותם שחקנים אורחים. בעונות הראשונות היו דמויות של שוטרים ובלשים שהופיעו בקביעות במשך כל העונה וחקרו את מקרי הפשיעה.
מקום ההתרחשות של שלוש העונות הראשונות היה בקיימברידג'. בעונה הרביעית הועברו ההתרחשויות ללונדון כשסם ראיין מקבלת משרה באקדמיה. כל עונה כוללת מספר סיפורים של שני פרקים כל אחד. בשמונה העונות הראשונות היו שמונה פרקים (ארבעה סיפורים), ובעונות הבאות היו עשרה פרקים.
ב-1998 זכה התסריטאי ג'ון מילנה בפרס אדגר של אגודת סופרי המסתורין של אמריקה על הפרק "Blood, Sweat and Tears" מהעונה השנייה. בארצות הברית משודרת הסדרה במסגרת "מסתורין יום שני" בערוץ BBC America.
שיר הנושא שמנוגן בתחילת כל פרק נקרא "Silencium", ומבוצע על ידי ג'ון הארלי. העיבוד לתזמורת קאמרית וסולו סקסופון סופרן בוצע לראשונה ב-22 באוקטובר 2011 בפסטיבל קנטרברי.[6] זמרת הסופרן שרה לאונרד שרה את קטע הסולו.[7] את פסקול הסדרה כתב המלחין מועמד פרס באפט"א שרידן טונג.
שחקנ/ית | דמות | עונה | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | ||
אמנדה ברטון | פרופ' סם ראיין | ראשי | |||||||||||||||||||
ויליאם גמינרה | פרופ' ליאו דולטון | ראשי | אורח | ||||||||||||||||||
טום וורד | ד"ר הארי קנינגהם | ראשי | |||||||||||||||||||
אמיליה פוקס | ד"ר ניקי אלכסנדר | ראשי | |||||||||||||||||||
דייוויד קייבס | ג'ק הודג'סון | ראשי | |||||||||||||||||||
ליז קאר | קלריסה מולרי | ראשי | |||||||||||||||||||
ריצ'רד לינטרן | ד"ר תומאס צ'מברלין | ראשי |
עונות | מספר פרקים | שידור ראשון | שידור אחרון | יציאה ב-DVD | ממוצע צופים (UK) | |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | 8 | 21 בפברואר 1996 | 3 באפריל 1996 | 24 ביולי 2006 | N/A | |
2 | 8 | 14 בפברואר 1997 | 11 באפריל 1997 | 17 בספטמבר 2007 | N/A | |
3 | 8 | 19 במרץ 1998 | 24 באפריל 1998 | 8 במרץ 2010 | N/A | |
4 | 6 | 30 במאי 1999 | 16 ביוני 1999 | 8 במרץ 2010 | 9.27 מיליון | |
5 | 6 | 11 בדצמבר 2000 | 20 במרץ 2001 | 7 ביוני 2010 | 8.78 מיליון | |
6 | 8 | 28 בספטמבר 2002 | 27 באוקטובר 2002 | 7 ביוני 2010 | 7.79 מיליון | |
7 | 8 | 11 באוקטובר 2003 | 2 בנובמבר 2003 | 9 באוגוסט 2010 | 7.79 מיליון | |
8 | 8 | 5 בספטמבר 2004 | 26 בספטמבר 2004 | 9 באוגוסט 2010 | 7.43 מיליון | |
9 | 8 | 25 ביולי 2005 | 16 באוגוסט 2005 | 10 בינואר 2011 | 6.89 מיליון | |
10 | 10 | 16 ביולי 2006 | 14 באוגוסט 2006 | 10 בינואר 2011 | 6.87 מיליון | |
11 | 10 | 28 באוגוסט 2007 | 25 בספטמבר 2007 | 11 באפריל 2011 | 6.49 מיליון | |
12 | 12 | 1 באוקטובר 2008 | 6 בנובמבר 2008 | 11 באפריל 2011 | 6.32 מיליון | |
13 | 10 | 7 בינואר 2010 | 5 בפברואר 2010 | 6 בפברואר 2012 | 7.46 מיליון | |
14 | 10 | 3 בינואר 2011 | 1 בפברואר 2011 | 6 בפברואר 2012 | 7.97 מיליון | |
15 | 12 | 1 באפריל 2012 | 20 באוגוסט 2012 | 25 במרץ 2013 | 6.59 מיליון | |
16 | 10 | 10 בינואר 2013 | 8 בפברואר 2013 | 25 במרץ 2013 | 7.24 מיליון | |
17 | 10 | 2 בינואר 2014 | 31 בינואר 2014 | 19 בינואר 2015 | 7.38 מיליון | |
18 | 10 | 6 בינואר 2015 | 3 בפברואר 2015 | 30 במרץ 2015 | 8.82 מיליון | |
19 | 10 | 4 בינואר 2016 | 2 בפברואר 2016 | 14 במרץ 2016 | 9.09 מיליון | |
20 | 10 | 2 בינואר 2017 | 31 בינואר 2017 | 20 בפברואר 2017 | 8.92 מיליון | |
21 | 10 | 8 בינואר 2018 | 7 בפברואר 2018[8] | 12 בפברואר 2018 | 8.75 מיליון | |
22 | 10 | 8 בינואר 2019 | 2 בפברואר 2019 | 2 במרץ 2019 | 8.61 מיליון |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.