סקארה ברי

סקָארָה בּרֵי (אנגלית Skara Brae, עיוות מודרני לשם האתר המקורי Skerrabrae) היא התיישבות בנוית־אבן מהתקופה הנאוליתית, השוכנת במפרץ סקייל, שבחופו המערבי של האי מיינלנד באיי אורקני (מצפון לסקוטלנד). רמת השימור הגבוהה של האתר, בהשוואה ליתר היישובים מתקופתו באירופה, זיכתה אותו בתואר אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.

סקארה ברי

אחד המבנים בתל
אחד המבנים בתל
אתר מורשת עולמית
מרכז אורקני הנאוליתי האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1999, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4 חלק מתוך לב אורקני הנאוליתית
מידות
שטח	1,620 הקטאר
היסטוריה
תקופות	התקופה הנאוליתית
נבנה	3180 לפנה״ס
מיקום
מדינה	בריטניה הממלכה המאוחדת
קואורדינטות	59°02′55″N 3°20′30″W
(למפת הממלכה המאוחדת מוגדלת)   לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס האטלנטי הים הצפוני תעלת למאנש האוקיינוס האטלנטי צרפת אירלנד איי שטלנד אורקני האיים ההברידיים סקארה ברי (למפת הממלכה המאוחדת רגילה)   לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס האטלנטי הים הצפוני תעלת למאנש האוקיינוס האטלנטי צרפת אירלנד איי שטלנד אורקני האיים ההברידיים סקארה ברי (למפת סקוטלנד רגילה)   אדינבורו גלאזגו אברדין פייזלי אייר פרת' אינוורנס לוכגילפהד דנדי איי שטלנד אורקני האיים ההברידיים אנגליה צפון אירלנד אירלנד האוקיינוס האטלנטי הים הצפוני סקארה ברי (למפת סקוטלנד מוגדלת)   אדינבורו גלאזגו אברדין פייזלי אייר פרת' אינוורנס לוכגילפהד דנדי איי שטלנד אורקני האיים ההברידיים אנגליה צפון אירלנד אירלנד האוקיינוס האטלנטי הים הצפוני סקארה ברי

עד לשנת 1850, שכנה ההתיישבות תחת לדיונות החול שבמפרץ. סערה בים ורוח עזה פשטו את הדשא מהאזור, וחשפו מספר ממבני ההתיישבות. השרידים החשופים תפסו את עיני תושב האזור, ויליאם ואט, שפצח בחפירות באתר עד לשנת 1846. ואט חשף את שרידי ארבעה מבתי האתר. כעבור כ־50 שנים, נחשפו חלקים נוספים בהתיישבות, כתוצאה ממזג־אוויר דומה. ניסיון שימור הממצאים על ידי בניין חומה מגוננת הביא לחשיפתם של מבנים נוספים. לבסוף, מחקר ארכאולוגי בראשות ויר גורדון צ'ילד שנערך בשנים 1928 עד 1930, חשף את האתר על כל תוכנו. כיום, היישוב הנראה לעין מהווה את שכבת ההתיישבות האחרונה באתר. שכבה זאת מורכבת משמונה תחומי מגורים, המחוברים זה לזה במעברים נמוכים.

התיארוך המקורי של האתר לתקופת הברזל הוסר בשנת 1970, אחר חקירת ממצאים רלוונטיים בטכניקת תיארוך פחמן-14. האתר התקיים כאלף שנים, החל מ־3200 לפנה"ס עד ל־2200 לפנה"ס. כיום האתר עומד בפני סכנת הרס מצד איתני הטבע. בעודו קבור תחת החול המגונן, לא נגרם לו שום נזק, אולם כיום הוא עומד על סף המים, וסכנת הבליה מאיימת לפגוע באתר.

אוכלוסיית האתר לא עלתה על 50 או 100 איש. הממצאים מעידים כי היושבים השתייכו לתרבות הכלים המחורצים. הבתים עשו שימוש במיגון מצד האדמה, אך במקום לבנותם לתוך האדמה, הם נבנו לתוך ערימות פסולת עתיקות יומין. הערימות אומנם לא ספקו יציבות להתיישבות, אך שמשו כשכבה מבודדת מהאקלים הקשה של איי אורקני. אורך הבתים הממוצע עומד על כ־40 מטרים. נמצא חדר ריבועי שהכיל קמין למטרות חימום ובישול. בהיעדר עצים על האיים, השתמשו יושבי סקארה ברי בעצים סחופים ושן לווייתן כדי לסוכך על בתיהם. הבתים כוללים מספר רהיטי אבן דוגמת ארונות וכיסאות. מערכת ניקוז משוכללת הוכנסה לתכנון האתר, ואולי כללה בתי שימוש בכל בית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סקארה ברי בוויקישיתוף

• על סקארה ברי, באתר מורשת איי אורקני.
• סקארה ברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סקארה ברי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)