Loading AI tools
מנהג חסידי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל). בחסידות ברסלב ובכמה חצרות חסידיות אחרות נוהגים לקיים בעת זו סעודה לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, לפי המסורת שם, וקוראים לה סעודת הבעל שם טוב.
רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה משום שביום זה מתגלה הארת המשיח[1].
למנהג חב"ד שותים בסעודה זו ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[2], על פי תקנת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון משנת תרס"ו. לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון[3] בעת שתיית הכוסות יש לכוון כי שתייתם קשורה עם הגאולה העתידה. חסידי חב"ד נוהגים ללכת בשביעי של פסח (בחוץ לארץ: באחרון של פסח) לבתי כנסיות שונים על מנת לערוך את הסעודה ביחד עם מתפללי בית הכנסת.
בחלק מהחוגים מתקיימת באותו זמן סעודה בשמות אחרים. חלק מהאדמו"רים מקיימים לאחר תפילת מנחה את טיש נעילת החג (או לווית החג). בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים[דרוש מקור].
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[4]. בחסידויות ברסלב, וילדניק ועוד סיפרו בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[5].
הגאון מווילנה נהג לקיים סעודה באותו זמן, כמובא בספר "מעשה רב" שנדפס בתקצ"ב (1832): ”וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית, אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט, מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו”[6][7]. הדברים מבוססים על שיטתו שישנה מצווה (למרות שאינה חובה) לאכול מצה בכל ימי הפסח, כעין מצוות ישיבה בסוכה בכל ימי חג הסוכות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.