Remove ads
עיר באלג'יריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סידי בל-עבאס (בערבית: سيدي بلعباس, בצרפתית: Sidi Bel Abbès) היא עיר באלג'יריה, בירת המחוז (ולאיה) בשם זה. העיר, המונה כ-200,000 תושבים[1], הייתה מרכז שלטוני בתקופת אלג'יריה הצרפתית והבסיס המרכזי של לגיון הזרים הצרפתי.
סמל סידי בל-עבאס | |
בית הספר לאמנות | |
מדינה | אלג'יריה |
---|---|
מחוז | סידי בל-עבאס |
תאריך ייסוד | 1849 |
שטח | 9,150.63 קמ"ר |
גובה | 483 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 212,935 (2008) |
קואורדינטות | 35°12′00″N 0°38′00″W |
אזור זמן | UTC +1 |
העיר שוכנת כ-75 ק"מ מדרום לחוף הים התיכון על ואדי מקררה ומקושרת היטב לאוראן (השוכנת 70 ק"מ לצפונה) ולתלמסאן (השוכנת 90 ק"מ למערבה).
העיר היא בירת מחוז חקלאי. בתקופה הצרפתית התבססה כלכלתה על כרמי ענבים וכיום היא מתבססת על גידולי שדה ("פלחה") ותעשייה.
העיירה ההיסטורית קרויה על שם שייח' הקבור במקום והייתה מוקפת בחומה ובה ארבעה שערים. העיר התגבשה סביב מחנה צבאי צרפתי ב-1843 ותוכננה כעיר מחוז צרפתית ב-1849. באותה עת הוקמו בה מפקדת לגיון הזרים ובסיס האימונים שלו. הבסיס המשיך להתקיים ברציפות עד מלחמת העצמאות של אלג'יריה ב-1962 וכיום הוא בסיס משמר הגרנדירים הלאומי של אלג'יריה.
בשנות השלושים נהרסה רוב חומת העיר וסמטאותיה ונסללו בה שדרות רחבות וכיכרות בסגנון פריזאי.
יהודים מאוראן תלמסאן ומסקרה החלו להתיישב שם ב-1851, ועד שנת 1868 אוכלוסיית היהודים הייתה כ-800 נפשות. הקהילה המשיכה לגדול, עד ל-2941 יהודים בשנת 1921, ובערך 3200 בשנת 1954. בשנותיה הראשונות של העיר היה פיצול בין יהודי דוברי ערבית לבין דוברי ספרדית (בעיקר מתטואן), הם החזיקו שני בתי כנסת שונים, ובבית הספר היו להם כיתות נפרדות. עם התגברות השימוש בשפה הצרפתית והתרבות הצרפתית, הפערים צומצמו והקהילה התאחדה.[2] רב העיר היה הרב סעדיה סבעון, עד לשנת תרנ"ו, אז מונה הרב משה הלוי אשכנזי.[3][4]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.