סיגמא

סִיגְמַא או סִיגְמַה("סיגמה בוי") (גדולה Σ, קטנה σ, קטנה סופית ς) היא האות ה-18 באלפבית היווני. האות נהגית כסמך (צליל S).

ערך זה עוסק באות יוונית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סיגמא (פירושונים).

Σ σ ς סיגמא
אלפבית יווני
Α α אלפא	Β β בטא
Γ γ גמא	Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון	Ζ ζ זטא
Η η אטא	Θ θ תטא
Ι ι יוטא	Κ κ קפא
Λ λ למדא	Μ μ מו
Ν ν נו	Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון	Π π פאי
Ρ ρ רו	Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו	Υ υ אופסילון
Φ φ פי	Χ χ כי
Ψ ψ פסי	Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא	סטיגמא
הטא	סאן
קופא	סאמפי
שו

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 200.

מקור האות הוא באות הפיניקית שין . אולם, שם האות נובע מסמך.

בכתיבה היוונית מזרחית (בניגוד לאלפבית היווני מערבי שהשתמשו בו במחוזות יווניות אירופיות) ובימי הביניים, צורת האות הייתה כסיגמא ירחית (בצורת חצי סהר) כלומר C, c אשר מזכירה את האות הלטינית C, אך אינה קשורה אליה כלל. בסיגמא הירחית השתמשו בעיקר ביוונית של ימי הביניים. ניתן לראות זאת עדיין בכתבי הכנסייה האורתודוקסית היוונית וגם בחלק ממהדורותיהם של סופרים קלאסיים. צורתה של האות אס (С) באלפבית הקירילי וצורתה של האות סימא באלפבית הקופטי נוצרו מהסיגמא הירחית (lunate sigma) הנזכרת לעיל.

התפתחות האות

העיצורים השורקים הפיניקיים – (זין), 𐤎 (סמך), 𐤑 (צדי), 𐤔 (שן) – בעיתיים בכך שמקבילותיהם היווניות לא תואמות את המקור הפיניקי במדויק, ואף שמות האותיות ביוונית לא תואמים את השמות בפיניקית. המקובל הוא שהאות זֵין הפיניקית הפכה ל־ζῆτα (זֵטה) היוונית, האות סמך הפכה ל־ξεῖ (קסה), האות צדֵי הפכה ל־σάν (האות סַן הארכאית) והאות שַן הפכה ל־σίγμα (סיגמה). חוקרים אחדים הציעו ששמות האותיות התערבבו, כך ששם האות קסה הגיע מהאות שַן ושם האות סיגמה הגיע מהאות סמך, אך התקשו להסביר מדוע; אחרים הציעו שהאותיות צדי ושַן אומצו שתיהן לייצוג העיצור s, אך אחת מהן (לרוב הגלגול של האות צדי) נדחקה בהדרגה עד שהגלגול של האות השנייה נעשה הייצוג היחיד לעיצור s. השם "סיגמה" עשוי להיות מוסבר כשימוש מאוחר במילה האונומטופאית σίζω (סיזו), "לִחשוּש".^[1]

האות התפתחה לאות הלטינית S, שמזכירה בצורתה סיגמא קטנה סופית. צורתה כסיגמא ירחית התפתחה לאות הקירילית С, שמזכירה בצורתה את האות הלטינית C (אך אינה קשורה אליה כלל – C הלטינית התפתחה מהאות גמא היוונית).

שימושי האות σ

• במתמטיקה, סיגמא גדולה (Σ) מייצגת סכום, לדוגמה: ${\displaystyle \sum _{n=1}^{N}{a_{n}}=a_{1}+a_{2}+...+a_{N}}$

כמו כן, סיגמא קטנה מייצגת סכום רימן ותמורה.

• בפיזיקה, סיגמא קטנה (σ) מייצגת כמות מטען חשמלי על אחד מטר רבוע.
• בסטטיסטיקה, סיגמא קטנה (σ) מייצגת סטיית תקן.
• בתורת המספרים, סיגמא קטנה (σ) מייצגת את פונקציית המחלקים ולעיתים גם את סכום המחלקים של מספר.
• בתורת חוזק חומרים, סיגמא קטנה (σ) מייצגת מאמץ.
• בכימיה, סיגמא קטנה (σ) מייצגת קשר בין אטומים.
• בכימיה סיגמא קטנה (σ) מייצגת אורביטלים קושרים ואנטי קושרים עם קשר קוולנטי אחד.
• בהנדסה כימית, סיגמא מייצגת מקדם חספוס.
• בתורת החשמל, סיגמא קטנה (σ) מייצגת צפיפות מטען חשמלי ליחידת שטח.
• בפונולוגיה, סיגמא קטנה (σ) מייצגת הברה.
• באלגברה רלציונית (טבלאית) מציינת את הפעולה הטלה
• באסטרונומיה סיגמא קטנה מציינת את הכוכב ה-18 בבהירותו במערכת כוכבים.
• בביקורת המקרא, סיגמא גדולה (∑) מציינת את תחילתה וסופה של גרסה שיש להשמיטה או שאיננה במקומה.
• בסלנג של דור ה-z ודור האלפה זכר סיגמא מתאר אדם קשוח ומגניב שמתנהג כמו"זאב בודד" ולא מנסה להשיג תשומת לב בכוח ועל כך זוכה להערצה של סביבתו. סיגמא בדרך כלל יתאר גם מישהו בעל ריז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיגמא בוויקישיתוף

• סיגמא, באתר MathWorld (באנגלית)