Remove ads
סוג של דינוזאור במשפחת הצרטופסיים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטירקוזאורוס (שם מדעי: Styracosaurus) הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי בתקופת הקרטיקון. פירוש השם סטירקוזאורוס הוא "לטאה קוצנית" ביוונית עתיקה. הוא נתגלה וסווג על ידי לורנס לם (נכתב גם כלורנס למבה). הגולגולת שלו, בעלת העטרה עטורת הדוקרנים הארוכים, נחשבת לאחת הגולגולות המרשימות שהיו בעולם החי, אם כי היא לא הגדולה שבהן.
סטירקוזאורוס | |
---|---|
תקופה | |
קרטיקון עליון, 76.5–75 מיליון שנה לפני זמננו | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זוחלים |
קבוצה: | דינוזאוריה |
סדרה: | בעלי אגן דמוי עוף |
תת־סדרה: | צרטופסים |
משפחה: | צרטופסיים |
סוג: | סטירקוזאורוס |
מינים | |
S. albertensis (לם, 1913) | |
שם מדעי | |
Styracosaurus לם, 1913 | |
הסטירקוזאורוס חי בעדרים גדולים בצפון אמריקה 76.5 עד 75 מיליון שנה לפני זמננו (זה טווח גילאי המאובנים). מסיבה זו נהוג לעיתים לכנותו "באפלו דינוזאורי", אף כי במראהו וגודלו דמה יותר לקרנף.
כמו יתר הצרטופסיים, הסטירקוזאורוס היה דינוזאור צמחוני הולך על ארבע. הסטירקוזאורוס היה קטן מהטריצרטופס: אורכו היה כ-5.5 מטרים (18 רגל) והוא שקל כ-3 טונות. הסטירקוזאורוס מפורסם בעיקר בזכות הגולגולת שלו שהייתה מצוידת בקרן אף גדולה ועטרה (frill), מעין "מניפה" גרמית עטורת דוקרנים ארוכים דמויי קרניים, שהגנה על הצוואר ושימשה ככלי מרשים במפגני ראווה. מעל האף הזדקרה קרן ארוכה, כ-50–60 סנטימטר אורכה, ששימשה כנשקו העיקרי להגנה בפני טורפים. הסטירקוזאורוס שייך לתת-המשפחה צנטרוזאורים שהתאפיינה בקרן אף ארוכה, עטרה קצרה וחוטם קצר אך עמוק.
הסטירקוזאורוס חי לצד טורפים כמו הדספלטוזאורוס שהיה צד וניזון ממנו, דבר שמבליט את הקשר שבין הטירנוזאוריים לצרטופסיים. בהרבה מקרים לצד דינוזאורים ממשפחת הצרטופסיים חי טורף ממשפחת הטירנוזאוריים; עוד דוגמאות לכך הן הטריצרטופס שחי לצד הטירנוזאורוס רקס ופכיריינוזאורוס שחיי לצד הגורגוזאורוס. הטורף מותאם לצוד את הטרף והטרף מותאם להתגונן מפניו, דבר שנפוץ מאוד בהרבה מקרים בממלכת בעלי החיים ונקרא קו-אבולוציה.
סטריקוזאורוס היה דינוזאור בינוני בגודלו: אורכו היה כ-5.5 מטרים (18 רגל) ומשקלו 2.7–3 טונות (2,700–3,000 קילוגרם), הוא התנשא לגובה של 1.8–2 מטרים (5.9–6.6 רגל) באגן הירכיים[א], אך כשהרים את ראשו התנשא מעל גובה של שחקן כדורסל ממוצע.[ב] לשם השוואה, גודלו היה כגודל קרנף מודרני, ואילו גודל הצרטופסיים הגדולים ביותר (כגון טריצרטופס) היה כשל פיל סוואנה אפריקני (אורך של 8–9 מטרים ומשקל של למעלה מ-6 טונות).
לסטירקוזאורוס הייתה קרן בודדת על האף. קרן זו הייתה ישרה ועבה. אורכה היה 50–55 סנטימטרים (20–22 אינץ').[1] לם עצמו העריך על סמך קרן אף שבורה שאורכה המרבי היה 57 סנטימטרים (1.87 רגל), אך ייתכן שהקרן התעגלה בגובה נמוך יותר. קרן האף של סטריקוזאורוס הייתה אחת הגדולות והמרשימות בקרב הצרטופסיים. אם אכן היא הייתה ישרה ומחודדת בקצה (ולא מעוקלת כמו אצל אייניוזאורוס ומינים מסוימים של צנטרוזאורוס) היא כנראה היוותה נשק מרתיע וקטלני נגד טורפים.
החלק המרשים ביותר של הגולגולת היה העטרה עטורת הדוקרנים. הרכב הדוקרנים והבליטות החדות השתנה בין הפרטים (שונות ביולוגית תוך-מינית) אך בדרך כלל היה בתצורה הבאה: מראש ה-parietal, החלק האמצעי של העטרה, בלטו שני דוקרנים ארוכים, שאורכם היה כ-40–50 סנטימטרים (1.3–1.6 רגל), ושני דוקרנים קצרים שהתעקלו קדימה אל כיוון העטרה. בכל צד של העטרה, מעצם ה-squamosal, בלטו 2–3 דוקרנים מעוקלים במקצת שפנו החוצה. בחלק התחתון של העטרה בלטו בליטות עטרה קצרות ומשולשיות.
כמו כמעט כל הצרטופסיים, בעטרה של הסטריקוזאורוס היו שני חללים גדולים בעצם, המכונים "חלונות", fenestrae. חורים אלו נועדו להקל את משקל העטרה אך בכך מנעו ממנה לתפקד כמגן יעיל לצוואר. העטרה הייתה מכוסה בעור וקשקשים, שהיו ככל הנראה בעלי תבניות צבעוניות, וביחד עם מופע הדוקרנים המרשים, שימשה בעיקר לתצוגה. כנראה היה לה שימוש מרכזי בחיזור וייתכן שגם בהרתעת טורפים.
חלקו הקדמי של הראש היה צר ועמוק. פיו של סטריקוזאורוס היה מצויד במקור דמויי-תוכי שהורכב מכיסוי קרני על עצם ה-rostral, שהייתה ייחודית לצרטופסים. בירכתי פיו נמצאו סוללות שיניים שחתכו את המזון שקטף לחתיכות קטנות, לפני העיכול בקיבה.
כמו כל הצרטופסיים, הסטירקוזאורוס הלך על ארבע רגליים. ברגליו האחוריות היו 4 אצבעות מכוסות במעין פרסות וברגליו הקדמיות היו 5 אצבעות, מהן רק 3 מכוסות בפרסות והשאר מנוונות. היציבה שלו הייתה יחסית זקופה, כאשר רגליו האחוריות היו זקופות ואילו רגליו הקדמיות היו מכופפות במקצת, בעמדת ביניים בין זקיפות מוחלטת לפיסוק לצדדים כמו בלטאות. מבחינה זו, סטריקוזאורוס הלך כמו קרנף.
הזנב היה קצר יחסית. העור היה מכוסה בקשקשים, כמו של תנין. הפלאונטולוגים הסיקו זאת על סמך טביעות עור מאובנות של צנטרוזאורוס וטריצרטופס, מינים הקרובים לסטריקוזאורוס.[ג]
המאובנים הראשונים של סטירקוזאורוס נתגלו באלברטה שבקנדה על ידי צ'ארלס מורטרם שטרנברג באזור שכיום ידוע כהפארק הפרובינציאלי דינוזאור, ותואר מדעית על ידי לורנס לם ((אנ'), נכתב לעיתים קרובות כלמבה או למב) ב-1913. הוא טבע את שם הסוג והמין: Styracosaurus albertensis, "לטאה קוצנית מאלברטה". צוות של מוזיאון אונטריו המלכותי שב למחצבה בה נמצאו השרידים המקומיים ומצאו את הלסת התחתונה ואת רוב השלד. לפי מאובנים אלו העריך הצוות את אורכו ב-5.5–5.8 מטרים (18–19 רגל) והתנשא לגובה של 1.65 מטרים (5.4 רגל) באגן הירכיים.[1] מאפיין לא רגיל של הגולגולת שנמצאה הוא חפיפה בין שני הדוקרנים בצד השמאלי של העטרה, ככל הנראה כתוצאה משבר. החלק הסימטרי מצד ימין לא נמצא, ולכן הצורה התקינה של חלק זה איננה ידועה בוודאות.
ב-1915, ברנום בראון וצוותו, שעבדו בעבור המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע בניו יורק, גילו ואספו שלד כמעט שלם וגולגולת חלקית מהפארק הפרובינציאלי דינוזאור ליד סטיבוויל שבאלברטה. בראון ואריך מארן שלייקייר בחנו את המאובנים והשוו אותם לאלו של סטריקוזאורוס אלברטאנסיס עקב דמיונם וקרבתם במקום ובשכבה הגאולוגית. הם קבעו שהם דומים מספיק להיות שייכים לאותו סוג אך שונים מספיק כדי להיות מוגדר כמין חדש. הוא פרסם מאמר מדעי ובו הגדיר מין חדש Styracosaurus parksi. בין ההבדלים שציינו בראון ושלייקייר היו עצם לחי שונה וחוליות זנב קטנות יותר. לסטירקוזאורוס פרקסי הייתה לסת חסונה יותר, עצם שיניים קצרה יותר והעטרה הייתה שונה בצורתה. עם זאת, הגולגולת שעליה הסתמכו עברה שחזור שכלל את הוספת החלקים החסרים בגבס ובמאמר המקורי לא הופיע איור של הגולגולת. בחינה מאוחרת של הממצאים קבעה שאין מדובר במין חדש, המין סטירקוזאורוס פרקסי בוטל ושויך לסטירקוזאורוס אלברטאנסיס וכיום נחשב לסינונים של האחרון. בקיץ 2006 דארן טנקה ממוזיאון טירל המלכותי איתר את האתר בו נחפר סטירקוזאורוס פרקסי, ומצא בשטח חלק מהגולגולת שהחופרים שכחו בטעות. גם כעת מתבצעות חפירות באתר בתקווה למצוא מאובנים נוספים שיעזרו להכריע סופית האם סטירקוזאורוס פרקסי הוא בעצם סטירקוזאורוס אלברטאנסיס או שמדובר במין נפרד. בסמוך לשם נמצא מצע מאובנים, שזכה לשם "מצע 42", ובו מאובנים רבים של עצמות צרטופסיים, כולל שברי גולגולות רבים.
ב-1930 תיאר צ'ארלס גילמור מין נוסף: Styracosaurus ovatus, מתצורת שתי התרופות (אנ') במונטנה. חומר המאובנים היה חלקי למדי והחלק שנשתמר באופן הטוב ביותר היה חלק מעצם ה-parietal של העטרה. אך חלק זה היה חשוב מאוד שכן בניגוד לשני הדוקרנים הגדולים שבולטים מאמצע העטרה ומתרחקים זה מזה כפי שהיה בסטירקוזאורוס אלברטאנסיס, כאן הדוקרנים דווקא נטו זה אל זה, פנימה, ונפגשו בקצותיהם. ייתכן שגם היו שני זוגות של דוקרנים צדדיים במקום שלושה. הדוקרנים קצרים יותר מאלה של סטירקוזאורוס אלברטאנסיס, כאשר הדוקרן ארוך ביותר מגיע לאורך של 295 מילימטרים (11.6 אינץ'). ב-2010 צוות פלאונטולוגים בראשות ריאן, הולמס וראסל, בחן מאובן זה ואשרר שמדובר במין נפרד. מאוחר יותר באותה שנה, מקדונלנד וג'ון ר. הורנר הרחיקו לכת אף יותר וקבעו שמדובר גם בסוג נפרד, לו הם קראו רובאוזאורוס - Robeosaurus ovatus. עם זאת, ממצאים שנתגלו לאחרונה ומחקרים עליהם העלו תיגר על כך וייתכן שמין זה יוחזר אל הסוג סטירקוזאורוס.
במרוצת השנים חוקרים "נתגלו" עוד מינים של סטירקוזאורוס, אך בחינה של הממצאים שייכה אותם לסוגים אחרים.
הסטירקוזאורוס מופיע במספר סרטים והוא בולט עם עטרתו הגדולה והקוצנית. ישנם גם ציורים חשובים המראים את הסטירקוזאורוס בקרב נגד דספלטוזאורוס או טורפים אחרים ממשפחת הטירנוזאוריים.
נקבת סטירקוזאורוס מופיעה בסרט דינוזאור כשהיא הולכת בסוף העדר.
בסרט הדינוזאור הטוב מופיע סטירקוזאורוס מוזר האוסף על קרניו אוסף של יצורים כדי שיגנו עליו.
סטירקוזאורוס מופיע גם בספר "פארק היורה" עם זאת הוא לא נראה בסרטים אך מופיע על איורים וספרים בעולם היורה: מחנה הקרטיקון.
דינוזאור זה הופיע בסדרות פלאווורלד והדינוזאורים!.
דינוזאור זה הופיע במשחקי המחשב Jurassic Park: Operation Genesis, פארק היורה 3: בניית פארק, Jurassic World Evolution וJurassic World Evolution 2.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.