Loading AI tools
חברה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלביט מערכות - סאיקלון בע"מ, שנקראה בעבר סאיקלון מוצרי תעופה, היא חברה ישראלית בבעלות אלביט מערכות. החברה מתמחה בתכנון, פיתוח וייצור מבנים תעופתיים לשוק האזרחי והצבאי. מפעל החברה שוכן בפארק תעשיות בר-לב, ממערב לכרמיאל.
 | |
| מנחת ציקלון שהוקם על ידי החברה (מפעלי החברה ממוקמים בפינה הימנית העליונה של התמונה) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | יואש צידון |
| תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
| חברת אם | אלביט מערכות |
| משרד ראשי | פארק תעשיות בר-לב |
| ענפי תעשייה |
תעשייה ביטחונית תעשייה אווירית |
| מוצרים עיקריים | פיתוח וייצור מבנים תעופתיים לשוק האזרחי והצבאי |
| עובדים | 500 |
  | |
החברה הוקמה בשנת 1970 בשם "ציקלון מוצרי תעופה" ביוזמתו של יואש צידון, שהחזיק 10% ממניות החברה, ושתי חברות: חברה בבעלות מילה ברנר ויעקב מרידור, שהחזיקה 45% מהמניות וחברת "עץ לבוד תעשיות והשקעות" שגם החזיקה 45% מהמניות[1], במטרה לבנות מטוסים קלים. החברה הייתה במשא ומתן להקים קו ייצור להרכבת גרסה תלת-מנועית, של מטוס ה"בריטן נורמן איילנדר" (ה"טרילנדר"), מטוס נוסעים קל מתוצרת חברת בריטן נורמן[2]. יחד עם המפעל נבנה מנחת ציקלון, שנועד לאפשר למפעל להטיס בתחומו את המטוסים הקלים שיצאו מקו הייצור. הסכם ייצור לבסוף לא נחתם, והמפעל התמחה בייצור תת-מרכבים של מטוסים ובשיפוץ מסוקים. המפעל שימש כקבלן משנה של התעשייה האווירית לישראל, ייצר והרכיב מכלולי גוף למטוס הנשר והכפיר בשנות ה-70 של המאה ה-20[3]. ב-1974 מכר יואש צידון את חלקו במפעל.
עזר ויצמן שימש כיו"ר החברה במשך מספר שנים בשנות ה-70[4].
בשנות ה-80 שוב נעשה ניסיון, שלא יצא לפועל, להרכיב מטוסים קלים במפעל[5].
בשנת 1982, החל המפעל לייצר חלקים למטוס ה-F-16, במסגרת הסכם רכש גומלין עם יצרנית המטוס חברת ג'נרל דיינמיקס[6]. לצורך כך הקימה החברה מפעל חדש בשם "כרכום", שעסק עוסק בייצור חומרים מרוכבים[7]. החברה גם הייתה אמורה לספק חלקים לפרויקט הלביא[8], אך הפרויקט בוטל באוגוסט 1987[9].
בשנת 1999, רכשה חברת אלביט מערכות את המפעל[10]. בשנת 2004, רכשה סאיקלון את מפעל "תעופה" בטירת כרמל מתע"ש[11].
בשנת 2009, נחתם הסכם עם חברת בומברדייה איירוספייס מקבוצת בומברדייה, לאספקת חלקי מטוסים. זאת, במסגרת הסכם רכש גומלין עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, לאחר שבומברדייה זכתה במכרז ממשלתי של רכבת ישראל לרכישת קרונות והייתה מחייבת ברכישות גומלין מהתעשייה הישראלית בשיעור של כ-35% מהיקף המכרז[12].
בשנת 2015, זכתה במכרז לרכישה ותחזוקה של 6 מסוקי היחידה האווירית של משטרת ישראל מדגם איירבוס H125 ואיירבוס H145[13].
החברה מפתחת מוצרים ומערכות ומספקת שירותים בתחומים הבאים:
במאי 2018 חנכה סאיקלון מפעל חדש בטביליסי בירת גיאורגיה, המפעל שמעסיק כ-300 עובדים מספק חלקי מטוסים שעשויים מחומרים מרוכבים לתעשיות התעופה האזרחיות, בעיקר לחברת בואינג. בהקמת המפעל הושקעו כ-90 מיליון דולר והוא מאפשר גישה נוחה לכוח אדם בשכר נמוך יחסית לזה שהחברה משלמת בישראל[14].
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החליטה החברה לנסות וגוון את מקורות ההכנסה שלה ולפתח מוצרים חדשים וייחודיים. לאחר מחקר שוק ובחינה של מספר רעיונות הוחלט לפתח מטוס אז"מ - אווירון זעיר ממדים (אולטראלייט). באותן שנים התפתח התחום על ידי חובבי תעופה בעיקר בארצות הברית שבנו את המטוסים בעצמם והיו מקרים רבים של התרסקויות מטוסים. סאיקלון זיהתה את ההזדמנות לפתח אז"מ איכותי שיעמוד בתקני בטיחות[15]. לשם ייזום וקידום הפרויקט הוקמה חברת "סייקרפט", חברה בת של סאיקלון, ובראש הפרויקט עמד המהנדס ברוך לבנון, שעבד קודם במחלקת הפיתוח בתעשייה האווירית. תצורת המטוס שנבחרה הייתה מסוג "קנרד" ( בצרפתית: "ברווז") מטוס בעל סט כנפיים כפול. האב טיפוס הראשון נבנה בעיקר מאלומיניום, כשבקצהו הקדמי זוג כנפוני קנרד ובקצהו האחורי, המוגבה, מנוע בוכנה קטן. בכנפיים הראשיות הותקן כנפון קצה-כנף. תא הטייס, שהיה פתוח בחלקו, מיקם את הטייס במרכז. האב טיפוס הראשון נבחן במשך כמה שבועות על המסלול במנחת ציקלון וטיסת הבכורה שלו נערכה ב-23 ביוני 1985, היא נמשכה כחצי שעה והתבצעה על ידי ברוך לבנון[16].
האב טיפוס השני נבנה מחומרים מרוכבים, ותצורת תא הטייס שונתה לזו של מושב בצד מושב. טיסת המבחן הראשונה שלו נערכה ביוני 1986, שלאחריה בוצעו בו כארבעים טיסות מבחן נוספות במתארים שונים. הגרסה הסופית של הגמביט, שקיבל את הרישום 4X-HAN, טסה לראשונה ב-13 בינואר 1987 וכמה שבועות אחר כך הוא נחשף לראשונה לציבור באירוע השקה שנערך במנחת מגידו[16]. באותה שנה המטוס הוצג ב"תערוכת אושקוש", תצוגת המטוסים השנתית בעיר אושקוש שבמדינת ויסקונסין בצפון ארצות הברית, הנחשבת לאירוע התעופה הגדולה ביותר בעולם מבחינת מספר כלי-הטיס וקהל המבקרים. המטוס נמכר תמורת 20,000 דולר לגרסה הבסיסית ו-25,000 דולר עם מנוע חזק יותר, בתערוכה התקבלו 23 הזמנות[15].
ב-1988 המנכ"ל החדש שמונה לחברת סאיקלון, החליט לבטל את הפרויקט ולא להשקיע בו תקציבים נוספים, ברוך לבנון נאלץ לחפש משקיעים חדשים, אך לאחר שמצא משקיעים מארצות הברית, שהיו מוכנים לממן את הפרויקט תמורת מלוא הבעלות בחברת "סייקרפט", סירבה חברת סאיקלון לוותר על הבעלות לאחר שהשקיע בו כספים רבים במהלך השנים. הפרויקט נסגר סופית ב-1989, המטוס שיוצר מוצג במדשאה שלפני משרדי הנהלת החברה[15].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
