נפטון (מיתולוגיה)

במיתולוגיה הרומית נפטון (בלטינית: Neptunus) היה אל הים, מקבילו הרומי של האל היווני פוסידון. כיוון שכוחם הצבאי של הרומאים היה בעיקר כוח צבאי יבשתי, ברומא העתיקה לא נודעה לנפטון חשיבות רבה, והוא תואר כאל חלש ולא דומיננטי.

עובדות מהירות תרבות, אלים מקבילים ...

נפטון
Neptunus

תרבות	מיתולוגיה רומית, דת רומא העתיקה
אלים מקבילים	ניורד, אגיר, מלך הים, פוסידון
אב	סטורן
אחים	וסטה, קרס, יופיטר, פלוטו, יונו
בן או בת זוג	Salacia, אמפיטריטה, תטיס, Venilia
צאצאים	Halaesus, לאוקון, טריטון

"נפטונוס" היה האל האיטלקי הקדום של מים, נחלים ומעיינות, והחל משלהי המאה ה-5 לפנה"ס הוא זוהה עם פוסידון.^[1]

המיתוסים הרומיים המתארים את דמותו של נפטון, מוצאו ומעלליו שאובים כולם מן המיתולוגיה היוונית. בין היתר, תואר נפטון כחי בארמון ששכן בקרקעית הים, ושהיה עשוי כולו זהב, אלמוגים ואבני חן, וכרוכב במרכבה הרתומה לסוסים בעלי זנב דג (היפוקמפוס). הוא יוצג, על פי רוב, מחזיק טריידנט (קלשון בעל שלוש שיניים), ששימש גם ככלי נשקו.

נפטון הוא אחד מארבעה אלים רומיים אשר יש להקריב למענם שור. שלושת האחרים היו אפולו, מרס ויופיטר.^[2]

על שמו של האל הרומי קרוי כוכב הלכת השמיני במרחקו מן השמש, נפטון, שנתגלה ב-23 בספטמבר 1846.

מקדשים

בניגוד ליוונים שהוקירו וכיבדו עד מאוד את פוסידון, הרומאים תיארו את נפטון בעיקר כאל הסוסים ("נפטון אקוויסטר"; Neptune Equester). נפטון נחשב לפטרונם של מרוצי הסוסים, ועל כן אחד ממקדשיו הוקם ליד קרקס פלמיניוס, מסלול המרוצים הרומי. זהו המקדש היחיד שנבנה לנפטון ברומא, והוא מתוארך לשנת 206 לפני הספירה.^[3] המקדש שוחזר על ידי הקונסול הרומי גנאוס דומיטיוס אהנוברבוס, בשנת 40 לפני הספירה, באירוע שתואר על מטבע שנטבע על ידי הקונסול באימפריה הרומית.

בנוסף, נבנתה בשדה מרס בזיליקת נפטוני, אשר הוקדשה לקרב אקטיום, על ידי אגריפס.^[4] בזיליקה זו דחקה מקדש ישן יותר בשדה, שאף הוא החליף מזבח עתיק.^[5] במקדש שם נערכת הנפטונאליה, יום החג החשוב ביותר של נפטון, בשיא הקיץ (בדרך כלל ב-23 ביולי). תאריך החג מעיד על כך שנפטון היה אל מקורות המים בתקופות של בצורת וחום.^[6]