פטרהוף
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטרגוף או פטרהוף (ברוסית: Петерго́ф; מגרמנית: Peterhof, "חצרו של פיוטר"[1]), כונה פטרודבורץ (Петродворец) משנת 1944 עד 1997, היא עיירה בנפת ארמונות פיוטר הגדול בעיר הפדרלית סנקט פטרבורג, השוכנת לחוף הדרומי של המפרץ הפיני, לא הרחק מארמון קונסטנטין.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד |
1711  | ||
| שטח | 48.3 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 80,701 (2023) | ||
| קואורדינטות | 59°53′00″N 29°54′00″E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
| http://mo-petergof.spb.ru | |||
  | |||
העיירה מארחת את אחד משני הקמפוסים של אוניברסיטת סנט פטרבורג ומפעל השעונים פטרודבורץ, אחד מיצרני השעונים המובילים ברוסיה. במקום שוכנת שורה של ארמונות וגנים, שנבנו בהוראתו של פיוטר הגדול ולפעמים נקראים "ורסאי הרוסית". הרכב הארמון יחד עם מרכז העיר ההיסטורי מוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
פטרהוף הוקמה בשנת 1710 כמעון פרברי קיסרי. משנת 1764 בעלת מעמד עיר. בעיר נמצא אנדרטה לאדריכלות עולמית וארמון ואמנות פארקים מהמאה ה-16: מוזיאון פטרהוף. בעלת מעמד של עיר מדעית מאז 2005.
נכון ל-2019 התגוררו בעיר 85,177 איש.
 |
ראו גם – אזור ארמונות פיוטר הגדול (סנקט פטרבורג) |
העיר שוכנת על חוץ המפרץ הפיני וגובלת מדרום עם העיר לומונוסוב ועם מחוז המשנה לומונוסוב שבמחוז לנינגרד, במערב גובלת עם העיר סנקט פטרבורג.[2] העיר מורכבת מארבע שכונות ואזורים היסטוריים:
- פטרהוף הישנה.
- פטרהוף האמצעית.
- פטרהוף החדשה.
- יגרסקאיה סלובודה.
רחוב רזבודנאיה בפטרהוף.
רחוב אברוב.
מבנה בככר רזבודנאיה בפטרהוף.
שכונת מגורים טיפוסית בפטרהוף.
פטרהוף כיום.
שכונת מגורים מודרנית.
.jpg)
המאפיין הטבעי הדומיננטי של הארמון הגדול במתחם הארמונות הוא צוק בגובה שישה עשר מטרים השוכן פחות ממאה מטרים מהחוף. מה שמכונה הגנים התחתונים (ניז'ני סאד), ששטחם כקילומטר רבוע מרכיבים את החלק הטוב יותר של שטח האדמה ברמון, הכלואים בין צוק זה לחוף, ומשתרעים מזרחה ומערבה לאורך של 200 מטרים. רוב המזרקות של נמצאות כאן, כמו גם כמה ארמונות קטנים ובניינים חיצוניים. ממזרח לגנים התחתונים שוכן פארק אלכסנדר עם מבני התחייה גותית מהמאה ה-19 כמו הקפלה הגותית.
בראש הצוק, בסמוך לאמצע הגנים התחתונים, ניצב הארמון הגדול (בולשוי דבורץ). מדרום לו נמצאים הגנים העליונים הקטנים יחסית (ורחני סאד). על פני הצוק מתחת לארמון נמצא המפל הגדול (בולשוי קאסקאד). זה והארמון הגדול הם מרכז היסוד של המתחם כולו. למרגלותיו מתחילה תעלת הים (Morskoy Kanal), אחת ממפעלי המים הנרחבים ביותר של תקופת הבארוק, החוצה את הגנים התחתונים.
"קוטג'" שנבנה בשנת 1829 בפארק אלכסנדר בפטרהוף ושימש כמעון קיץ של הקיסר הרוסי ניקולאי הראשון.
כנסיית אלכסנדר נבסקי, קפלה גותית שנבנתה על ידי קארל פרידריך שינקל, בפארק אלכסנדר, פטרהוף.
מזרקת הפסלים הגדולה של פטרהוף לפני הפעלתה.
זפירוס ופלורה במרכז, ורטומנוס ופומונה בצדדים מאת אנטוניו בונצה בגן העליון.
מלבד קמפוס העיר התחתית, בתי הספר והחוגים של אוניברסיטת סנקט פטרבורג נמצאים בפטרהוף גם:
- קמפוס בית הספר למנהל לניהול במיכאילובקה (כיום תחת שיפוצים)
- פקולטת מרכז המחקר למחקרי ביולוגיה ואדמה בסרגייבקה (ארמונו של לויכטנרג)
- מתחם פטרודבורץ הכולל ארבע פקולטות:
- תהליכי בקרה ויישומי מתמטיקה
- כימיה
- מתמטיקה ומכניקה
- פיזיקה
- שבעה מכוני מחקר:
- אסטרונומיה
- כימיה
- תהליכים חישוביים ומתמטיקה
- מחקר לייזר
- מתמטיקה ומכניקה
- רדיופיזיקה
- פיזיקה
- כמו כן ישנם 12 מעונות ומספר תשתיות.[3]
מתחם הארמונות (פטרודבורץ) מתחיל בשנות השישים של המאה העשרים, עם קבלת ההחלטה להעתיק את שיטות העבודה הבינלאומיות הטובות ביותר ולבנות קמפוס פרברי חדש לאוניברסיטה, שנזקקה למתחם חדש. עם זאת, נאמר כי הרעיון זכה להתנגדות מצד האוניברסיטה, בשל מרחק שעתיים הנסיעה ממבנה האוניברסיטה עצמה. ברם, כמעט ארבע פקולטות עברו להשתכן בפטרהוף.[4]
בשנות התשעים של המאה העשרים מספר הסטודנטים מאזורים אחרים צנח משמעותית, והאוניברסיטה מכרה רבים ממעונות העיר שלה. כשהמגמה התהפכה, הצורך בדיור גרם להנהלת האוניברסיטה להכיל את מרבית הסטודנטים בפטרהוף, אפילו את הלומדים בפקולטות במרכז העיר, מה שיצר מתחים מסוימים. עם זאת, נראה כי הרעיון של קמפוס פרברי עודנו קיים, מכיוון שממשלת הפדרציה הרוסית החליטה למסור את אחוזת מיכאילובקה לאוניברסיטה כדי לשפץ ולשחזר אותו ולאכלס בו את הקמפוס של בית הספר למינהל.[5]
בשל נוכחותם הנרחבת של מתקני מחקר, השייכים בעיקר לאוניברסיטת סנקט פטרבורג, נבחר פטרהוף להיקרא נאוקוגרד בשנת 2005.[6]
המפעל הוותיק ביותר ברוסיה הוקם על ידי פיוטר הגדול בשנת 1721 תחילה כמפעל שנועד לסייע בבניית ארמונות פטרהוף אך גם ארמונות אחרים בסנקט פטרבורג. המפעל החל לייצר ציוד וחלקים לתעשיית השעונים בשנות העשרים. לאחר מלחמת העולם השנייה החל המפעל לייצר שעונים שלמים תחת שם המותג פובדה ומשנת 1961 תחת המותג Raketa. בשנת 1985 היו במפעל 7,500 עובדים ונוצרו 5 מיליון שעונים מכניים בשנה. כיום זהו מפעל השעונים האחרון ברוסיה המייצר את תצורתו מא' ועד ת', אם כי הייצור קטן בהרבה מכפי שהיה בעבר.[7][8]
את העיירה משרתים שלוש תחנות רכבת (נובי פטרהוף, סטארי פטרהוף ותחנת האוניברסיטה). ארמונות פטרהוף נגישים דרך הים באמצעות הידרופולים הממוקמים בסמוך לארמון החורף בסנקט פטרבורג. ניתן להגיע בקלות אל הארמון בתחבורה ציבורית ושירותי ואן פרטיים שמבצעים נסיעות קבועות מהעיר לפטרהוף.
הגישה לגנים העליונים היא בחינם, אך הכניסה לגנים התחתונים מחייבת רכישת כרטיסים (לא כלולה בתשלום הסירה למבקרים המגיעים באמצעות הידרופויל). הארמונות עצמם והקפלה נגישים רק כחלק מסיורים מודרכים.
העיר מהווה מחוז מוניציפלי בתחומי העיר סנקט פטרבורג. גוף השלטון המקומי היא המועצה המוניציפלית (Муниципальный Совет) שפועלת מאז 1998 כגוף עירוני מחוקק. בבחירות 2014 נבחרו 19 חברי המועצה, 18 מהם חברי מפלגת השלטון רוסיה המאוחדת ונציג אחד מטעם המפלגה הקומוניסטית.
ראש המועצה המונציאפלית של פטרהוף מאז 2016 היא סבטלנה מאליק. הגוף הביצועי העליון היא העירייה ובראשה עומד אלכסנדר שיפמן.[9]
בעיר פועלים בתי ספר לספורט ומועדון הספורט "סובול" הכולל מספר מתקני אימונים והתעמלות. מועדון ההוקי קרח סק"א סנקט פטרבורג מפעיל בעיר את מועדון ההוקי לילדים סק"א פטרהוף.
באד הומבורג, גרמניה
לה בלאן-מניל, צרפת
סופוט, פולין
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
