פיאצה נאבונה

פיאצה נאבונה (באיטלקית: Piazza Navona) היא כיכר מרכזית עם יצירות ובניינים בסגנון הבארוק^[1], בליבו של האזור התיירותי של רומא. את הכיכר תכנן ברניני, מהאדריכלים המובילים בתקופתו, עבור משפחת האפיפיור אינוקנטיוס העשירי. הכיכר נבנתה על הריסות אצטדיון דומיטיאנוס מהמאה הראשונה.

פיאצה נאבונה

Piazza Navona ‎

מידע כללי
אורך	275 מטר
רוחב	106 מטר
שטח	29,150 מ"ר
מיקום
עיר	רומא
רובע	פאריונה
רחובות מסתעפים	Corsia Agonale, Via di Santa Maria dell'anima
מפגשים עיקריים	קורסו דל רינשימנטו
אתרים	מזרקות ארבע הנהרות, נפטון, והמורי
קואורדינטות	41°53′56″N 12°28′23″E
מפת מיקום מפה מפורטת tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

ליד הכיכר הוצב פסקינו, הראשון בין הפסלים המדברים של רומא.

מיקום הכיכר

פיאצה נאבונה מצויה במיקום מרכזי ברומא. היא במרחק של דקות הליכה סופרות מפאלאצו מדאמה ברומא (אנ'), בו שוכן הסנאט של איטליה (הבית העליון של הפרלמנט האיטלקי). באותו הכיוון נמצאים גם פיאצה דלה רוטונדה והפנתאון. הפיאצה קרובה גם לנהר הטיבר. הכיכר פנימית (כלומר, מוקפת בבניינים), וגובלת ישירות ברחוב ויה די פסקואינו (Via di Pasquino) בלבד, בצידה הדרומי. הרחובות והסמטאות האחרים הגובלים בפיאצה מקושרים אליה ברחובות קטנים ובסמטאות, ואלו הם: קורסו דל רינשימנטו (Corso del Rinascimento)-המתחבר לכיכר באמצעות סמטת קורסיה אגונלה (Corsia Agonale), ויה די סנטה מריה דל'אנימה (Via di Santa Maria dell'anima)-המתחבר באמצעות סמטת ויה די ס. אנייזה אין אגונה (Via di S.Agnes in Agone), ו-ויה אגונלה (Via Agonale)-המחבר את הפיאצה בצד הצפוני, עם כיכר Piazza di Tor Sanguinga.

היסטוריה

הכיכר החלה את ימיה כאצטדיון לאירועי ספורט אתלטיים בסגנון יווני, שבנה הקיסר דומיטיאנוס^[2] בשנת 86 לספירה. האצטדיון תוכנן לכ-30,000 אלף צופים^[3]. שמה של הכיכר הוא שיבוש של השם העתיק שהיה סירקוס אגונליס (ארנה לתחרויות), שבחלוף הזמן השתבש ל-אבונה, ולבסוף לנאבונה, שמה הנוכחי^[4]. עם שקיעתה של האימפריה הרומית ננטש גם האצטדיון. בימי הביניים החלו לצוץ במקום מבנים קטנים, בתי הארחה ודוכנים. האצטדיון עדיין שימש גם ליעודו המקורי, ונערכו תחרויות של אבירים^[5]. מהמחצית השנייה של המאה ה-15, שימשה פיאצה נאבונה כשוק של ירקות ובשר, והיו בו דוכנים לממכר מוצרים שונים. בין השנים 1572 - 1585 נבנו שלוש מזרקות בהוראת האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, שסיפקו בין השאר מי שתייה לבני אדם ולחיות שהגיעו לשוק שהתקיים במקום^[5]. השינוי הגדול בכיכר החל בהוראת האפיפיור אינוקנטיוס העשירי, הנחה את אמן והפסל ברניני, לבנות את מזרקת ארבע הנהרות, לקראת חגיגות היובל ב-1650^[6]. מאז החלה בכיכר בניה ששכללה הוספת מזרקות, כנסיות וארמונות, אשר הביאה את פיאצה נאבונה לצורה והאופי הנוכחיים.

מבנה הכיכר, המזרקות והבניינים

צורת הכיכר היא של מלבן ארוך אך מעוגל בקצותיו, כשל זירת מרוצים שעל חורבותיה הוקמה. בכיכר מוצבות שלוש מזרקות, וסביבה בניינים שחלקם תוכננו בידיי אדריכלים ידועים. יש הסבורים, שזו הכיכר היפה ביותר ברומא^[7].

• מזרקת ארבע הנהרות - מזרקת ארבעת הנהרות ניצבת בלב הכיכר, במקום הבולט ביותר. בלב המזרקה ניצב אובליסק מצרי וסביבו פיסל ג'ובאני לורנצו ברניני ארבע דמויות, המייצגות ארבע נהרות גדולים בכל אחת מהיבשות שהיו מוכרות באותה התקופה. דמות הנילוס באפריקה, דמות הדנובה באירופה, דמות של ריו דה לה פלאטה ביבשת אמריקה, ודמות נהר הגנגס מייצג את יבשת אסיה^[8].
• מזרקת המורי - המזרקה הממוקמת בצד הדרומי של הכיכר, תוכננה על ידי ג'אקומו דלה פורטה (אנ'), שופצה מאוחר יותר על ידי ברניני ושונתה שוב ב-1874 בידיי לואיג'י אמיצ'י. הדמות המרכזית שברניני עיצב נקראת בטעות "המורי" (השחור), כפי הנראה עקב תווי פניה.^[9]
• מזרקת נפטון - מזרקת נפטון מצויה בצידה הצפוני של הכיכר. במקור המזרקה נבנתה כמזרקה בלבד ב-1572, ללא פסלים, על-ידי ג'אקומו דלה פורטה, בהוראת האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר. הפסלים נוספו רק ב-1873 כהחלטה של עיריית רומא, לאחר שקוימה תחרות בין אומנים. בעבר כונתה "מזרקת בוני הקומקומים"^[10]. הפסל המרכזי מתאר את נפטון, הנלחם בתמנון ענק^[11]. דמויות נוספות במזרקה הן קופידונים, דמויות נשיות, דולפינים ועוד.
• כנסיית אגנס הקדושה בייסורים - באיטליקית סנט'אנייזה אין אגונה. הכנסייה הבארוקית נבנתה בתכנונו של פרנצ'סקו בורומיני, במינוי של האפיפיור אינוקנטוס העשירי, לאחר שהחליף אדריכלים קודמים שמונו לתפקיד. מסופר, כי באתר הומתה אגנס (אנייזה) הקדושה, שעל שמה הכנסייה. לפי מסופר, ששערה של הקדושה צמח פלאים על פני כל גופה כשצוותה להתפשט - כדי שצניעותה לא תיפגע. פסלה מוצב בחזית הכנסייה ופסל נוסף בתוכה^[12].
• ארמון פמפילי - עם היבחרו לאפיפור אינוקנטיוס העשירי לבית פמפילי, נתן מתנות רבות למשפחתו. במיוחד לגיסתו אולימפיה, שהתגוררה בארמון פמפילי (אנ') המפואר בפיאצה נאבונה^[7]. הארמון ניצב בחלק הצפוני של הכיכר, בערך מול מזרקת נפטון.
• הפסל המדבר פסקינו - פסקינו הוא הראשון מששת הפסלים המדברים של רומא. הפסלים המדברים היו מוסד של תלונות אנונימיות נגד השלטונות. פסקינו ניצב קרוב מאד לפיאצה נאבונה, ברחוב הנקרא על שמו, רחוב פסקינו - Via di Pasquino הגובל בצידה הדרומי של הכיכר.
• בתי קפה ומסעדות - צידו הפנימי של הכיכר מלא בבתי קפה רבים ובמסעדות. תושבי רומא וגם תיירים יושבים בהם ביום, ובאווירה רומנטית בערב ובלילה, לאור נרות ועששיות.

פיאצה נאבונה ואומנות

בכיכר זו שר ב-1958 מריו לנצה את שירו המפורסם "להתראות רומא" ("Arrivederci Roma") בסרט שבע הגבעות של רומא.

בספרו של דן בראון "מלאכים ושדים"^[13], דמות הרשע נלחם בגיבור הספר רוברט לנגדון, בתוך מימיי מזרקת ארבע הנהרות. בשנת 2009 הפכה עלילת הספר לסרט הוליווד "מלאכים ושדים", בכיכובו של טום הנקס. הכיכר נזכרת גם בספרה של אליזבת גילברט "לאכול, להתפלל, לאהוב". גם ספר זה הפך לסרט ב-2010^[14] . פיאצה נאבונה שימשה כאחד מאתרי ההסרטה של הסרט "הכישרון של מר ריפלי"^[15], בכיכובו של מאט דיימון. בסרט "אתמול, היום ומחר" (1964), אחת הדמויות שגולמו על ידי סופיה לורן מתגוררת בפיאצה נאבונה. בפיאצה הוסרטו קטעים מסרט המתח "מתנקש אמריקאי" (2017)^[16]

לא מעט אנשים מפורסמים ביקרו בכיכר נאבונה, להנאה או לעבודה. ביניהם אינוקנטיוס העשירי, שהנחיותיו הביאו חלקים גדולים מהכיכר לצורתם הנוכחית, גתה בעת סיורו באיטליה, צ'ארלס דיקנס והנרי ג'יימס. מחברי הספרים שעלילתם נוגעת בפיאצה, דן בראון ואליזבת גילברט ביקרו בכיכר כחלק מכתיבת הספרים.

היריבות בורומיני - ברניני. בין שני האומנים המפורסמים שעיצבו את פני פיאצה נאבונה הייתה יריבות ידועה, מרה וגלויה. רבים ממומחי האומנות סבורים, שתנועת ידו של דמות נהר הריו דלה פלטה שפיסל ברניני, היא תנועה מגונה אל מול כנסיית סנט'אנייזה אין אגונה, הבנויה מולה במרחק של מטרים ספורים. כן מסופר, שפני דמות נהר הנילוס מכוסים, כדי שלא יראה את זוועות תכנון הכנסייה של בורומיני^[17].

תחבורה

לכיכר מגיעים קווי אוטובוס רבים: 64,190F, 492, 46, 62, 81, N46, N98, 30, 70, N70, 87, C3, 40, N201^[18]. הכיכר עצמה הנה אזור להולכי רגל בלבד, ותחנות האוטובוס מצויות ברחובות הסמוכים.

מטרו: לקו הירוק (C), יש תחנה בקרבת הפנתאון^[19] ופיאצה דלה רוטונדה, במרחק הליכה קצר.

הליכה רגלית: פיאצה נאבונה מצויה בלב רומא, ובטווח הליכה קצרה ונינוחה מפלאצו מדאמה, מהפנתאון, מנהר הטיבר ומבית המשפט העליון. ההליכה ארוכה מעט יותר, אך אינה ארוכה מדי למזרקת טרווי, לרחוב ויה דל קורסו, ולקמפו די פיורי.

ראו גם

• פיאצה דלה רוטונדה
• הפנתיאון
• קמפו די פיורי
• מזרקת טרווי
• המדרגות הספרדיות

גלריה

• 
  פיאצה נאבונה במבט דרומה.
• 
  מזרקת נפטון בלילה.
• 
  תמונת לילה של כנסיית סנט'אנייזה אין אגונה, והאובליסק שבמרכז מזרקת ארבע הנהרות.
• 
  האובליסק ומזרקת ארבע הנהרות.
• 
  הכיכר מלאה ברוב שעות היום והערב בתיירים, יושבי בתי קפה, רוכלים, ותושבי רומא.
• 
  ציירם ורוכלי תמונות בפעולה, בפיאצה נאבונה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיאצה נאבונה בוויקישיתוף

• Goodbye to Rome | Arrivederci, Roma - Mario Lanza & Luisa Di Meo, סרטון בערוץ "balletamie", באתר יוטיוב (אורך: 02:32)