Loading AI tools
פעיל פוליטי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעם פדרמן (נולד ב-25 באוקטובר 1969 בירושלים) הוא פעיל ימין קיצוני ישראלי, מראשי תנועת כך. הוא ריצה מספר עונשי מאסר[1]. מעצרו המנהלי של פדרמן נחשב בשעתו לארוך ביותר בין העצורים היהודים לאחר שהוחזק כ-9 חודשים בבית סוהר בגין חשד למעורבות בפעילות טרור.
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1969 (בן 55) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים |
חברון |
| השכלה |
הקריה האקדמית אונו |
| מפלגה |
כך |
  | |
פדרמן בעל תואר במשפטים מהקריה האקדמית אונו[2].
פדרמן גדל והתחנך בשכונת תלפיות בירושלים, בנם של דוד, יליד פולין ורינה, ילידת ארגנטינה. אביו, דוד פדרמן, איש אצ"ל, נעצר על ידי הבריטים בעקבות פעילותו בארגון והוגלה לכלא באפריקה, היה יקיר העיר ירושלים, מראשי בית"ר וממקימי תנועת נאמני הר הבית. אחיו, אלי פדרמן, התפרסם בציבור במאי 2002 לאחר שבמסגרת עבודתו כמאבטח ירה והרג מחבל מתאבד פלסטיני בתל אביב לפני שזה הצליח לפוצץ את עצמו.
פדרמן לא גויס לצה"ל, עקב תקרית בה ירק בפרצופו של פייסל חוסייני[2]. בניו כן התגייסו לצה"ל, ושלושה מהם נפצעו במהלך מלחמת חרבות ברזל[3].
למד במחזור הראשון של ישיבת הרעיון היהודי[4] מייסודו של הרב מאיר כהנא. השתלב בתנועת כך[5]. ב-1988 נידון ל-20 חודשי מאסר, לאחר שהודה במסגרת עסקת טיעון בניסיון הצתת כנסיית סנט פול, בניקוב צמיגי מכוניות ורישום ססמאות נאצה על קיר ביתו של ראש עיריית ירושלים ועל קיר בניין הטלוויזיה[6][7]. ביולי 2020 סיפר פדרמן כי הופעל כסוכן שב"כ בתקופה זו, וכתב האישום נגדו הוגש לאחר שהפסיק לשתף פעולה עם השב"כ[8].
ב-23 במרץ 2000 נעצר, יחד עם ברוך מרזל, טירן פולק, יהודה עציון וברוך בן יוסף, כאשר ביקשו למחות על פגישת האפיפיור יוחנן פאולוס השני עם הרבנים הראשיים לישראל בהיכל שלמה במסגרת ביקורו בישראל. הם הועמדו לדין ונמצאו זכאים[9], ואף נפסקו להם פיצויים על הפגיעה בחירותם[10].
פדרמן נעצר מנהלית בעקבות מעצר מחתרת בת עין, בחשד שהיה מעורב וסייע למחתרת, ומעצרו הוארך בהחלטת שר הביטחון, שאול מופז. פדרמן היה נתון 9 חודשים במעצר מנהלי, ולבסוף שוחרר בהחלטה של השופט דוד חשין. המעצר עורר ויכוח ציבורי נרחב בו גברו הקולות לשחרורו[11]. השופט בהחלטתו העביר ביקורת על המשטרה ושב"כ על הטיפול בפרשה זו. לאחר שחרורו, תבע פדרמן את המדינה, וזכה בפיצוי[12].
ב-2003, במהלך ראיון טלפוני בתוכנית הטלוויזיה של שי ודרור, התבטא פדרמן בחריפות כלפי פוליטיקאים מהשמאל הישראלי באומרו כי "היה שמח לתלות את יוסי ביילין ושמעון פרס", ההתבטאות עוררה הדים רבים וחבר הכנסת מוסי רז פנה למפכ"ל המשטרה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית באשר להסתה לרצח[13].
פדרמן עלה לכותרות ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, לאחר שאיים לפגוע במסילות רכבת, משרדי ממשלה וכלי תקשורת שונים כתגובה לאישור תוכנית ההתנתקות על ידי הכנסת[14]. על רקע איומים אלו, פדרמן נעצר בשנית במעצר מנהלי, במהלכו עתר לבג"ץ מספר פעמים, אך עתירותיו נדחו.
ב-2006 ניסה פדרמן להקריב קורבן בשער האשפות, ועתר לבג"ץ בבקשה לפנות את קברה של לילי שרון, רעייתו המנוחה של ראש הממשלה, אריאל שרון, בטענה כי נקברה בצורה לא חוקית (לילי שרון נקברה בגבעת הכלניות סמוך לחוות שקמים ולא בבית קברות מוסדר)[15][16]. פנייה זו לבג"ץ, באה כתגובה להחלטת ראש הממשלה, אריאל שרון, לפנות את בית הקברות בגוש קטיף. נעם פדרמן גם נעצר בהפגנת מחאה נגד הוצאת צווים מנהליים לתושבי המאחזים. ההפגנה נערכה מול ביתו של יאיר נוה, אלוף פיקוד המרכז. באוגוסט 2009 חייב ביהמ"ש את משטרת ישראל לשלם לנעם פדרמן 5000 ש"ח בשל מעצר שווא[17].
בעקבות דבריו בנושא גירוש ערבים בריאיון לגיל ריבה בתוכנית הטלוויזיה "לימוזינה", נידון פדרמן בספטמבר 2009 ל-4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. כתב האישום הכיל 25 סעיפים של הסתה לגזענות, כאשר פדרמן זוכה מ-24 מהם והורשע רק בסעיף אחד. לאחר גזר הדין, הצהיר פדרמן כי בכוונתו לערער על חומרת העונש[18]. בערעור שהגישה המדינה הורשע פדרמן בסעיף אחד של הסתה לגזענות מתוך 24 הסעיפים ועונשו לא הוחמר[19].
באפריל 2011 ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את זיכויו של פדרמן מעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והתיק הוחזר לבית משפט השלום[20]. מספר חודשים אחר כך חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום שייחס לו את העבירות האמורות בעת הרס ביתו[21].
בעבר פעלה באתר "כח משימה יהודי" תוכנית בשם "פדרמן ללא צנזורה"[22]. בגין התכנית הוגש נגד פדרמן כתב אישום באשמת הסתה, אך בית המשפט המחוזי זיכה את פדרמן מאחר ש"לא עלה בידי המאשימה להוכיח שהדובר בתוכנית האמורה הוא המשיב"[23][24].
פדרמן פרסם שתי חוברות בעלות רקע משפטי. האחת "דע את זכויותיך"[25], העוסקת בהתמודדות עם חקירות שב"כ ומשטרה, והשנייה עוסקת בהתמודדות עם ישיבה בבית סוהר[26]. החוברות עוררו את רוגזו של הממסד בכלל, ושל השב"כ בפרט[27].
במאי 2024 ממשלת בריטניה הטילה עיצומים על פדרמן לאחר ש”אימן מספר קבוצות של מתנחלים לבצע פעולות אלימות נגד פלסטינים ולימד אותם כיצד להימנע מההשלכות האפשריות של מעשיהם על ידי הרשויות הישראליות”[28].
נעם פדרמן היה מחבריו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, בו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון. פדרמן אמר על הטבח שהיה "מעשה גדול של קידוש השם"[29]. במהלך השנים, נהג פדרמן להשתתף ב"הילולה" של ברוך גולדשטיין[30][31]. במלאת 27 שנים למותו טען פדרמן כי גולדשטיין הוא "צדיק שהציל את יהודי חברון מטבח"[32]. בשנת 2022 מתח פדרמן ביקורת על איתמר בן גביר, יושב ראש מפלגת עוצמה יהודית, לאחר שזה אמר כי הוא כבר לא חושב שגולדשטיין גיבור והסיר את תמונתו של ברוך גולדשטיין מסלון ביתו[33].
יגאל עמיר ציין את שיחותיו עם חבריו של גולדשטיין, בהם נעם פדרמן, לאחר הטבח כאחד הגורמים להחלטתו לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין[34]. ב-2005 אמר פדרמן ש"כוונותיו של יגאל עמיר היו טובות, אבל הוא טעה במעשה"[35].
פדרמן מתגורר במאחז המכונה "חוות פדרמן" ליד קריית ארבע, ב"רמת ממרא" ("גבעת חרסינה") עם אשתו, אלישבע, ועשרת ילדיהם. הזמר סיני תור התגורר בחווה עד להריסתה. במאחז היו שני בתים ופינת חי. בנובמבר 2008 הגיעו כוחות יס"מ והרסו את המבנים. מספר ימים לאחר מכן הוקמו במקום מבנים חדשים.
שופט בית משפט המחוזי, משה דרורי, פרסם ב-26 בנובמבר 2008 את החלטתו על בקשת המדינה להרחיק את נעם פדרמן מיהודה ושומרון וקובע כי צו הסגירה שלפיו סולק פדרמן מביתו - לא היה אמור לחול על פדרמן ומשפחתו. בהחלטת השופט נכתב כי ”אין המשיב חשוד בביצוע פיגועי טרור כלפי יישובים ישראלים שזו אחת ממטרות הצו... ולבטח אין הסגירה שבצו נועדה לחול על המשיב”. השופט הצדיק במידת מה את התנהגותו של פדרמן בעת הפינוי, וביקר את המדינה על הפעלת כח פינוי גם כנגד ילדים בשעה מאוחרת בלילה[36].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
