נִיר עַם הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, ממערב לשדרות, המשתייך לתנועה הקיבוצית.
שם
בהקמתו נקרא היישוב בית חנון על שם בית חאנון שעל קרקעותיה הוא הוקם. בשנת 1943 נקבע שם המקום כשְׁדֵמוֹת[3][4][5]. בשנת 1946 הוסב שם היישוב לניר עם, כסמל ל”ניר של חלוצי העם המפלסים דרך להתיישבות המוני ישראל באזור רחב ידיים זה”[6].
היסטוריה
הקיבוץ הוקם בט"ו בשבט ה'תש"ג (21 בינואר 1943)[4] על ידי קבוצת "ניר חיים"[7], חברי ארגון גורדוניה שעלו מבסרביה[8], והתגבשו בגבעת הקיבוצים ליד רחובות ולאחר מכן ליד קריית ביאליק[9][10]. בשנים שלאחר מכן הצטרפו לקיבוץ גם עולים מארגנטינה ומצרפת.
הקיבוץ הוקם על אדמות מבית חאנון שרכישתן החלה על ידי משה סמילנסקי בשנות ה-30[11], והושלמה על ידי הקרן הקיימת בתחילת שנות ה-40. הנקודה יועדה לקבוצת אברהם של הקיבוץ הדתי[12], אולם בנובמבר 1942 שוכנעה קבוצת אברהם להתיישב בכפר עציון[13] שיישובה נחשב לדחוף יותר, והנקודה הועברה לידי קבוצת ניר חיים.
קרן היסוד חפר במקום באר לאספקת מים[14]. קידוחים באזור ניר עם שימשו מקור לקו המים שהונח בשנת 1947 וסיפק מים ל-11 הנקודות בנגב, שהוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז[15].
מפעל מכסף לייצור סכו"ם נרכש על ידי הקיבוץ בשנת 1961 ומאז הוא פועל בבעלותו.
בקיבוץ נמצא מוזיאון המים והביטחון בנגב, המתאר את פרשת מציאת המים באזור ועמידת המקום במלחמת העצמאות. בקרבת המוזיאון נמצא מאגר המים ניר עם של חברת מקורות.
ליד ניר עם נמצאת גבעת תצפית לעבר רצועת עזה ועליה פסל מתכת של פרש וסוסו. הפסל הוקם בשנת 2002 לזכר שומר השדות יעקב (ינצ'יק) גברי חבר קיבוץ ניר עם, על ידי בנו ונכדו. במבצע עופרת יצוקה, כשכתבי החוץ לא הורשו להיכנס לרצועה, הם שידרו את כתבותיהם מגבעה זו.
בשנת 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" חדרו מחבלים לישראל ותכננו לפגע בקיבוץ ניר עם ובקיבוץ ארז הסמוך, צה"ל שלח כוח של בית הספר לקצינים, בהיתקלות נהרגו ארבעה קצינים ולוחמים[16].
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[17] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[18]
שטח הקיבוץ הוא כ-20,000 דונם.
קרב ניר עם
- ערך מורחב – קרב ניר עם
ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל, תקפו כ-65 מחבלים המשתייכים לארגון הטרור הפלסטיני חמאס את הקיבוץ, בניסיון לבצע בו טבח ולחטוף אזרחים לעזה. כוחות גולני ומג"ב בלמו את ההתקפה בקרב שנמשך כשמונה עשרה שעות[19].
- מוזיאון המים של ניר עם
- מוזיאון המים של ניר עם
- בית התרבות הלא גמור
- חדר האוכל הישן
לקריאה נוספת
- יטבת פייראיזן-וייל, "פחד מוות שבשגרה", ארץ אחרת 42, נובמבר-דצמבר 2007, עמ' 18–23.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של ניר עם
- תולדות ניר עם באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- ניר עם, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- רקע
- דף מידע על הקיבוץ באתר התנועה להתיישבות בנגב ובגליל
- מלחמה על המים - מוזיאון המים בניר עם
- מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטה בקיבוץ ניר עם, באתר 'חלון אחורי', 23 בספטמבר 2020
- עולים חדשים בקטיף הכותנה הראשון בישראל, בנגב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- ניר עם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי - באתר הארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023
- "דור של לוחמים וחולמים" מאת ד"ר זאב זיוון באתר הארכיון הציוני, 25 בינואר 2024.
- יעל אינגל, הפעוט שפונה מניר עם, פונה בשנית בגיל 78, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 2.11.2023
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.