Loading AI tools
שחקן אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתניאל אדמס קולז (אנגלית: Nathaniel Adams Coles), הידוע יותר בשם הבמה שלו נט קינג קול (Nat King Cole; 17 במרץ 1919 – 15 בפברואר 1965), היה זמר, פזמונאי, שחקן ופסנתרן ג'אז אמריקאי.
.jpg) | |
| לידה |
17 במרץ 1919 מונטגומרי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1965 (בגיל 45) סנטה מוניקה, ארצות הברית |
| שם לידה |
Nathaniel Adams Coles |
| שם במה |
Nat King Cole |
| מקום קבורה |
פורסט לאון ממוריאל פארק |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1934 |
| מקום לימודים |
תיכון ונדל פיליפס |
| סוגה |
ג'אז |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר, גיטרה, עוגב |
| חברת תקליטים |
קפיטול רקורדס, דקה רקורדס, Ammor |
| בן או בת זוג |
מריה קול |
| צאצאים |
נטלי קול |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
קולז נולד במונטגומרי, אלבמה. אביו היה קצב ועוזר-כמורה בכנסייה הבפטיסטית. משפחתו עברה לשיקגו כשהיה ילד, שם קיבל אביו מינוי ככומר. אמו, פרלינה, הייתה נגנית העוגב בכנסייה. קולז למד לנגן בפסנתר מאמו עד גיל 12, אז התחיל לקחת שיעורים פורמליים. הופעתו הראשונה הייתה בגיל 4 כשהופיע עם השיר "Yes, We Have No Bananas". בנוסף לג'אז ולגוספל, למד גם מוזיקה קלאסית אירופאית וניגן, כדבריו, "מיוהאן סבסטיאן באך עד לרחמנינוב".
המשפחה גרה בשכונת ברונזויל שבשיקגו אשר הייתה מוכרת בשנות ה־20 בזכות חיי הלילה ומועדוני הג'אז שבה. נט היה מתגנב מחוץ לבית ומסתובב ליד מועדונים ומקשיב לאמנים כמו לואי ארמסטרונג, ארל היינז וג'ימי נון. הוא השתתף בתוכנית המוזיקה המפורסמת של וולטר דיאט.
לאחר שקיבל השראה מנגינתו של ארל היינז, החל קולז את הקריירה שלו באמצע שנות ה-30 כשהיה עדיין בנעוריו ואימץ את השם נט קול (Nat Cole) ונפטר מהאות "s" שבשם משפחתו. אחיו הגדול, אדי קולז, בסיסט, הצטרף ללהקה של נט וההקלטה הראשונה שלהם שנערכה בשנת 1936 הייתה תחת שמו של אדי. הלהקה אף הופיעה באופן קבוע במועדונים. למעשה, נט קיבל את כינויו "קינג" ("מלך" באנגלית) במועדון ג'אז, כינוי שככל הנראה קיבל השראה משיר הילדים על "קינג קול הזקן" ("Old King Cole"). קול הופיע בתור פסנתרן בסיבוב הופעות הארצי שנועד להחיות מחדש את המחזמר שהפך לאגדת רגטיים וברודוויי, Shuffle Along של אובי בלייק. המחזמר פשט את הרגל במפתיע בעת ההופעות בלונג ביץ', קליפורניה, וקול החליט להישאר שם.
קול ועוד שלושה מוזיקאים יצרו את "נגני הסווינג של קינג קול" בלונג ביץ', והופיעו במספר ברים מקומיים לפני שניתנה להם ההזדמנות להופיע בגן שעשועים לאורך החוף בשם "The Pike" בשכר של 90 דולר לשבוע.
קול התחתן עם רקדנית בשם נדין רובינסון, אשר השתתפה גם היא בהופעה Shuffle Along, ועבר ללוס אנג'לס כדי להקים את "הטריו של קינג קול". הטריו הורכב מנט בפסנתר, אוסקר מור בגיטרה ווסלי פרינס בקונטרבס. הטריו ניגן בלוס אנג'לס בסוף שנות ה-30 והקליט עבור הרדיו.
קול לא השיג פופולריות רבה עד לשיר "Sweet Lorraine" בשנת 1940. על אף ששר בלדות עם הטריו, הוא התבייש להשתמש בקולו. אף על פי שקול התגאה בהגייה שלו, הוא אף פעם לא החשיב את עצמו לזמר טוב, אך סגנון השירה המאופק שלו עמד היטב מול השירה הקולנית של רוב זמרי הג'אז.
בזמן מלחמת העולם השנייה עזב ווסלי פרינס את הלהקה וקול החליף אותו בג'וני מילר. הטריו של קינג קול חתם בשנת 1943 על חוזה עם חברת התקליטים "קפיטול רקורדס", שהייתה אז בתחילת דרכה, ונשאר לעבוד עם חברה זו עד סוף הקריירה של קול.
קול נחשב לחדשני בתחום הג'אז. למשל, הוא הופיע בהופעת הג'אז הראשונה של תזמורת פילהרמונית. ההרכב החדשני של פסנתר, גיטרה וקונטרבס בתקופת הביג בנד הפך להרכב פופולרי לטריו ג'אז. אמנים רבים השתמשו בהרכב זה, וביניהם ארט טאטום, אחמד ג'אמאל, אוסקר פיטרסון, טומי פלנגן ופסנתרני בלוז צ'ארלס בראון וריי צ'ארלס. הוא אף הופיע כפסנתרן עם לסטר יאנג, רד קלינדר וליונל המפטון.
ב־23 באוגוסט 1956, נאם קול בוועידה הרפובליקנית הארצית שנערכה באצטדיון ארמון הפרות שבסן פרנסיסקו, קליפורניה. הוא אף היה נוכח בוועידה הדמוקרטית הארצית בשנת 1960 כדי להביע את תמיכתו בנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי. קול היה מבין עשרות האמנים שפרנק סינטרה גייס להופיע בהשבעה של ג'ון פיצג'רלד קנדי לנשיאות בשנת 1961.
הוא נהג להתייעץ עם הנשיא קנדי, ולאחר מכן עם הנשיא ג'ונסון, בנוגע לזכויות אזרח, אך ספג ביקורת מאנשים שחשו כי נרתע מעימותים בנושא זה. בין מבקריו היה שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית ת'ורגוד מרשל, שהתאכזב מכך שקול לא נקט עמדה תקיפה לאחר שהותקף על הבמה על ידי גזענים לבנים בשנת 1956.
הלהיט הראשון של קול היה שיר בשם "Straighten Up and Fly Right" (התיישר וטוס ימינה), המבוסס על פולקלור שחור והוקלט בחברת התקליטים קפיטול רקורדס בשנת 1943. השיר של קול הפך להצלחה כשמכר יותר מ-500,000 עותקים והוכיח ששירים המבוססים על פולקלור פונים לקהל הרחב. על אף שקול לא נחשב לזמר רוק, שיר זה נחשב לאחד מתקליטי הרוק אנד רול הראשונים. אפילו בו דידלי, אשר הופיע גם כן עם עיבודי פולקלור דומים, החשיב את קול כבעל השפעה.
קול החל להקליט ולהופיע בסוף שנות ה-40 עם שירי מוזיקת פופ מול קהל גדול כשהוא היה מלווה לרוב בתזמורת כלי קשת. הפופולריות שלו גברה כשהופיע עם שירים כמו "The Christmas Song" (שיר חג המולד) (1946), "Nature Boy" (ילד טבע) (1948), "Mona Lisa" (מונה ליזה) (1950) ו-"Unforgettable" (בלתי נשכח) (1951). בעוד שהמעבר למוזיקת פופ הוביל כמה מבקרי ג'אז ומעריצים להאשים את קול בכך שמכר את עצמו, הוא מעולם לא נטש לחלוטין את שורשיו המוזיקליים. בשנת 1956, למשל, הוא הקליט אלבום ג'אז בשם "After Midnight" (לאחר חצות). בשנת 1991, חברת תקליטים בשם "Mosaic Records" הוציאה מקבץ של כל ההקלטות של "הטריו של נט קינג קול" אשר כלל בתוכו 349 שירים על גבי 27 תקליטים או 18 תקליטורים. ההכנסות העצומות ממכירת ההקלטות של קול תרמו רבות להצלחה של חברת קפיטול רקורדס בתקופה זו. הצלחה מסחרית זו מוכרת גם כאחת ההצלחות ששיחקו תפקיד מרכזי במימון בניין קפיטול רקורדס הנמצאת בקליפורניה. כשהושלם בשנת 1956, בניין המשרדים העגול הראשון בעולם כונה, ומכונה גם היום בידי רבים, בתור "הבניין שנט בנה".
בשנות ה-50, המשיך קול ליצור להיטים בזה אחר זה. רוב להיטיו נוצרו בשיתוף פעולה עם המעבד/מנצח המפורסם נלסון רידל. קול הוציא יחד עם רידל את האלבום הראשון שלו על תקליט בקוטר 10 אינץ' בשנת 1953 בשם "נט קינג קול שר לשני מאוהבים" (Nat King Cole Sings For Two In Love). קול הוציא אלבומים נוספים, מביניהם "Love Is the Thing" (אהבה היא העניין) אשר הגיע לראש רשימת האלבומים באפריל 1957 ועובד על ידי גורדון ג'נקינז.
לאחר שקיבל השראה בטיול שערך בהוואנה, קובה בשנת 1958, נט שב לעיר והקליט בה את האלבום "Cole Espanol", אשר לכל אורכו קול שר רק בספרדית ובפורטוגזית. האלבום היה ללהיט לא רק בארצות הברית אלא גם באמריקה הלטינית. האלבום היה כה פופולרי שהוא לווה בשניים נוספים: "A Mis Amigos" בשנת 1959 ו-"More Cole Espanol" בשנת 1962.
בסוף שנות ה-50 החל להשתנות הטעם המוזיקלי שלו, ולמרות הצלחת שיר הרוק אנד רול "Send For Me", שירי הבלדה של קול נמאסו על מאזינים צעירים. כמו זמרים אחרים בני זמנו, מבניהם דין מרטין, פרנק סינטרה וטוני בנט, קול גם הבין כי רוב שירי הפופ מבוצעים על ידי צעירים. בשנת 1960, נלסון רידל עזב את קפיטול רקורדס ועבר לעבוד בחברת התקליטים החדשה שיצר פרנק סינטרה בשם רפרייז רקורדס. דרכם של השניים נפרדה לאחר שסיימו לעבוד על אלבום בשם "Wild Is Love", המבוסס על מילים שכתבו ריי רסץ' ודוטי ווין. נט הפך את הרעיון של האלבום להצגה בשם "I'm With You".
בשנות ה-60 נט שוב הגיע לראש רשימות הסינגלים האמריקאיים כשההצלחה החלה עם השיר "Ramblin' Rose" באוגוסט 1962. לאחר מכן הגיעו עוד שלושה להיטים: "Dear Lonely Hearts", "Those Lazy, Hazy, Crazy Days Of Summer" ו־"That Sunday, That Summer".
מה שהפך לאלבום האחרון של קול נקרא ".L.O.V.E" אשר הוקלט בסוף שנת 1964. הוא הושק קרוב מאוד למותו והגיע למקום הרביעי ברשימת האלבומים של בילבורד באביב 1965. אלבום של מיטב השירים של קול הפך לתקליט זהב בשנת 1968. השיר שלו משנת 1957 בשם "When I Fall In Love" הגיע לראש רשימת השירים בממלכה המאוחדת בשנת 1987.
קול היה האפרו-אמריקני הראשון שהייתה לו תוכנית רדיו משלו. הוא חזר על הצלחתו בסוף שנות ה-50 כשהופיע בתוכנית הטלוויזיה הארצית הראשונה שבה מופיע אפרו-אמריקני. בשני המקרים, התוכניות בוטלו בסופו של דבר מפני שספונסרים נרתעו מאמנים שחורים. קול נלחם בגזענות במשך כל חייו וסירב להופיע במקומות בעלי הפרדה גזעית. בשנת 1956, הוא הותקף על הבמה כששר את השיר "Little Girl" (ילדה קטנה) בברמינגהאם, אלבמה. ההתקפה בוצעה על ידי חברים ב"מועצה לאזרחים לבנים" (תנועה גזענית שהייתה באותה תקופה בארצות הברית), והסתבר כי התכוונו לחטוף אותו. על אף שנפצע בהתקפה, המשיך קול במופע אך נשבע שלא יופיע יותר בדרום ארצות הברית.
קול הופיע בסרטים קצרים רבים ושיחק את ויליאם כריסטופר הנדי בסרט "סיינט לואיס בלוז". הוא גם הופיע בסרטים "הסיפור של נט קינג קול", "שער סין" ו"הגרדיניה הכחולה" (ראו תמונה לעיל). תפקידו האחרון בקולנוע היה כזמר ונגן בנג'ו המלווה את הסרט קאט באלו.
סרטו האחרון של קול, קאט באלו, יצא כמה חודשים לאחר מותו.
בתו של נט, נטלי קול, ואחיו הצעיר ביותר, פרדי קול, הם זמרים. לנטלי ולאביה היה להיט בלתי צפוי בקיץ 1991. נטלי קול כללה הקלטה של ביצוע של אביה משנת 1961 של השיר "Unforgettable" עם הקול שלה ובכך יצרה דואט אלקטרוני כחלק מאלבום שהקדישה למוזיקת אביה. השיר והאלבום בעל שם זהה זכו בשבעה פרסי גראמי בשנה העוקבת.
"המופע של נט קינג קול" שודר לראשונה ב-5 בנובמבר 1956 ברשת NBC. מבקרים רבים היללו את קול על כך שהיה האפרו-אמריקני הראשון להנחות תוכנית טלוויזיה. התוכנית של קול הייתה הראשונה מסוגה אשר מנחה אותה כוכב כמו נט קול. כשהחלה בתור תוכנית באורך רבע שעה בליל ימי שני, התוכנית התארכה לחצי שעה ביולי 1957. על אף מאמצים מצד NBC, ואף חלק מעמיתי התעשייה של קול (מבניהם אלה פיצג'רלד והרי בלפונטה אשר עבדו בתעשייה כדי לעזור לתרום כסף לתוכנית), "המופע של נט קינג קול" הגיע לסיומו בשל מחסור בנותני חסות כלל ארציים. התוכנית האחרונה של "המופע של נט קינג קול" שודרה ב־17 בדצמבר 1957. קול שרד במשך יותר משנה, אך לבסוף הייתה זו החלטתו לבטל את התוכנית, ולא החלטת NBC (רשת NBC ואף קול בעצמו פעלו בהפסד כלכלי עצום). כשהגיב על המחסור בנותני חסות, קול העיר בצורה עוקצנית לאחר כישלון התוכנית כי "שדרת מדיסון פוחדת מהחושך".
הופעות בטלוויזיה בתוכניות אחרות:
תאריך הולדתו המדויק אינו ידוע בוודאות. קול נהג למלא מסמכים רשמיים כשהוא רושם לסירוגין את השנים 1915, 1916 ו-1919.
הנישואים הראשונים של קול, לנדין רובינסון, הסתיימו בשנת 1948. ב-28 במרץ, ורק שישה ימים לאחר שהתגרש, התחתן קול עם זמרת בשם מריה הוקינס אלינגטון (אין קשר משפחתי לדיוק אלינגטון על אף ששרה עם להקתו). הם נישאו בכנסייה בפטיסטית חבשית שבהארלם על ידי אדם קלייטון פאוול ג'וניור. היו להם חמישה ילדים: הבת נטלי נולדה בשנת 1950, ואחריה אומצה קרול (בתה של אחותה של מריה) והבן נט קלי קול אשר נפטר בשנת 1995. שתי הבנות קאסי וטימולין נולדו בשנת 1961.
בשנת 1948, רכש קול בית בשכונת הנקוק פארק שבלוס אנג'לס, קליפורניה המאוכלסת כולה בלבנים. אגודת בעלי המקרקעין אמרה לקול שאינם רוצה שאנשים בלתי רצויים יעברו לשכונה. קול השיב בשנינות: "גם אני לא. אם אמצא מישהו בלתי רצוי שבא לכאן, אהיה הראשון להתלונן".
קול ניהל רומנים במשך נישואיו. בזמן שלקה בסרטן הריאות, הוא התרחק מאשתו מריה לטובת השחקנית גונילה הוטון. למרות זאת, הוא נשאר עם אשתו בזמן מחלתו והיא נשארה איתו עד למותו. בריאיון, אשתו מריה לא שמרה לו טינה על הרומנים שלו אלא דווקא התרכזה במורשת המוזיקלית אשר הנחיל ובקלאס אשר הפגין בכל ההיבטים השונים של חייו.
קול היה מעשן כבד ועישן עד כשלוש חפיסות סיגריות ביום. הוא האמין כי העישון שומר על קולו נמוך. הוא מת מסרטן הריאות ב-15 בפברואר 1965 בבית חולים "סיינט ג'ונז" שבסנטה מוניקה, קליפורניה. הלווייתו התקיימה בכנסייה האפיסקופלית "סיינט ג'יימז" שבשדרת ווילשייר בלוס אנג'לס. הוא נקבר בבית הקברות "פארק הזיכרון מדשאת יער" שבגלנדייל, קליפורניה.
אלבומים שיצאו במהלך חייו
|
אלבומים שיצאו לאחר מותו
|
אתר האינטרנט הרשמי של נט קינג קול (באנגלית)
נט קינג קול, ברשת החברתית פייסבוק.svg){kind=icon}
נט קינג קול, סרטונים בערוץ היוטיוב
נט קינג קול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נט קינג קול, באתר AllMovie (באנגלית)
נט קינג קול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
נט קינג קול, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
נט קינג קול, באתר ספוטיפיי
נט קינג קול, באתר Last.fm (באנגלית)
נט קינג קול, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
נט קינג קול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נט קינג קול, באתר דיזר
נט קינג קול, באתר Yandex.Music (ברוסית)
נט קינג קול, באתר Discogs (באנגלית)
נט קינג קול, באתר בנדקמפ
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
