נווטת

נווטת (שם מדעי: Cataglyphis) היא סוג של נמלה הנפוץ בכמה אזורים ברחבי העולם. הסוג כולל כ-65 מינים, ששמונה מתוכם ידועים בישראל.

ערך זה עוסק בסוג חרק ממשפחת הנמליים. אם התכוונתם לאשה העוסקת במקצוע הניווט, ראו נווט.

נווטת
נווטת מהמין Cataglyphis bicolor הידועה בשם נמלת מדבר סהרה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	דבוראים
תת־סדרה:	Apocrita
משפחה:	נמליים
תת־משפחה:	חד-מותניות
סוג:	נווטת
מינים
כ-65 מינים
שם מדעי
Cataglyphis ‏פורסטר, 1850

המין הידוע ביותר של הסוג הוא המין Cataglyphis bicolor הידוע באנגלית בשם "נמלת מדבר סהרה" (sahara desert ant). נמלת מדבר סהרה נפוצה אך ורק במדבר סהרה, והיא ידועה בעמידותה הגבוהה בחום. היא מסוגלת לעמוד בטמפרטורה של 50 מעלות צלזיוס – שיא בקרב הנמלים.

לא רק מין זה – כמעט כל מיני הנווטת עמידים באופן יוצא דופן לחום, וזהו המאפיין המשותף העיקרי שלהם. מאפיינים משותפים נוספים הם הגודל (בין 4 ל-14 מילימטרים עבור כל המינים), והיכולת לנווט אל הקן על פי השמש, שהקנתה לסוג את שמו. בנוסף, רוב המינים בסוג הם אוכלי נבלות הניזונים מפגרים. חלקם ניזונים גם מצוף של פרחים.

התנהגות והניווט על פי השמש

מרבית הנווטות חיות במדברים או אזורים חמים, ועל כן פיתחו עמידות רבה כלפי חום. בנוסף, לנווטות שיטות רבות להפחית את החום הפוגע בגופן. למשל: נמלים ממינים מסוימים זוקפות את בטנן כשהן הולכות על האדמה החמה, וכך מפחיתות את שטח הפנים שסופג חום מהאדמה. הנווטות ניזונות בעיקר מפגרים, ובפרט מפגרים של חרקים אחרים. חלק מהמינים בישראל ניזונים מפגרים של נמלת הקציר.

הנווטת מפורסמת במיוחד בזכות יכולתה לנווט באמצעות השמש ולמצוא את הקן שלה. צוות מחקר גרמני שווייצרי הראה^[1] כי נמלים נווטות מסוגלות לזכור כיצד לחזור למחילה שלהן גם כאשר אין סימנים סביבתיים היכולים לשמש לזיהוי המיקום. הנמלים עושות זאת באמצעות סכימה וקטורית של הצעדים שלהן (גודל וכיוון). המחקר שהתפרסם בכתב העת Science השווה נמלים שהותקנו להן תוספות המגדילות את הרגליים, נמלים שקוצרו להן הרגליים, ונמלים רגילות. במחקרם החוקרים הראו כי הנמלים בעלות הרגליים המוגדלות העריכו יתר על המידה את המרחק שעליהן ללכת, והנמלים עם הרגליים המקוצרות העריכו הערכת חסר את המרחק.

יכולת הניווט מקילה על הנווטת, כי היא מאפשרת לנמלים להסתובב וללקט מזון ביחידות, ולא בשביל מסומן בפרומונים.

מינים בישראל השייכים לסוג

• נווטת שחורה (cataglyphis niger) – נמלה שחורה בעלת רגליים ארוכות. אורך הנמלים בין 5–13 מילימטרים, עם הבדלים מאסיביים בין הפועלות לחיילות. הנווטת השחורה נפוצה במישור החוף, ובאזורים המדבריים של ישראל. ניתן לזהות את הקן שלה על פי הפתח דמוי המשפך, הבנוי מגרגירי אדמה גדולים.
• נווטת גבוהת קשקש (cataglyphis altisquamis) – נמלה אדומה בעלת בטן שחורה ומכוסה בזיפים. אורכה נע בין 7–12 מילימטרים. נפוצה ברמת הגולן ובעמק החולה.
• נווטת דוגונית (cataglyphis nodus) – נמלה אדומה כהה בעלת בטן שחורה. אורכה נע בין 4–14 מילימטרים. נפוצה בשפלה, בהרי המרכז והצפון. דומה מאוד לנווטת השחורה.
• נווטת חרמונית (cataglyphis frigidus) – נמלה שחורה הנפוצה בהר חרמון. הנווטת החרמונית ייחודית בכך שהיא אינה חיה באזור חם, אך גם היא יוצאת מהקן רק כשהטמפרטורה עולה על 20 מעלות צלזיוס. את החורף מעבירה הנווטת החרמונית בתרדמת חורף. אורכה של הנווטת החרמונית נע בין 4–9 מילימטרים.
• נווטת הנגב (cataglyphis albicans) – נמלה שחורה ומבריקה הנפוצה בנגב ובערבה. אורכה נע בין 5–7 מילימטרים.
• נווטת כתומה (cataglyphis lividus) – נמלה כתומה הנפוצה במישור החוף ובדרום הארץ. אורכה נע בין 5–8 מילימטרים.
• נווטת סיני או נווטת סהרה (cataglyphis bombicinus) – נמלה הנפוצה בדרום הארץ, וגם בסיני. צבע בטנה הוא חום-שחור, וראשה חום עם גוון כתום. בקרב מין זה יש מגוון רחב במיוחד של צורות, וגם מגוון של גדלים: 5–15 מילימטרים.

לקריאה נוספת

• יעקב עופר, נלך אל נמלה: מדריך נמלים בישראל, הוצאת יובל עופר, ירושלים, 2000.

• Aziz Subach, Bar Avidov, Arik Dorfman, Darar Bega, Tomer Gilad, Mark Kvetny, May Hershkovitz Reshef, Susanne Foitzik, Inon Scharf. (2023). "The value of spatial experience and group size for ant colonies in direct competition". Insect Science.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נווטת בוויקישיתוף

• רשימה מלאה של המינים בסוג בוויקיפדיה האנגלית
• גילת סיימון, ‏יש לנו מה ללמוד מהנמלים הכסופות בימי הקיץ הקרובים, באתר "הידען", 21 ביוני 2015
• נווטת, באתר ITIS (באנגלית)
• נווטת, באתר NCBI (באנגלית)
• נווטת, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• נווטת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• נווטת, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

1. Wittlinger, M., Wehner, R., & Wolf, H. (2006). The ant odometer: stepping on stilts and stumps. science, 312(5782), 1965-1967.