Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משק החלב בישראל הוא שם כולל לייצור, ההפצה והצריכה של חלב בישראל.
ענף החלב מהווה את אחד מענפי המשק הוותיקים בישראל אשר עליו נשענו קיבוצים ומושבים רבים טרם הקמת מדינת ישראל ולאחריה. חלק ניכר מיישובים אלו נשען על הענף גם בהווה. אולם יישובים רבים סגרו את ענף הרפת שלהם והיום המגמה היא לעבור לרפתות גדולות יותר. גל אחד של סגירת רפתות התרחש בתחילת שנות ה-70[1].
כ-60% מתנובת החלב הארצית באים מלמעלה מ-180 משקים שיתופיים - קיבוצים ומושבים שיתופיים[2]. לאלה יש עדרים גדולים, המונים כל אחד בממוצע 300 פרות חולבות. כ-38% מתנובת החלב הכללית מיוצרים בכ-1,400 משקים משפחתיים, המצויים בתוך כ-135 מושבים[3].
בניגוד למרבית הענפים במשק הישראלי, ענף החלב מאופיין על ידי תכנון מרכזי ופיקוח הדוק אשר ראשיתם עם קום המדינה. אמצעי התכנון והפיקוח כוללים קביעת מכסות ייצור, מחירים מפוקחים ושורת אמצעים נוספים. כל אלו מוסדרים במסגרת "חוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011"[4] כאשר הגורם האמון על מדיניות התכנון והפיקוח והוצאתה לפועל הוא מועצת החלב (ראה פירוט להלן).
תנובת החלב הממוצעת של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם - 11 אלף ליטר בשנה, כפול מתנובות החלב של המדינות המפותחות באירופה[5]. בעקבות הסכם שנחתם ב-2006 עם גורמי ממשל סיניים, מועצת החלב הישראלית התחייבה לגלות לסינים סודות מקצועיים כדי להעלות ב-70% את תפוקת החלב, ולהגיע לתפוקה הישראלית.[6]
על מנת לחזק את תעשיית ייצור החלב בישראל, מוטלים מכסים גבוהים על מוצרי חלב מיובאים. כך למשל המכס על חלב נוזלי ועל גבינות רכות הוא 100%, על שמנת מתוקה הוא 220% ועל חמאה הוא 140%[7]. מכסים אלו מונעים מהצרכן הישראלי לפנות ליצרנים לא ישראליים, ומחסלים באופן מעשי כל אפשרות של תחרות מול יצרני חלב מחו"ל.
הנימוקים המרכזיים להטלת המכסים הגבוהים על מוצרי החלב הם הגנה על עובדי המגזר החקלאי העוסק בייצור החלב, תרומתם לערכי הציונות וייסוד הארץ, ומניעת תלות של ישראל במדינות אחרות בעת משבר ביטחוני או כזה הנגרם מנזקי טבע.
שוק מוצרי החלב בישראל נשלט ברובו המכריע על ידי 3 מחלבות עיקריות: תנובה עם נתח שוק של כ-49%, שטראוס עם נתח שוק של כ-23% וטרה עם נתח שוק של 11% (נכון ליולי 2019[8]). כל שאר היצרנים הקטנים יותר מתמודדים על כ-17% מנתח השוק.
בראשית ימי המדינה הייתה צריכת החלב לנפש בישראל נמוכה ורופאים התריעו על העדר חלב מספיק לילדים בשכבות העניות בישראל. משנת 1950 קיבלה ישראל מקרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים סיוע בחלב לילדים. הקרן עזרה לישראל בקביעות עד שנת 1966, כאשר שרת החוץ דאז, גולדה מאיר, הודיעה לקרן שישראל מספקת את צורכי ילדיה בחלב בכוחות עצמה[9].
בשנת תשט"ו עמדה צריכת החלב מתוצרת ישראל בישראל על 88 ליטר לנפש לשנה, בשנת תשט"ז על 90.7 ליטר לנפש לשנה ובשנת תשי"ז על 92.8 ליטר לנפש לשנה. רוב החלב נמכר כחלב נוזלי לצרכן וחלקו הועבר לתעשייה, אשר בנוסף השתמש בכ-200 מיליון ליטר אבקת חלב מיובא[10].
הגידול בצריכת מוצרי חלב מייצור מקומי היה ב-2019 2.5%, בעוד הגידול באוכלוסייה נאמד ב-2.0%. כלומר, הצריכה לנפש של מוצרי חלב עלתה ב-0.5%. סך הצריכה השנתית לנפש בשנת 2019 נאמדת ב-177.3 ליטר, לעומת 177.5 ליטר בשנת 2018. התחום שרשם את הצמיחה הגדולה ביותר הוא קטגוריית המעדנים: 8% במעדני הפרי ו-7% במעדני הקרם. התחרות הרבה, המאפיינת את הקטגוריה, מסבירה את שיעור הצמיחה הזה. אף שהצריכה במונחי נוזלים עלתה ב-2.5%, הרי שהביקוש לחלב גולמי מייצור מקומי עלה ביותר מ-5%, זאת בשל הקטנת השימושים באבקות חלב מיובאות[11].
בראשית ימי המדינה נמכר החלב בכדים ובפחים. בשנת 1956 החלה תנובה בשיווק חלב בבקבוקים[9].
עד שנת 1958 שווק על ידי תנובה חלב עם 2.6% שומן. בספטמבר 1958 הועלה אחוז השומן ל-3%[12]. בשנת 1960 דנה המועצה לשיווק וייצור חלב בהצעה לשווק חלב דל שומן[13], אולם ההצעה נדחתה בגלל התנגדות היצרנים[14]. בשנת 1968, החלה טנא נגה (לימים תמוזג לתוך תנובה גם כן) לשווק חלב דל שומן של 1% שומן במקביל לחלב הרגיל של 3% שומן[15]. בסוף 1971 החלה גם תנובה למכור חלב דל שומן שיוצר במחלבה החדשה ברחובות[16]. חלב רגיל נמכר עם 2.8% שומן[17].
בראשית ימי המדינה, מחיר החלב נכלל בסל המוצרים הבסיסיים שקבע את מדד המחירים לצרכן ועל כן מחירו לצרכן היה בפיקוח ונקבע בשנת 1954 על 250 פרוטות לליטר. הממשלה העניקה ליצרנים סובסידיה של 41.6 פרוטות לליטר[18]. אל מול תלונות של יצרני החלב שדרשו את העלאת המחיר או ביטול הפיקוח[19], ודרישת משרד האוצר לבטל את הסובסידיות שהטילו עול כבד על תקציב המדינה[20], הוקמה בשנת 1954 ועדה לבחינת מחיר החלב שקבעה ביוני 1955 שאין להעלות את מחיר החלב כדי לא לפגוע בצריכה ובמקום זאת יש לייעל את הייצור[21]. בתחילת 1956 הוחלט על העלאת הסובסידיה בכ-27 פרוטות לליטר בגלל עליית מחיר המספוא[22]. בדצמבר 1956 במהלך דיוני התקציב עלתה כוונה לקצץ את הסובסידיה לחלב[23]. בפברואר 1957 החליטה הממשלה על העלאת מחיר החלב ב-50 פרוטות לליטר, תוך הורדת הסובסידיה ב-23 פרוטות לליטר[24]. אולם בעקבות ירידה בצריכת החלב שיצרה עודפי ייצור, הועלתה הסובסידיה חזרה במאי 1957[25]. באמצע 1958, אל מול גידול בייצור החלב, הוחל בדיונים לביטול הסובסידיה לחלב[26].
כחלק מהתכנון והפיקוח הכולל על משק החלב שמופעל על ידי הממשלה ומועצת החלב, מפקח משרד הכלכלה על מחירי חלק ממוצרי החלב, בהתאם לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים[27]. מחירי המוצרים המפוקחים נקבעים על ידי הממשלה, ומפורסמים בכל עת באתר משרד התמ"ת[28].
ענף החלב מתוכנן מקום המדינה באמצעות מכסות ייצור, מחירים מפוקחים ושורת אמצעים נוספים. למרות זאת, לא זכה הענף להסדרה במסגרת מועצת ייצור סטטוטורית. ההסדרה הסטטוטורית, בדמות חוק תכנון משק החלב בישראל, תשנ"ב 1992[29] - עסקה רק בחלק מהדברים, קרי, בקביעת העיקרון ולפיו, אספקת החלב הגולמי תהיה מן הייצור המקומי, ותוך קביעת המכסה הארצית וחלוקתה למכסות אישיות, בצירוף הוראות הנוגעות לעניין. עיקר ההסדרה התבצעה על בסיס הסכמים במסגרת מועצת החלב. במסגרת הסכמית זו נקבעו והוסדרו מרבית העניינים הנוגעים לענף ובהם, דרכי ייצור ושיווק החלב, איכותו ובטיחותו, הבטחת התמורה ליצרנים, ויסות הכמויות בין קיץ לחורף, המימון הנדרש וכדומה[30].
ב-28 במרץ 2011 אושר בכנסת חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011[4].
מטרות החוק
עיקרי החוק
ב-2017 נטען על ידי משרד החקלאות כי מטרות משק החלב המתוכנן הן:
ערך מורחב – מועצת החלבמועצת החלב או בשמה המלא "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)" נרשמה כחברה בע"מ בנובמבר 1965. חברה זאת הוקמה על פי החלטת הממשלה דאז, בתור גוף שבמסגרתו יתקבלו ההסכמות לתפקודו של ענף החלב בישראל. לפיכך, משמשת המועצה מיום היווסדה ארגון גג, המשותף לכל הגורמים המעורבים בייצור חלב ומוצריו בישראל: ממשלת ישראל (העוסקת ברגולציה בתחום), ארגוני החקלאים ומגדלי הבקר והמחלבות. בפועל, עוסקת המועצה באופן שוטף בתכנון ובפיקוח של משק החלב בישראל.
ערך מורחב – מחאת הקוטג'בחודש יוני 2011 קמה מחאה ציבורית אשר שמה על דגלה בין השאר את מחירי הקוטג' שעלו ב-45% בתוך שלוש שנים עד לכ-8 ש"ח. בעקבות הזינוק נפתחה קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנעות מקנייה של גבינת קוטג'. הקבוצה זכתה לפופולריות גדולה במיוחד ומספר חבריה עלה על 100,000. הדבר הוביל לדיון ציבורי בנושא עליית מחירי המזון. הדיון עורר שאלות נוקבות ביחס לאופן תפקודו הכולל של משק החלב בישראל ובפרט העלה בחינה מחדש של הנושאים הבאים:
בין חברי הכנסת התגלעו חילוקי דעות באשר לאופן הטיפול בכל אחד מן הנושאים הללו. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הביע תמיכה בפתיחת השוק לייבוא על ידי הקטנת מכסי הייבוא, וכך גם שר האוצר, יובל שטייניץ. טענתם היא שניסיון העבר מוכיח כי כל שוק שנפתח לייבוא הוזיל את המוצרים בשיעור ניכר[32][33]. מנגד, טענה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה כי ייבוא קוטג' יהווה "פתרון הרסני, שליפה מהמותן, והוא יביא באופן ודאי לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים שיועלו על המזבח האופנתי של סערת הקוטג'"[34].
נווית זומר, פרה לא קדושה, באתר "ידיעות אחרונות", 6 בדצמבר 2018
תעשיית החלב בישראל, מינהל ההסברה, ארכיון שפילברג, 1959 (התחלה 4:38) מן הרפת לצרכן - ייצור החלב בארץ, 1940, יומני כרמל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושליםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
