מרקיוניזם

מרקיוניזם היה זרם נוצרי-גנוסטי קדום שנוסד על ידי מרקיון במאה השנייה לספירה.

מרקיוניזם

שורשים, סיווג והנהגה
דת	גנוסיס
זרם	דואליזם
מקור השם	מרקיון
תאריך ייסוד	המאה ה-2
מייסד	מרקיון
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
מאפיינים	אמונה דואלית, סגפנות

המרקיוניזם, אמונה דואלית, טוען לקיומם של שני אלים, האל של התנ"ך, אל-פחוּת ורשע, רודף צדק, בורא העולם (דמיורגוס demiourgos) ויריבו של האל העליון המופיע בברית החדשה, אל רחמן ואוהב, שכוחו רב מכוחו של האל האחר. המרקיוניזם דוחה את ציווי התנ"ך ומתבסס רק על חלק מהברית החדשה, החלק שלא מושפע מהיהדות. לפי המרקיוניזם ישו היה הגואל שפדה את נפשות בני האדם וביטל את אחיזת האל הקודם, בורא האדם, ושאול התרסי היה ראש שליחיו. המרקיוניזם דוגל בסגפנות מוחלטת, הימנעות מנישואים ומהבאת ילדים לעולם. רק מעטים מבין חסידי המרקיוניזם קיבלו על עצמם את מלוא הציווים ומרביתם דחו זאת לגיל מבוגר יותר, כשכבר לא היו יכולים ליהנות ממנעמי החיים. הכנסייה הנוצרית הכריזה על המרקיוניזם ככפירה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרקיוניזם בוויקישיתוף

• על המינות ברומנית
• מרקיוניזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.