Loading AI tools
פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים שבאוניברסיטת תל אביב וסגנית נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגלית פינקלברג (נולדה ב-1947) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים שבאוניברסיטת תל אביב וסגנית נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא כלת פרס רוטשילד לשנת ה'תשע"ב (2012) בתחום מדעי הרוח.[1]
לידה |
1947 (בת 77 בערך) מינסק, ברה"מ |
---|---|
שם לידה | Маргарита Георгиевна Карпюк |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | רוסיה, ישראל |
מקום לימודים |
|
מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
פרסים והוקרה | פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2010 |
תרומות עיקריות | |
ספרות יוון, במיוחד שירת הומרוס, פרה-היסטוריה אגאית, תורת השירה, השפה היוונית העתיקה, מסורת מיתולוגית, דת ומוסר ביוון | |
מרגלית פינקלברג נולדה במינסק שבברית המועצות, עשתה תואר ראשון ושני באוניברסיטת מוסקבה בלימודים קלאסיים. עלתה לישראל עם בעלה אריה בשנת 1975 ועשתה דוקטורט בלימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. נושא העבודה היה: "תורת השירה בפואטיקה היוונית שלפני אריסטו", אותו עשתה תחת הדרכתו של פרופסור מרסל דיבואה וקיבלה את תואר הדוקטור ב-1986. החלה ללמד ב-1987 באוניברסיטה העברית ומ-1991 מלמדת באוניברסיטת תל אביב. עמדה בראש החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה בין השנים 2006-2002. שימשה כעמיתת מחקר ב-All Souls College שבאוניברסיטת אוקספורד, ובמכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון, הוזמנה לתת הרצאות כבוד באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת ממוריאל של ניופאונדלנד ולברדור.
מרגלית פינקלברג זכתה בשנת 1991 בפרס גילדרסליב מהוצאת הספרים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, עבור המאמר הטוב ביותר שפורסם בכתב עת American Journal of Philology לשנת 1990. ב-1994 זכתה בפרס מקרן רוזה אטינגר (ירושלים) עבור תרגום מיוונית עתיקה לרוסית של מלחמות היהודים ליוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שראה אור במוסקבה. תרגמה לעברית מודרנית את המשתה של אפלטון; תרגומה לפיידרוס של אפלטון ראה אור ב-2010.
ב-2011 נבחרה לנשיאת האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל. החל מא' בתשרי תשפ"ב היא סגנית נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[2]
מחקריה של מרגלית פינקלברג מתמקדים ביוון העתיקה ומשתרעים על פני קשת רחבה של נושאים: ספרות יוון, במיוחד שירת הומרוס, פרה-היסטוריה אגאית, תורת השירה, השפה היוונית העתיקה, מסורת מיתולוגית, דת ומוסר ביוון, ועוד.
מרגלית פינקלברג היא אחד מהאנשים המעטים בעולם העוסקים בכתבים האגאיים. באלף השני לפנה"ס, האגן המזרחי של הים התיכון, ובכלל זה הים האגאי, היה למקום היווצרותם של שיטות כתב חדשות, שלא היו זהות לכתב היתדות או לכתב ההיירוגליפי שהיו נפוצים באותה תקופה באזורים הסמוכים של המזרח הקרוב ומצרים. במחקר המודרני קיבלו כתבים אלה שם משותף של "כתבים אגאיים", או "כתבים ליניאריים (קויים)". היו אלה כתבים הברתיים, דהיינו, כל סימן ייצג הברה אחת, עיצור ותנועה ביחד, ולכל אחת מן התנועות היה גם סימן נפרד משלה. בשנות החמישים של המאה העשרים פענח מייקל וונטריס הבריטי את אחד משני הכתבים שנתגלו באי כרתים, הכתב הקווי B) Linear B), בעוד הכתב השני, הכתב הקווי A) Linear A) נותר לא מפוענח. פינקלברג הציעה דרך לפיענוח כתב זה, וגם זיהתה את השפה העומדת מאחוריו כשייכת לקבוצת השפות האנטוליות (השפה של הכתב הקווי B הייתה יוונית).[3] [4] זיהוי זה של השפה המינואית, היא השפה העתיקה של האי כרתים, מקובל כיום על ידי חלק מהחוקרים. עקב מחקריה בכתבים האגאיים, פינקלברג חקרה גם את יחסי הגומלין בין השפות האנטוליות (חיתית, לוויות, ואחרות) ושאר השפות ההודו-אירופיות, והגיעה למסקנה כי השפות האנטוליות משתייכות לרובד העתיק ביותר של קבוצת השפות ההודו-אירופיות. ב-2003 רואיינה בנושא זה על ידי העיתון Science. [5]
ספרה זה של פינקלברג, שראה אור בהוצאת קלרנדון שבאוקספורד, עוסק בתורת השירה ביוון. הספר דן בתהליכים בתרבות והגות של יוון הארכאית והקלאסית שהביאו להופעתה לראשונה במסורת המערבית של ספרות יפה כתחום תרבותי ייחודי. התזה של הספר היא שבתקופה הקדומה, השירה לא נחשבה לפרי יצירתו של המשורר אלא לפועל יוצא מהשראה אלוהית, בדומה לנבואה שמגיעה מן האלים, וכתוצאה מכך התקבלה על ידי כל כדוברת אמת. מצב זה השתנה עקב התמורות שחלו בתקופה הקלאסית (המאה החמישית לפני הספירה), כאשר שירה התחילה להתפרש כאחת ממיומנויות טכניות שמקורם לא באלים אלא באומן עצמו. מעמדה משתנה בהתאם, ומאמת אלוהית היא הופכת לבדייה שבכוחה ליצור מציאות חלופית אשר אינה נתפסת במונחים של "אמת" ו"שקר".
ספרה זה של פינקלברג ראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' הוא מחקר רב-תחומי, העורך עימות בין ממצאים ארכאולוגיים, ממצאים בלשניים ומסורת מיתולוגית, המתייחסים לסוף תקופת הברונזה ביוון ובאגן המזרחי של הים התיכון (סוף האלף השני לפני הספירה), ושם למטרה לשחזר את התמונה האתנית, התרבותית והחברתית של אותה תקופה. התזה העיקרית של הספר היא שהיוונים החלו את דרכם ההיסטורית כקבוצה רב-לאומית, אשר כללה גם את השבטים שפלשו ליוון בסוף תקופת הברונזה וגם את שרידי אוכלוסייתה המקורית ושזהותם הלאומית החדשה נוצרה מתוך המרכיבים הללו. תקופה מכרעת זו בהיסטוריה של יוון הונצחה במסורת היוונית באמצעות המיתוס המכונן על אודות מלחמת טרויה, שהונצח בשירת הומרוס ושימש כאחד הגורמים המרכזיים ליצירת זהותם הלאומית של היוונים.
זהו ספר שערכה פינקלברג ביחד עם גדליהו סטרומזה ויצא בהוצאת בריל. הספר הוא פרי עבודתה של קבוצת מחקר שהייתה פעילה במכון ללימודים מתקדמים שליד האוניברסיטה העברית בשנים 1999–2000. זהו ספר על הספרים הקאנוניים בעולם העתיק. עמוד התווך שלו, כפי שמראה הכותרת, הוא גם הומרוס, שאינו טקסט דתי במובן המקובל של המילה, וגם טקסטים דתיים מובהקים, כמו התנ"ך והברית החדשה. גם אלה וגם אלה שימשו כטקסטים מכוננים, שעמדו במרכז החיים הציבוריים, נלמדו בבתי הספר ושוננו מגיל צעיר, ועל ידי כך יצרו זהות משותפת לקהל קוראיהם. עד היום נכתב הרבה מצד אחד על התנ"ך ומצד שני על הומרוס, אך רק לעיתים נדירות נבחנים שני הטקסטים הללו זה לצד זה. פינקלברג וסטרומזה ישמו את הטענה שהגורם המכריע בקביעת מעמדו הקאנוני של טקסט זה או אחר זהו אינו דבר היותו טקסט דתי אלא תפקידו בתוך הקהילה.
פינקלברג ערכה את האנציקלופדיה להומרוס, פרויקט בינלאומי רב היקף, שהוא הראשון בסוגו. האנציקלופדיה כוללת שלושה כרכים, כ-400 עמודים כל אחד, ומקיפה את כל ההבטים של השירה ההומרית, כולל את התקבלותה ותולדות המחקר במשך כ-2500 שנה. האנציקלופדיה יצאה לאור בהוצאת ויילי-בלאקוול.
The Gatekeeper. Narrative Voice in Plato's Dialogues
ניתוח נרטולוגי מקיף של הדיאלוגים של אפלטון.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.