מצפה יריחו
יישוב קהילתי דתי במדבר יהודה הצופה על יריחו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מִצְפֵּה-יְרִיחוֹ היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגוש אדומים על מצוק ההרים הצופה על יריחו. היישוב משתייך לתנועת אמנה ולמועצה אזורית מטה בנימין ומהווה את היישוב הדרומי והמזרחי ביותר בה. שמו של היישוב ניתן לו בגלל מיקומו הצופה על העיר יריחו.
 בתים בקצה הצפוני של היישוב | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 166 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,886 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 9.0% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   מצפה יריחו  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
| [http://mitzpe.yericho.googlepages.com | |
ההתנחלות הוקמה בשנת 1977 על ידי גרעין יריחו, שהיו בו חברים דתיים וחברים חילוניים. בסוכות ה'תשל"ח, בזמן כהונתו של מנחם בגין כראש ממשלה, עלו המתיישבים על הקרקע למקום שיועד להם מלכתחילה ביריחו על אדמות מדינה. שר הביטחון, עזר ויצמן, לא אישר זאת, והאנשים פונו מיריחו. חלק מחברי הגרעין החליטו לגור בינתיים במתחם מישור אדומים, עד שימצא להם מקום התיישבות קרוב ככל האפשר ליריחו. במהלך חול המועד סוכות הגיעו אריק שרון, שר החקלאות ועוזרו אורי בר-און, והמליצו לעלות למקום שנקרא "טיבק ריאש", היא מצפה יריחו. ביום א' בחשון (13 באוקטובר 1977), עלו המתנחלים לנקודה.
באוגוסט 1978 עבר היישוב, שהיה על סף פירוק בגלל סכסוכים פנימיים[3], לטיפול החטיבה להתיישבות[4]. החטיבה להתיישבות דרשה, כתנאי לקבלת היישוב לטיפולה, שהגרעין החילוני יעבור ליישוב חדש שיוקם עבורו בבקעה, וכך יסתיים הסכסוך במקום. כאשר התקרב מועד האכלוס של היישוב החדש ורד יריחו, ניהלו חברי הגרעין החילוני מאבק ציבורי ומשפטי כדי להישאר במצפה יריחו. ביום כ"ג בחשון תשמ"א (2 בנובמבר 1980), הוקם היישוב ורד יריחו, וכמה ממשפחות הגרעין החילוני במצפה יריחו עברו לגור בו יחד עם משפחות אחרות. באמצע חודש שבט תשמ"א (ינואר 1981) עזבו כל משפחות הגרעין החילוני את מצפה יריחו, רובן לורד יריחו, ובמקום נשאר הגרעין הדתי.
לאחר מכן בשנת 1989 הוקמה ביישוב מצפה יריחו ישיבה תיכונית וישיבה גבוהה, דבר שתרם רבות להתפתחותו של היישוב זאת גם בזכות שרבים מהתלמידים שנישאו מתגוררים ביישוב, דבר אשר תרם ועדיין תורם רבות להתפתחות המקום.
היישוב מונה כיום כ-600 משפחות. מרבית התושבים גרים בבתי קבע. כ-30% מתושבי היישוב מוצאים את פרנסתם בתחומי היישוב. הפעילות השוטפת של היישוב מנוהלת על ידי ועד הנהלה נבחר, ועד מקומי ועל ידי ועדות משנה הפועלות בתחומי: החינוך, הקליטה, החסד, הדת, התרבות ועוד.
ביישוב ישנם גם מוסדות חינוך: מעון יום, מספר גנים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, הישיבה התיכונית נתיבות יוסף, הישיבה הגבוהה והכולל אברכים מאור טוביה בראשות הרב שבתי סבתו. בתפקיד רב היישוב מכהן הרב יהודה קרויזר.
באזור התעשייה של היישוב פועלים: מפעל אלקטרוניקה לייצור מעגלים מודפסים, "המדען הצעיר" - חברה העוסקת ביצור ערכות לימודיות להדגמת תהליכים מדעיים, מפעל מצננים, שתי נגריות, פנסיון לבעלי חיים, וסדנת ויטראז'. כמו כן יש ביישוב חברות העוסקות בטיולי אופניים ובטיולי ג'יפים, ואולם אירועים.
בקצה היישוב הוקמה בשנת 2014 "מרפסת ים המלח" שנקראת על שם ארבעה מבני המקום (שלמה וישי קרויזר, איתן אורנבך ואחיה חורי) שנהרגו בתאונת דרכים. מהתצפית ניתן לראות את צפון ים המלח, הרי מואב, העיר יריחו ומדבר יהודה.
בהקמת התצפית הושקעו כ-250,000 שקלים והיא תוכננה על ידי האדריכלים עמי שמואלי ועזר שטול.
גרעין יריחו במישור אדומים, 1977
בתי היישוב (1/2/2006)
מצפה יריחו, 2008
אולם אירועים במצפה יריחו
צילום אוויר מ-2014
מצפה יריחו - מבט למזרח, חורף 2019
מרכז היישוב (שכונה ט')
שכונת חן במדבר
שכונת מצפה בראשית
ים המלח במבט ממצפה יריחו, חורף 2020
"מרפסת ים המלח"
אתר האינטרנט הרשמי של מצפה יריחו- מצפה יריחו באתר המועצה אזורית מטה בנימין
- מרפסת ים המלח
- מיכאל יעקובסון, סיבוב במרפסת ים המלח במצפה יריחו, בבלוג "חלון אחורי"
- איל שפירא, בתצפית הזו יש ספסל אחד שמחכה, אבל נוף בלי סוף, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2020
מצפה יריחו (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
