מצפה יריחו

מִצְפֵּה-יְרִיחוֹ היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגוש אדומים על מצוק ההרים הצופה על יריחו. היישוב משתייך לתנועת אמנה ולמועצה אזורית מטה בנימין ומהווה את היישוב הדרומי והמזרחי ביותר בה. שמו של היישוב ניתן לו בגלל מיקומו הצופה על העיר יריחו.

עובדות מהירות

מצפה יריחו
בתים בקצה הצפוני של היישוב
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מועצה אזורית	מטה בנימין
גובה ממוצע^[1]	‎166 מטר
תאריך ייסוד	1977
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)^[1]
- אוכלוסייה	2,859 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	2,849 תושבי ישראל
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-1.3% בשנה^[2]
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הרי ירושלים מוגדלת) מצפה יריחו (למפת הרי ירושלים רגילה) מצפה יריחו (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מצפה יריחו (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מצפה יריחו 31°48′57″N 35°23′39″E מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין באדום - מצפה יריחו בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2021^[3]}	4 מתוך 10
[http://mitzpe.yericho.googlepages.com

סגירה

הקמת היישוב

סכם

פרספקטיבה

ההתנחלות הוקמה בשנת 1977 על ידי גרעין יריחו, שהיו בו חברים דתיים וחברים חילוניים. בסוכות ה'תשל"ח, בזמן כהונתו של מנחם בגין כראש ממשלה, עלו המתיישבים על הקרקע למקום שיועד להם מלכתחילה ביריחו על אדמות מדינה. שר הביטחון, עזר ויצמן, לא אישר זאת, והאנשים פונו מיריחו. חלק מחברי הגרעין החליטו לגור בינתיים במתחם מישור אדומים, עד שימצא להם מקום התיישבות קרוב ככל האפשר ליריחו. במהלך חול המועד סוכות הגיעו אריק שרון, שר החקלאות ועוזרו אורי בר-און, והמליצו לעלות למקום שנקרא "טיבק ריאש", היא מצפה יריחו. ביום א' בחשון (13 באוקטובר 1977), עלו המתנחלים לנקודה.

באוגוסט 1978 עבר היישוב, שהיה על סף פירוק בגלל סכסוכים פנימיים^[4], לטיפול החטיבה להתיישבות^[5]. החטיבה להתיישבות דרשה, כתנאי לקבלת היישוב לטיפולה, שהגרעין החילוני יעבור ליישוב חדש שיוקם עבורו בבקעה, וכך יסתיים הסכסוך במקום. כאשר התקרב מועד האכלוס של היישוב החדש ורד יריחו, ניהלו חברי הגרעין החילוני מאבק ציבורי ומשפטי כדי להישאר במצפה יריחו. ביום כ"ג בחשון תשמ"א (2 בנובמבר 1980), הוקם היישוב ורד יריחו, וכמה ממשפחות הגרעין החילוני במצפה יריחו עברו לגור בו יחד עם משפחות אחרות. באמצע חודש שבט תשמ"א (ינואר 1981) עזבו כל משפחות הגרעין החילוני את מצפה יריחו, רובן לורד יריחו, ובמקום נשאר הגרעין הדתי.

לאחר מכן בשנת 1989 הוקמה ביישוב מצפה יריחו ישיבה תיכונית וישיבה גבוהה, דבר שתרם רבות להתפתחותו של היישוב זאת גם בזכות שרבים מהתלמידים שנישאו מתגוררים ביישוב, דבר אשר תרם ועדיין תורם רבות להתפתחות המקום.

היישוב כיום

היישוב מונה כיום כ-600 משפחות. מרבית התושבים גרים בבתי קבע. כ-30% מתושבי היישוב מוצאים את פרנסתם בתחומי היישוב. הפעילות השוטפת של היישוב מנוהלת על ידי ועד הנהלה נבחר, ועד מקומי ועל ידי ועדות משנה הפועלות בתחומי: החינוך, הקליטה, החסד, הדת, התרבות ועוד.

ביישוב ישנם גם מוסדות חינוך: מעון יום, מספר גנים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, הישיבה התיכונית נתיבות יוסף, הישיבה הגבוהה והכולל אברכים מאור טוביה בראשות הרב שבתי סבתו. בתפקיד רב היישוב מכהן הרב יהודה קרויזר.

באזור התעשייה של היישוב פועלים: מפעל אלקטרוניקה לייצור מעגלים מודפסים, "המדען הצעיר" - חברה העוסקת ביצור ערכות לימודיות להדגמת תהליכים מדעיים, מפעל מצננים, שתי נגריות, פנסיון לבעלי חיים, וסדנת ויטראז'. כמו כן יש ביישוב חברות העוסקות בטיולי אופניים ובטיולי ג'יפים, ואולם אירועים.

מרפסת ים המלח

Thumb — ירידה לתצפית הנוספת מתוך המדבר במורדות מרפסת ים המלח

בקצה היישוב הוקמה בשנת 2014 "מרפסת ים המלח" שנקראת על שם ארבעה מבני המקום (שלמה וישי קרויזר, איתן אורנבך ואחיה חורי) שנהרגו בתאונת דרכים. מהתצפית ניתן לראות את צפון ים המלח, הרי מואב, העיר יריחו ומדבר יהודה.

בהקמת התצפית הושקעו כ-250,000 שקלים והיא תוכננה על ידי האדריכלים עמי שמואלי ועזר שטול.