Loading AI tools
פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם קליין (נולד ב-27 בדצמבר 1951 בישראל) הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
קליין בוגר ישיבת ההסדר באלון שבות ובוגר המכללה האקדמית הרצוג באלון שבות. למד לתואר ראשון במחשבת ישראל ולימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית (1982) ותואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון (1987). נושא עבודת המסטר שלו היה "פאן ערביות בתקופה הפוסט נאצרית" בהנחיית יהושע פורת. את עבודת הדוקטורט, "האינטלקטואלים במצרים הנאצרית 1958–1962", כתב בהנחיית יעקב לנדאו ואמנון כהן. השתלם בלימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד.
קליין החל ללמד במחלקה למדע המדינה בבר-אילן בשנת 1993, וכעבור חמש שנים קיבל קביעות וקודם לדרגת מרצה בכיר. תחום התמחותו כולל בין השאר את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, ערים חצויות כמו ירושלים, תרבות ופוליטיקה במצרים ורדיקליזם דתי ולאומי באסלאם וביהדות. פרש לגמלאות בשנת 2019.
בין השנים 1995 ל-2003 היה שותף בצוות חשיבה של מכון ירושלים לחקר ישראל, ופרסם מספר ספרים ומאמרים במסגרת המכון.
בשנים 1999 עד 2001 שימש כיועץ לשר לביטחון פנים ושר החוץ שלמה בן עמי בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים ושאלת ירושלים.
בשנת 2003 היה חבר משלחת יוזמת ז'נבה, שניסחה הצעה לא רשמית להסכם קבע ישראלי-פלסטיני. והוא חבר בצוות ההיגוי של היוזמה מאז[1].
בשנת 2021, חתם על מכתב יחד עם יותר מ-180 מדענים, אישי ציבור ואנשי רוח מישראל, בו פנו לתובעת הראשית של בית הדין בהאג בקריאה שלא להאמין לרשויות הישראליות בכל הנוגע לחקר פשעי מלחמה. הכותבים הציעו את עזרת ארגוני זכויות האדם בישראל לאיסוף ראיות לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראלים.[2]
קליין עוסק במחקריו במספר תחומים:
מעורבות אינטלקטואלים בפוליטיקה ובתרבות במזרח התיכון. בפרט אינטלקטואלים ופוליטיקה במצרים, מחקר שהחל בעבודת הדוקטורט של קליין.
חקר התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית; יחסה של התנועה הלאומית הפלסטינית לישראל ולציונות; זרמים לאומיים ודתיים פלסטינים; המשא ומתן להסדר קבע ישראלי –פלסטיני ובפרט המשא ומתן על ירושלים והפליטים הפלסטינים 2000–2001, והתמורות ביחסי ישראלים ופלסטינים מאז שנת 2000, הפוליטיזציה של החמאס.
קליין חוקר את ירושלים כעיר הנתונה במחלוקת פוליטית ודתית, המשא ומתן הפורמלי והלא-פורמלי. את המרחב הטריטוריה וגבולותיה כגורמים המעצבים לא רק נורמות לאומיות, וחיי יומיום, אלא גם זהות חברתית וסמלים המבטאים אותה. ואת ההצעות שהועלו במרוצת השנים לפתרון אפשרי של שאלת ירושלים.
בשנת 1997 פרסם מחקר מקיף על תולדות אוניברסיטת בר-אילן בפרט והתפתחותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל בשנות ה-50 וה-60. המחקר גם תיעד את הרקע להקמתה של המועצה להשכלה גבוהה.
באנגלית:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.