מנחם הופנונג

מנחם הופנונג
לידה	12 ביולי 1950 (בן 74)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
	אתר רשמי

מנחם הופנונג (נולד ב-12 ביולי 1950) הוא חוקר מדע המדינה, משפטן ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

סגירה

הוריו ניצולי השואה מפולין, עלו לישראל ב-1950; בתחילה שוכנו במעברה, אחר-כך התיישבו בקיבוץ רמת השופט, אותו עזבו בשלהי 1950 לבאר שבע, שם כיהן אביו כמזכיר מועצת הפועלים. כשמנחם היה בן שנתיים וחצי אביו נפטר, אמו חזרה לרמת השופט ונישאה בשנית לחבר הקיבוץ נתן זולטי.

מנחם הופנונג גדל ברמת השופט, שירת בשירות החובה בצה"ל בשנים 1969–1972 והשתחרר משירות המילואים בדרגת רב-סרן. לאחר שחרורו מהצבא עבד בתפקידים ביטחוניים שונים, ביניהם שנה כקצין ביטחון בצי הסוחר.

הופנונג עשה את מרבית לימודיו האקדמיים במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית: תואר ראשון (1978-1976) ושני (1983-1978). הוא בוגר תואר ראשון במשפטים (1980–1984) ובעל רישיון לעריכת דין. עבודת הדוקטור במדע המדינה בנושא "ישראל – דרישות ביטחון המדינה מול דרישות שלטון החוק", נעשתה בהדרכת הפרופסורים דן הורוביץ ושמעון שטרית (1990-1984) באוניברסיטה העברית ועובדה לספר בעברית "ישראל – דרישות ביטחון המדינה מול דרישות שלטון החוק 1948 – 1991" בהוצאת נבו בשנת 1991.

עשה פוסט-דוקטורט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה באירוויין בהדרכת פרופ' הארי אקשטיין (1990-1989). מינוייו האקדמיים היו במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית: התמנה למרצה ב-1990, למרצה בכיר ב-1995 ולפרופסור חבר ב-2006.

היה עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה (1994-1992), שהה כחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1998-1997), כפרופסור אורח באוניברסיטת פריז בנאנטר (2007) ובאוניברסיטת סידני, אוסטרליה (2010). לימד באוניברסיטת סן פרנסיסקו סטייט (1998), באוניברסיטת פלורידה (2003-2002) באוניברסיטת מוסקבה (2009 ו-2013), באוניברסיטת קליפורניה באירוויין (2010 – 2011) ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי (2011).

עמד בראש האגודה הישראלית למשפט וחברה (ILSA) (2001-1999 ,2010-2007).

עמד בראש ועדת מחקר בינלאומית בנושא מימון פוליטי ושחיתות פוליטית במסגרת International Political Science Association‏ (IPSA)‏(אנ')‏ (2009-2006).

פרופ' הופנונג כיהן כיושב ראש הנהלת "בצלם" (1997-1996).

כיהן בוועדה לחקר מימון פעילות פוליטית בישראל בראשות השופט דב לוין, שהוקמה לאחר התפוצצות פרשת עמותות ברק בשנת 2000. היה חבר בוועדת מגידור, ועדת נשיא המדינה לבחינת שיטת הממשל בישראל (2006-2005).

ב-2013 התמנה מנחם הופנונג לנשיא האגודה ללימודי ישראל וכיהן בתפקיד זה עד 2015.

בשנים 2015-2017 כיהן כראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

נשוי לרחל, מחנכת ומורה, ולהם ארבעה ילדים.

מנחם הופנונג עוסק במחקריו בשלושה נושאים עיקריים: המתח שבין מערכות החקיקה והשפיטה לבין שיקולי מדיניות המעוגנים בנימוקי ביטחון המדינה; שאלת הביקורת השיפוטית מצד שופטים נבחרים על פעולות חקיקה וביצוע של פוליטיקאים נבחרים; ומימון מפלגות ומערכות בחירות; מחקרו הנוכחי עוסק בשאלת המחיר שמשלמת מדינת ישראל עבור שימוש נרחב ב"סייענים" - משתפי פעולה ערבים במדינות ערב ובפרט בשטחים שנכבשו לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. הסייענים שנחשפו משוקמים עם בני משפחותיהם ביישובים בתוך מדינת ישראל.

הופנונג ערך מחקר בו בדק מהו המחיר שמשלמת החברה הישראלית עבור שיקומם של משתפי הפעולה. המחקר מבוסס על מידע גלוי שנאסף מכאלף ושלוש מאות תיקים משפטיים, מתוכן כ-750 עתירות לבג"ץ, בהם פלסטינים הגישו עתירות בדרישה להעניק להם מעמד של סייענים או מאוימים (אנשים שנמלטו לישראל ומבקשים היתר שהיה בשל המצאם בסכנת חיים שמקורה בחשד או בשמועה אודות היותם משתפי פעולה עם ישראל). בישראל יושבו מאז הסכם אוסלו בין 4000 ל-6000 בתי אב של סייענים. חבילת הסיוע לכל סייען נעה בין 2 ל-5 מיליון שקל וכוללת סיוע בדיור, שיקום, חינוך לילדים והוצאות המנגנון. הם נקלטו בעיקר ביישובים חלשים, בערים מעורבות או בישובי פריפריה. ^[1]

מנחם הופנונג, ישראל - ביטחון המדינה מול שלטון החוק 1948 – 1991. ירושלים: הוצאת נבו, 1991.
- שני פרקים מתוך הספר הודפסו בספר: אילן בן עמי, בנימין נויברגר ואריאלה גרוס-רופא (עורכים), דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל : מקורות ראשוניים. רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ז 2007; עמ' 313–338 וכן עמ 535–549.
- הפרק "חופש הדיבור" הודפס מחדש בספר: דן כספי ויחיאל לימור, אמצעי תקשורת המונים בישראל. תל אביב. האוניברסיטה הפתוחה, 1998, עמ' 292–311.
מנחם הופנונג, מימון מפלגות ומימון בחירות בישראל. ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1993.