מלכי בבל

רשימת מלכי בבל, עיר עתיקה ששכנה במרכז מסופוטמיה בשטח עיראק של היום. בחלק מההיסטוריה שלה הפכה עיר הממלכה המקומית לאימפריה ששלטה על אזור נרחב במסופוטמיה, סוריה וגם ארץ ישראל.

חלקה העליון של אסטלת חמורבי עליה נכתבו חוקי חמורבי

עקב הקשיים השונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב, קיימות שלוש גישות מקבילות לסידור הכרונולוגי של האלף השלישי והשני לפנה"ס: כרונולוגיה גבוהה, תיכונה ונמוכה. הפער בין הנמוכה והגבוהה נעשה בטווח של 120 שנה. רשימה זו הוכנה על פי הכרונולוגיה התיכונה.

רשימת מלכי בבל מורכבת ממספר רשימות של מלכים שנמצאו במקורות שונים:

• "King List A" - כוללת את רשימת מלכי בבל ממלכי השושלת הראשונה של בבל ועד המלך כנדלנו מהשושלת העשירית האשורית.
• "King List B" - כוללת את המלכים משתי השושלות הראשונות
• "King List C" - כוללת את שבעת המלכים הראשונים בשושלת השנייה של איסין
• The "Babylonian King List of the Hellenistic Age - רשימת מלכים שנכתבה ביוונית עתיקה על ידי ברוסוס, וכוללת את כל המלכים מהתקופה ההלניסטית מאלכסנדר הגדול ועד דמטריוס השני שנת 141 לפנה"ס.

במסגרת מחקריים נעזרו החוקרים גם בלוחות נוגה של עמי-צדוקה (אנ'), זאת סדרה של תצפיות בכוכב הלכת נוגה שנעשו על ידי המלך הבבלי עמי-צדוקה מהשושלת הראשונה.^[1]

מלכי השושלת הראשונה - שושלת אמורית

מלכים אלה שלטו בבבל בתקופת הברונזה התיכונה. פלישת השבטים האמוריים למסופוטמיה, נעשתה בתהליך הדרגתי. הם הגיעו לאזור עוד לפני פלישת הגותים. במשך הזמן התבוללו באוכלוסייה, והשתלבו בחיים הכלכליים. במאה ה-19 לפנה"ס השתלטו על אזור מרכז מסופוטמיה, ויסדו שושלת אמורית ששלטה בבבל במשך 300 שנים עד תחילת המאה ה-16 לפנה"ס.

המידע על המלכים הראשונים מ-שומו-אבו ועד סין-מובליט הוא מועט. גובה מי התהום באזור פגע בממצאים הארכאולוגיים. עד עלייתו של חמורבי לשלטון, ממלכת בבל הייתה מורכבת ממספר ערים ששכנו סביבה וכללו את סיפר, כיש, בורסיפה ודילבט (אנ'). חמורבי הרחיב את הממלכה, הוא כבש את ערי המדינה בדרום מסופוטמיה, ומצפון את ממלכת אשנונה, אשור ומארי והפך את בבל לאימפריה.

שם המלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
שוּמוֹ-אַבּוֹ	‏ 1894–1881	מייסד השושלת ממוצא אמורי
שוּמוּ-לַ-אל	‏1880–1845	בנו של שומו-אבו, קבע את בבל כבירתו
סביום	‏ 1844–1831	בנו של שומו-ל-איל
אפיל-סין	‏1830–1813	בנו של סביום
סין-מובליט	‏ 1812–1793	בנו של אפיל-סין
חמורבי	‏ 1792–1750	בנו של סין-מובליט, הרחיב את ממלכת בבל והפכה לאימפריה
שמשו-אילונה	‏1750–1712	בנו של חמורבי, נלחם במרידות נרחבות ברחבי הממלכה ובפלישות של עמים ושבטי נוודים
אַבּי-אֶשוּח	‏ 1711–1684	בנו של שמשו-אילונה, ניהל מלחמות כנגד הכשים
עַמי-דיתַנַה	‏ 1683–1647	בנו של אבי-אשוח
עַמי-צַדוּקַה	‏ 1646–1626	בנו של עמי-דיתנה
שַמְשו-דיתַנַה	‏1625–1595	בנו של עמי-צדוקה, הודח מתפקידו על ידי המלך חתי מורשיליש הראשון ונלקח על ידו בשבי, היה המלך האמורי האחרון בבל

שושלת ארץ-הים - השושלת השנייה של בבל

שושלת "ארץ-הים" (אנ') מכונה על ידי ההיסטוריונים השושלת השנייה של בבל, אף על פי שייתכן ולא שלטה בבבל עצמה למעט תקופה קצרה. השושלת שתקופת שלטונה נעה בין השנים 1732 עד 1460 לפנה"ס לערך, כוללת סדרה של מלכים מסתוריים שיש לה אזכורים הכוללים מידע מועט ברשימות מלכים אשוריות.

שמה של השושלת מגיע מאזור שכונה על ידי האשורים "ארץ הים" ששכן בעת העתיקה בדרום מסופוטמיה, באזור הביצתי שבין הפרת והחידקל בסמוך למפרץ הפרסי. הרשימה כוללת 12 שמות של מלכים שבחלקם מזכירים שמות שומריים המזכירים את שמות המלכים של מלכי השושלת הראשונה של איסין. שם המלך השלישי בשושלת זאת דומה לשמו של המלך החשוב של שושלת איסין דמיק-אילישו. האוכלוסייה בתקופה זאת נשאה בעיקר שמות אכדיים וכתבה ודיברה אכדית.

מלכי השושלת השלישית - השושלת הכשית

ערך מורחב – כשים

הכשים שהיו שבטי הרים מאזור מהרי הזגרוס, שחדרו לבבל כבר בתקופת המלך שמשו-אילונה. כיבוש העיר על ידי המלך החתי מורשיליש הראשון וחורבנה בשנת 1595 לפנה"ס, אפשר את כיבושה על ידי הכשים, ואלו שלטו בבבל ובאזור במשך כ-400 שנה, עד למשבר תקופת הברונזה המאוחרת במחצית המאה ה-12 לפנה"ס. מלכי בבל המופיעים במכתבי אל-עמארנה, היו המלכים משושלת זאת. המלכים הראשונים של הכשים עד למלך אגום השני לא שלטו בבבל.

מכתב א"ע 9, מכתבו של בורנבוריאש מלך בבל הכשית לתות ענח' אמון, אוסף המוזיאון הבריטי

הזיקורת של דור-כוריגלזו העיר שנבנתה על ידי הכשים

שם מלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
אגום השני	‏ המאה ה-16	המלך הכשי הראשון ששלט בבל לאחר שנכבשה על ידי מורשיליש הראשון
בּוּרנַבּוּריָאש הראשון (אנ')	‏	כרת ברית עם פוזור-אשור השלישי מלך סוריה
כשתיליאש השלישי (אנ')
אולם-בוריאש (אנ')
אגום השלישי
כַּרַאִינדַאש (אנ')
כַּדַשְמַן-חַ'רְבֵּה הראשון (אנ')		נלחם בשבטי הסותו שהפריעו למהלך השיירות בין בבל, סוריה ומצרים
כּוּרִיגַלזוּ הראשון (אנ')	תחילת המאה ה-14 לפנה"ס	עיר הבירה החדשה שבנו הכשים נקראה על שמו דור-כוריגלזו
כַּדַשמַנאֶנליל הראשון (אנ')	‏ 1374–1360	בן זמנו של אמנחותפ השלישי מלך מצרים. התכתב איתו במכתבי אל-עמארנה מכתבים א"ע 1–5
בּוּרנַבּוּריָאש השני	‏1359–1333	התכתב עם מלכי מצרים העתיקה במכתבי אל-עמארנה. עם אמנחותפ השלישי במכתב א"ע 6, עם אחנתון מכתבי א"ע 7, 8, 10, 11, 13, 14. ועם תות ענח' אמון מכתב א"ע 9. התחתן עם בתו של אשור-אובליט הראשון מלך אשור
כרה-הרדאש (גר')	‏ 1333	בנו של בורנבוריאש השני, ונכדו של אשור-אובליט הראשון. נרצח במרד שהתנגד למלך ממוצא אשורי.
נזי-בוגאש	‏ 1333	הודח על ידי אשור-אובליט הראשון לאחר שהוא פלש לבבל בעקבות רצח נכדו.
כּוּרִיגַלזוּ השני (אנ')	‏1332–1308	כנראה בנו של בורנבוריאש השני, מונ על ידי אשור-אובליט למלך, ולאחר מכן פנה נגדו
נזי-מרוטאש (אנ')	‏ 1307–1282	בן זמנו של אדד-ניררי הראשון מאשור
כדאשמאנטורגו (אנ')	‏ 1281–1264	בן זמנו של המלך החתי חתושיליש השלישי
כַּדַשמַנאֶנליל השני (אנ')	‏ 1263–1255	בן זמנו של המלך החתי חתושיליש השלישי
כודור-אנליל (אנ')	‏1254–1246
שגראקטי-שוריאש (אנ')	‏1245–1233	בנו של כודור -אנליל
כַּשְתיליַש הרביעי (אנ')	‏1232–1225	הודח על ידי המלך האשורי תוכולתי-נינורתה הראשון
אנליל-נדין-שומי (אנ')	‏ 1224	מושל אשורי כפוף לתוכלותי-נינורתה הראשון
כַּדַשְמַן-חַ'רְבֵּה השני (אנ')	‏ 1223	מושל אשורי כפוף לתוכלותי-נינורתה הראשון
אדד-שומה-אידינה (אנ')	‏1222–1217	מושל אשורי כפוף לתוכלותי-נינורתה הראשון
אדד-שומה-אוצור (אנ')	‏1216–1187	בן זמנו של אשור-ניררי השלישי
מלי-שיפאק השני (אנ')	‏1186–1172
מרדוך-אפל-אידינה הראשון (אנ')	‏ 1171–1159	בנו של מלי-שיפאק השני
זבאבה-שומה-אידין (אנ')	‏ 1158	הקשר שלו למשפחת המלוכה ונסיבות עלייתו לשלטון לא ברורים. בתקופתו היו פלישות של מלך אשור אשור-דן הראשון, וכן של מלך עילם שהיה נשוי לבתו של מלי-שיפאק השני, וכפר בזכותו למלוך.
אנליל-נדין-אחי (אנ')	‏ 1157–1155	הודח מתפקידו על ידי מלך עילם שֻתְּרְךְּ-נַחֻנְתֶּ. נלקח לשושן נכלא ומת שם. חלק משלל המלחמה של העילמים הייתה גם אסטלת חוקי חמורבי שהוצבה בשושן, ופסל האל מרדוך. הוא היה המלך האחרון בשושלת זאת.

מלכי השושלת הרביעית מאיסין

לאחר תקופה קצרה של שלטון עילם, עלתה בבבל שושלת איסין. מוצא המלכים היה מקומי, ומקורה בעיר איסין ששכנה בדרום מסופוטמיה. השושלת התקיימה כ-130 שנים וכללה 11 מלכים, שישה מתוכם נשאו את השם מרדוך כשם האל מרדוך ראש הפנתיאון הבבלי, והאל התומך של העיר בבל. שושלת זו היא השושלת השנייה של איסין, הראשונה שלטה באיסין. בתקופת השושלת, חלק מהמלכים נלחמו במלכי אשור, וחלקם היו ביחסים טובים איתם. השושלת הסתיימה לאחר שהארמים כבשו את בבל.

כודורו מתקופתו של אנליל-נדין-אפלי

שם המלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
מרדוך-כביט-אחשו (אנ')	‏ 1155–1140	מייסד השושלת הראשונה בבל ששורשיה היו מאזור מסופוטמיה
איתי-מרדוך-בלטו (אנ')	‏ 1140–1132	בנו של מרדוך-כביט-אחשו
נינורתה-נדין-שומי (אנ')	‏1132–1126	מלך בתקופתו של המלך האשורי אשור-רש-אישי הראשון (אנ')
נבו-כודור-נאצר הראשון (נבוכדנאצר)	1126–1103	בן זמנו ויריבו של אשור-רש-אישי הראשון, ובנו של נינורתה-נדין-שומי
אנליל-נדין-אפלי (אנ')	‏1103–1100	נלחם במלך האשורי תגלת-פלאסר הראשון. היה בנו של נבוכדנצר הראשון
מרדוך-נדין-אחה (אנ')	‏1100–1082	נלחם בתגלת-פלאסר הראשון, היה בנו של נינורתה-נדין-שומי, ואחיו של נבוכנצר הראשון
מרדוך-שפיק-זרי (אנ')	‏1082–1069	היה ביחסים טובים עם מלך אשור אשור-בל-כלה (אנ') שהיה בנו של תגלת-פלאסר הראשון
אדד-אפלה-אידינה (אנ')	‏ 1069–1046	היה נסיך ארמי התחתן עם בתו של מלך אשור אשור-בל-כלה
מרדוך-אחה-אריבה (אנ')	‏1046	מלך שישה חודשים בלבד
מרדוך-זר(אנ')	‏ 1046–1033	חלקו השלישי של שמו לא ידוע כי הטקסט היה פגוע
נבו-שום-ליבור (אנ')	‏ 1033–1025	השושלת הסתיימה עם כיבוש הארמים

מלכי השושלת החמישית

שושלת זאת ידועה גם בשם שושלת "ארץ הים" השנייה. יש המשערים שמוצאה הוא כשי.

שם המלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
סימבר-שיפאכ (אנ')	‏1025–1008	במקורו היה חייל מדרום מסופוטמיה שניצל את המהומה בעקבות הפלישה הארמית ועלה לשלטון, נרצח על ידי יורשו
אאה-מוכין-זרי (אנ')	‏ 1008	מלך רק שלושה חודשים
כשו-נדין-אחי (אנ')	‏ 1008–1004	בתקופתו סבלה בבל נרעב

מלכי השושלת השישית

שושלת קצרת ימים שמלכה 19 שנים. ידועה גם בשם "שושלת ביט-באזי" (Bīt-Bazi) על שם האזור ממנו הגיעה השושלת הזאת שהייתה כשית.

שם המלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
אאולמש-שכין-שומי (אנ')	‏ 1004–987	מייסד השושלת
נינורתה-כודורי-אוצור הראשון (אנ')	‏ 987–985
שיריכתי-שוכמונה (אנ')	‏ 985

מלכי השושלת השביעית

השושלת השביעית הייתה שושלת עילמית קצרת ימים

שם המלך	שמות מלוכה לפנה"ס	הערות
מר-ביטי-אפלה-אוצור (אנ')	‏ 985–979	מלך בתקופת מלכותו של המלך האשורי אשור-רש-אישי השני

מלכי השושלת השמינית והתשיעית

לאחר תקופה קצרה של שלטון עילם על בבל, עלה לשלטון בשנת 979 לפנה"ס המלך נבו-מוכין-אפלי שהיה בבלי במוצאו. ההיסטוריונים סופרים את תקופת שלטונו כשושלת השמינית, ומיורשו מתחילה השושלת התשיעית. בתקופת שושלת זאת בבל הייתה ממלכה חלשה, כששטחים גדולים שהיו פעם בשליטת בבל שכנו הכשדים הארמים ושבטי הסותו. גם מלכיה נשלטו ובבל היית מדינה וסלות של מלכי אשור ועילם שהפקיעו שטחים של בבל. תקופה זו נמשכה 250 שנה, עד שמלכי אשור החליטו לשלוט על בבל ישירות ולא באמצעות מלך מקומי.

מימין המלך נבו-אפלה-אידינה מעניק אדמה לכהן. נמצא ב עיר העתיקה סיפר. המוזיאון הבריטי

שם המלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
נבו-מוכין-אפלי (אנ')	‏ 979–943	מייסד השושלת השמינית, מלך במקביל למלך האשרי תגלת-פלאסר השני
נינורתה-כודורי-אוצור השני (אנ')	‏ 943	בנו של נבו-מוכין-אפלי
מר-ביטי-אחה-אידינה (אנ')	‏ 943–920	אחיו של נינורתה-כודורי-אוצור השני, מלך במקביל למלך האשורי אשור-דן השני
שמש-מודמיכ (אנ')	‏ 920–900	הפסיד שטחי ממלכה למלך האשורי אדד-ניררי השני
נבו-שומה-אוכין הראשון (אנ')	‏900–888	כבש מחדש שטחים מאדד-ניררני השני
נבו-אפלה-אידינה (אנ')	‏ 888–855	היה בנו של נבו-שומה-אוכין הראשון
מרדוך-זכיר-שומי הראשון (אנ')	‏ 855–819	היה וסל של שלמנאסר השלישי מלך אשור
מרדוך-בלסו-איכבי (אנ')	‏ 819–813	בנו של מרדוך-זכיר-שומי הראשון. וסל של שלמנאסר השלישי
בבה-אחה-אידינה (אנ')	‏ 813–811	וסל של אדד-ניררי השלישי
חמישה מלכים	811–800	וסלים של אדד-ניררני השלישי
נינורתה-אפלה (אנ')	‏ 800–790	שחרר את בבל מהשליטה האשורית
מרדוך-בל-זרי (אנ')	‏ 790–780
מרדוך-אפלה-אוצור (אנ')	‏780–769	נסיך כשדי שמלך בבל, כנראה בתקופתם של שלמנאסר החמישי ואשור-דן השלישי
אריבה-מרדוך (אנ')	‏ 769–761	ממוצא כשדי
נבו-שומה-אישכון (אנ')	‏761–748	נסיך כשדי משבט בִית דַכּוּרִי
נבו-נאציר	748–734	וסל של תגלת-פלאסר השלישי מלך אשור.
נבו-נאדין-זרי (אנ')	‏ 734–732	היה בנו של נבונצר
נבו שומה-אוכין השני (אנ')	‏ 732	מלך שעלה לשלטון בכח מלך חודש אחד לפני שסולק על ידי יורשו
נבו-מוכין-זרי	‏ 732–729	הובס על ידי תגלת-פלאסר השלישי בשערי בבל. לאחר מכן החל שלטון ישיר של אשור על בבל

השושלת העשירית התקופה האשורית

המלך האשורי שלמנאסר השלישי כבש את בבל והפך אותה למדינה וסלית. במשך כ-200 שנים שלטה אשור בבבל עד שהשתחררה מעולה, לאחר שאשור נחלשה בעקבות מאבקי ירושה. בבבל שלטו מלכים מקומיים, עד שתגלת-פלאסר השלישי מלך אשור הפך גם למלך בבל. בתקופת שלטונם של סרגון השני ובנו סנחריב מרדה בבל ביחד עם עילם, והמליכה עליה מלכים מקומיים. בתקופת שלטונה של אשור, נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים של תושבי בבל למרוד באשור.

כודורו של מרדוך-אפלה-אידינה השני

שם מלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
תגלת-פלאסר השלישי	727-729	מלך אשור, כבש את בבל והדיח את המלך המורד נבו-מוכין-זרי
שלמנאסר החמישי	722-727	מלך אשור
מרדוך-אפלה-אידינה השני	‏ 710-722	נסיך כשדי שמרד באשור ועלה למלוכה בבבל. מופיע במקרא בשם מְרֹדַך בּלְאֲדַן ששלח משלחת דיפלומטית למלך חזקיהו
סרגון השני	705-710	מלך אשור
סנחריב	703-705	מלך אשור
מרדוך-זכיר-שומי השני	‏703	אציל בבלי שמרד באשור
מרדוך-אפלה-אידינה השני	703	הדיח את מרדוך-זכיר-שומי לאחר מספר חודשי שלטון
בֱּל-איבְּני	‏ 700-703	היה אציל בבלי שחונך באשור ומונה על ידי סנחריב להיות שליט בבל
אשור-נדין-שומי	‏ 694-700	בנו של סנחריב, מונה על ידו למלוך על בבל לאחר שסילק את בל-איבני מתפקידו
נרגל-אושֱזיב	‏ 693-694	אציל בבלי שמונה על ידי עילם למלך לאחר שהם כבשו את בבל והרגו את אשור-נדין-שומי
מושזיב-מרדוך	‏689-693	נסיך כשדי שמונה על ידי העילמים להיות מלך בבל
סנחריב	681-689	סנחריב דיכא את המרד כנגד אשור החריב את בבל הציפה במי התעלות, הרס את מקדשיה ולקח את פסל האל מרדוך
אסרחדון	669-681	בנו של סנחריב, בנה מחדש את בבל
שמש-שום-אוכין	‏ 648-668	בנו של אסרחדון, מרד כנגד אחיו המלך האשורי אשורבניפל ונהרג
כנדלנו	‏627-648	מונה על ידי אשורבניפל למלוך על בבל
סין-שום-לישיר	626	מרד במלך אשור אשור-אתיל-אילני ומלך בבבל שלושה חודשים
סין-שר-אישכון	626–625	מלך אשור, נלחם כגד נבופלאסר על השליטה בבבל והפסיד

מלכי התקופה הנאו-בבלית

לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה

ממלכת אשור שלטה ישירות על בבל במשך כ-200 שנים, וגם לפני כן הייתה בבל מדינה וסלית של אשור במשך שנים רבות בימי השושלת התשיעית של בבל. לאחר מותו של אשורבניפל, נחלשה אשור בעקבות מרידות פנימיות ומאבקים על השלטון. היחלשותה אפשרה למדינות הוסליות שלה להשתחרר מעולה. נבופלאסר שהיה ממוצא כשדי ריכז כוחות, כבש את בבל, כרת ברית עם מלך מדי ועלה צפונה, כבש את ערי אשור והחריב את נינוה בירת ממלכת אשור. הוא הקים את האימפריה הנאו-בבלית שהגיעה לשיא כוחה בתקופת בנו נבוכדנצר השני. לאחר מכן התדרדרה ונכבשה על ידי כורש מלך פרס. האימפריה החזיקה מעמד פחות מ-100 שנים. שושלת מלכים זאת נקראת על ידי ההיסטוריונים "השושלת הכשדית"

שם המלך	תקופת מלוכה לפנה"ס	הערות
נבופלאסר	605-625	מלך ממוצא כשדי מייסד השושלת
נבוכדנאצר השני (נבו-כודור-אוצור)	562-605	בנו של נבופלאסר, הרחיב את גבולות האימפריה, כבש את ארץ ישראל, החריב את בית המקדש הראשון
אמל-מרדוך	560-562	בנו של נבוכדנצר השני, נרצח על ידי נרגל שראצר
נרגל שראצר	556-560	גיסו של אמל-מרדוך
לבאשי-מרדוך	556	בנו של נרגל שראצר, עלה בגיל צעיר למלוכה
נבונאיד	539-556	ממוצא אמורי, אין קשר לשושלת נבופלאסר, התמנה לתפקידו על ידי חצרני הארמון. הודח מתפקידו על ידי כורש
בלשצר	543-552	בנו של נבונאיד, שימש כעוצר הממלכה, בעת שנבונאיד שהה בתימא בחצי האי ערב.

בבל האחמנית

ערך מורחב – השושלת האחמנית

בשנת 539 לפנה"ס נכבשה בבל על ידי כורש שהיה המלך החמישי בשושלת האחמנית. בנו של כורש כנבוזי השני הוכתר פורמלית כמלך בבל. שושלת זאת שלטה ישירות בבבל בין השנים 539 עד 330 לפנה"ס, כשהובסה על ידי אלכסנדר הגדול. המלך האחרון בשושלת זאת שמלכה על בבל היה דריווש השלישי.

מורדים בתקופה האחמנית

שם מורד	תקופה לפנה"ס	הערות
נבוכדנצר השלישי	‏ 522	טען שהיה בנו הצעיר של נבונאיד, הוביל מרד קצר כנגד דריווש הראשון, נכשל במרד והוצא להורג.
נבוכדנצר הרביעי	‏ 521–520	לאחר מותו של כנבוזי השני פרץ מרד בפרס בהנהגתו של דריווש הראשון. מרד זה נוצל על ידי נסיך ארמני בשם ארכחה Arakha שטען שהיה בנו של נבונאיד, עלה לשלטון קצר על בבל ושינה את שמו לנבוכדנצר
שמש-אריבה (Šamaš-eriba)	‏ 484	מרד במלך חשיארש הראשון שנהג ביד קשה בבל, הרס את מקדש אסגילה וניתץ את פסל מרדוך
בל-שימני (גר')	‏ 484	מרד נוסף במלך חשיארש הראשון בגלל ידו הקשה על בבל. מלך רק בערים בורסיפה ודילבת

בבל הסלאוקית

ערך מורחב – בית סלאוקוס

אלכסנדר הגדול שלט ישירות על בבל בין השנים 330–323 לפנה"ס. לאחר מותו המלך הפורמלי על בבל היה בנו אלכסנדר הרביעי שמלך בין השנים 323–309 לפנה"ס, העוצר בתקופת שלטונו היה פרדיקס. בתקופה זאת פרצה מלחמת הדיאדוכים, כשבסופה הומלך על בבל בשנת 305 לפנה"ס סלאוקוס הראשון, והחלה תקופת שלטון הממלכה הסלאוקית. הממלכה הסלאוקית העבירה את מרכז השלטון לעיר החדשה סלוקיה שעל החידקל (אנ') ובבל התרוקנה אט אט מתושביה ואט אט הפכה לאלמונית. שלטון זה נמשך עד שנת 141 לפנה"ס עת נכבש האזור על ידי האימפריה הפרתית. המלכים הסלאוקים האחרון ששלטו על אזור בבל היו דמטריוס השני ואנטיוכוס השישי שמלכו במקביל.

ראו גם

• מלכי שומר
• מלכי אשור
• מלכי מדי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלכי בבל בוויקישיתוף

• רשימה כרונולוגית של מלכי המזרח הקדום מתקופת המלוכה עד אלכסנדר מוקדון
• Middle East Kingdoms