שומו-אבו
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוּמו-אַבּ(ום) (באכדית: su-mu-a-bu-um[1]), ובשמית מערבית שְׁמוּאָב,[2][3] היה מלך אמורי, מייסד השושלת הראשונה ששלטה בבבל (הידועה גם בשם "השושלת האמורית"). הוא שלט ככל הנראה בין השנים 1877-1894 לפנה"ס. הוא שחרר את האזור הקטן של בבל שנשלט עד אז בידי עיר מדינה אמורית יריבה בשם כאזאלו.
מעט מאוד ידוע על תקופת שלטונו, שכן גובה מי התהום באזור פגע בממצאים הארכאולוגיים.[דרוש מקור] העדרן הביא חוקרים למסקנה שבתקופתו בבל הייתה עדיין עיר קטנה וחדשה, וכי השפעתו כשליט, הייתה קטנה.[דרוש מקור]
את מקומו כמלך ירש בנו שוּמוּ-לַ-אִיל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.