מלוכנות היא גישה פוליטית ומוסרית בקרב קבוצות אוכלוסייה ותנועות התומכות בכינון מונרכיה בתחום גאוגרפי מסוים או עבור לאום מסוים. המלוכנות נובעת מאמונה שצורת השלטון הנכונה היא באמצעות מונרך (מלך או בן אצולה), השייך לשושלת זכאית (מונרכיזם). מונרכיסטים מבטאים גישה פילוסופית, בעוד מלוכנים הנקראים רויאליסטים יתמכו בדרך כלל במועמד מסוים, הזכאי לשאת את הכתר. יש ומספר קבוצות מלוכניות-רויאליסטיות יתמכו במועמדים שונים (למשל מלוכנים בצרפת נחלקים בין תומכי המשכיות שושלת בית בורבון (לגיטימיסטים), תומכי המשכיות בית בונפרטה (בונפרטיסטים) ותומכי צאצאי לואי פיליפ (אורליאניסטים)). המלוכנות קשורה בדרך כלל לתמיכה בימין פוליטי ותאיזם (אמונה באל) והיא אינה מתנגשת בהכרח עם דמוקרטיה, למשל כאשר התמיכה היא במודל של מלוכה חוקתית, אולם פעמים רבות קבוצות מלוכניות הן גם אנטי-דמוקרטיות.
אחת ההתנגשויות הראשונות בין מלוכנים לבין תומכי שלטון העם בעידן המודרני התרחשה בבריטניה במסגרת מלחמת האזרחים האנגלית (1642–1649) אחת התוצאות של מלחמת אזרחים זו היה הגיבוש הפילוסופי של הרעיון המלוכני בספרו של תומאס הובס, לווייתן. בעקבות המהפכה הצרפתית הפכו המלוכנים למגמה קונטרה-רבולוציונרית (או רסטורטיבית), שבאה לידי ביטוי בקונגרס וינה, שביקשה להשיב לאחור את הישגי המהפכה (הישגים בעיני תומכיה), שעיקרם שלטון העם. מאז חלה יריבות פוליטית ואף צבאית בין מלוכנים לרפובליקאים בכל רחבי אירופה, שהובילה לא פעם למלחמות אזרחים. בעקבות מהפכת אוקטובר ברוסיה ב-1917 וכיבוש מזרח אירופה על ידי ברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה נפוצו מלוכנים-גולים ממדינות אלה ברחבי העולם, כשהם טוענים להחזרת המונרכים ובני האצולה בארצותיהם למעמדם.
ערך מורחב – מלוכנות בגרמניה
